מנכ"ל התמ"ת רענן דינור: המעסיק הגדול של המשק - העסקים הקטנים והבינוניים

דיבר בכנס עסקים קטנים ובינוניים של "גלובס" * דינור הכריז על הכוונה לסגור שישה מט"י במסגרת תוכנית לייעולם וצמצום מספרם ל-17 מרכזים

"המעסיק הגדול של המשק הם העסקים הקטנים והבינוניים, המעסיקים 1.3 מיליון עובדים, שהם 65% מסך המועסקים במשק. משקל רב זה מאפיין גם את מדינות ה-OECD", כך אמר היום מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, בכנס עסקים קטנים ובינוניים של "גלובס".

הוא הציג את תוכנית היעד של הממשלה הנוכחית בסוגיית התעסוקה: צמצום שיעור האבטלה, מ-8.8% כיום ל-6%-7% ב-2010 וכן הגדלת שיעור ההשתתפות בתעסוקה.

"נכון להיום נדרשים לנו כ-90 אלף משרות בשנה, מהן 55 אלף כדי לשמור על הריבוי הטבעי, כדי לעמוד ביעד זה".

דינור הצביע, בין היתר, על הקשר בין הצמיחה במשק לבין מספר העסקים הקטנים והבינוניים נטו הנסגרים במשק.

מנכ"ל התמ"ת הציג גם את תוכנית משרדו לגבי העסקים הקטנים, "אהוד אולמרט קבע אתמול כי החוק יקודם על פי מתווה של משרד התמ"ת ולא לפי משרד האוצר. כמו כן ,ימונה נציב לעסקים קטנים".

בנוסף, הכריז דינור על הכוונה לסגור שישה מט"י במסגרת תוכנית לייעולם. נכון להיום, פועלים 23 מט"י ברחבי הארץ והכוונה לצמצם את מספרם ל-17.

גורמים הקשורים במט"י, הביעו דאגה שמא מדובר בכוונה לפגוע במט"י במסווה של תוכנית התייעלות.

לדברי דינור, הכוונה למסד את המט"י ולהקטין את תלותם במקורות תקציביים שאינם בטוחים. "הדבר יהיה כרוך בצמצום מספרם. זו הדרך הנכונה לטפל בעסקים הקטנים".

אורי שרף מנכ"ל מט"י ירושלים דיבר בכנס על נושא השתתפות עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים. הוא אמר כי מכרזים רבים תפורים מראש כך שיתאימו לספק מסויים.

יחד עם זאת הוסיף, "מכרזים הם מעין מכרה זהב וכר לרווחים". עוד לדבריו, "בארה"ב בדקו ומצאו כי 23%-25% מהמכרזים הממשלתיים מגיעים לעסקים קטנים, בארץ נעשו בנושא זה מספר שיפורים, אך עדיין נדרשת עבודה רבה בתחום".

שרף נתן מספר טיפים כיצד לזכות במכרז ממשלתי:

* ניתוח כדאיות כלכלית בהשתתפות במכרזים ממשלתיים לעומת עבודות אחרות.

* תכנון הפעולות שיש לנקוט כדי לעמוד בתנאי הסף של המכרז.

* רישום כספק מורשה ברשויות המקומיות ובגופים אחרים לשם השתתפות במכרזים.

* בדיקת האפשרות להיות קבלן משנה של ספק אחר שזכה במכרז.

* הפקת לקחים ממכרזים קודמים.

חיליק אסיה, מנכ"ל המכון הייצוא דיבר על איפיון היצואן: 85% מכלל היצואנים מייצאים בחצי מיליארד דולר, 94% מייצאים בשלושה מיליארד.

אסיה הצביע על הצורך בייצוא על מנת להגדיל את המכירות. כך ניתן ליצא לשווקים חדשים ולבזר את צבר הלקוחות, דבר המקטין את הסיכונים.

הוא גרס כי ישראל היא מדינת עתירת טכנולוגיות עם ידע ומוניטין רב בתחום. אי לכך, זה מנוף שניתן וצריך לנצל אותו.

לטענתו יצוא השירותים מחליף בימים אלה את סחר הסחורות. ההיקף העולמי של סחר זה נעמד ב-20 טריליון דולר והוא גדל ב-7% בשנה, כפול מהצמיחה העולמית.

בישראל 60% מהגידול בתוצר בייצור נזקפים להרחבת הייצוא.

לדעתו, יש לחלק את התהליך לשלבים: בתחילה יש לבצע בדיקת התאמה לשווקים, להיערך בהתאם לשווקי היעד ורק אז לגשת לשיווק. משם רק מתחיל תהליך ההרחבה לשווקים נוספים.

מכון הייצוא נותן את הייעוץ והתמיכה המקצועית. המכון בונה את חבילות השירות המתאימות לכל עסק. בכל שנה הוא משרת 3,500 יצואנים. 5,000 איש משתלמים לסחר חוץ. נרשמות 100 אלף כניסות לאתר בחודש מגיעות ממשקיעים זרים ועוד 400 אלף כניסות לאתר מקורן מהארץ.