אט"ד: התפלת מי הים מיועדת לעשירונים העליונים ולחקלאות אך העלות מוטלת על כלל הציבור

"למרות שהתפלת מי הים נותנת מענה לצבור מצומצם בלבד, בעיקר כמוצר מותרות המיועד לעשירונים העליונים ולחקלאות לייצוא, העלות של מיליארד שקל בשנה, מוטלת על כלל הציבור". כך קובע דו"ח של אדם טבע ודין (אט"ד) המפורסם לקראת יום המים הבינלאומי שחל היום (ד').

לדברי ההידרולוג של אט"ד, שמעון צוק, מדיניות הממשלה בנושא המים נקבעת על-פי אינטרסים של הסקטור הפרטי ושל משרדי התכנון הגדולים, המעדיפים את הפרויקטים עתירי הממון והרווח.

"מי שישלם בסופו של דבר את מחיר ההתפלה הוא כלל הציבור, שמחיר המים שהוא משלם יעלה בהתאם לעלות השולית של ההתפלה", אמר.

עוד טוענת אט"ד, שאת מתקני ההתפלה מקימים בעלי הון פרטיים, שאינם פועלים בשוק תחרותי, ונהנים מהתחייבות המדינה לרכוש את המים לתקופה של 25 שנה, גם אם לא יהיה צורך בהם, תוך שעבוד תקציב המדינה.

טענה נוספת היא, שלמתקני ההתפלה השלכות סביבתיות קשות בזמן ההקמה ובזמן ההפעלה. לטענת צוק נציבות המים לא בחנה את העלויות החיצוניות הכרוכות בהתפלת מי הים כמו זיהום אוויר, שימוש בשטחים פתוחים ועוד.

לדעת אט"ד, אם המדינה הייתה משקיעה בחיסכון במים, בהשבת קולחים, בהתפלת מים מליחים ובתפיסת מי שטפונות, ניתן היה להימנע מהתפלה, לחסוך כסף רב ולמנוע את המפגעים הסביבתיים.

אט"ד מדגישה, שיש להתפיל מים במקרים בהם אין מים אחרים, כמו למשל באילת; להתפיל קולחים, אך לא להתבסס על הפקה בלתי מרוסנת של משאבי המים, שתביא לקריסה המערכת.

נציבות המים מסרה בתגובה, כי משק המים סובל בשנים האחרונות מחוסר איזון, בשל העלייה בכמות האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים.

לטענתה, מצב זה מחייב לפתח ולייצר מקורות מים חדשים. מתקני ההתפלה מייצבים את משק המים, מבטיחים אמינות אספקה, ומשפרים מהותית את איכות המים, אמרה. יחד עם זאת, נציבות המים מקדמת את נושא השימוש היעיל במים, עידוד החיסכון ומניעת הבזבוז, ואין האחד בא על חשבון השני, הוסיפה.

עוד קובעת הנציבות, שהחל מ-2010, לא יהיה מנוס מלהקים מתקן התפלה נוסף בכל שנתיים.

לדעת צוק, יש להתנגד לאישור מתקני התפלה חדשים, ובמקומם להנהיג מדיניות של שימוש יעיל במים.