מימון הבחירות והמימון השוטף שמקבלות המפלגות מהמדינה, גבוה ממספר הסיעות והח"כים בכנסת שהוא המודד לחישוב. כך קובע חוק המימון, שמעניק לכל מפלגה יחידת מימון נוספת על מספר הח"כים שלה, ויש די סיעות נהנות שמורכבות ממספר מפלגות.
הוראת החוק הלא-חדשה והראויה לתיקון, גם יוצרת אבסורד: ח"כ שהתפלג באופן חוקי מסיעתו וזכה להכרה כסיעת יחיד, מקבל פרס בצורת מימון כפול מזה שתרם לסיעת האם שלו.
בין הדוגמאות בכנסת היוצאת: הח"כים יוסי פריצקי שהודח משינוי והקים את סיעת צל"ש (ציונות ליברלית ושוויון), ודוד טל שהתפלג מעם אחד ערב הצטרפותה לעבודה והקים סיעה בשם "נוי".
לפי רשימות המתמודדים בבחירות וצפי הסקרים, נראה שייכנסו לכנסת הבאה 11 סיעות (לעומת 13 בראשית היוצאת) שמורכבות נכון לעכשיו מ-20 מפלגות (לעומת 25). יחידת המימון היא 1.12 מיליון שקל לח"כ ולכל מפלגה מיוצגת בסיעה.
מכאן שהמימון השוטף (60% מהיחידה - 672 אלף שקל) יקר ב-20% שניתן לחסוך לו תיקנו את החוק וביטלו את התוספת המפלגתית. בחישוב שנתי זהו חיסכון אפשרי של תקציב נוסף בסך 16.8 מיליון שקל (80.64 מיליון שקל במקום 97.44 מיליון שקל). שווה מחשבה.
בתחשיב מימון הבחירות הפער נזיל, כי בסיס המימון של מספר הח"כים מחושב לפי ממוצע המנדטים שמקבלת המפלגה בבחירות ומספרם מהבחירות הקודמות. לפיכך, סכומי המימון אינם סופיים עד לכינון הכנסת החדשה ואישור מבקר המדינה לחשבון ההוצאות של כל מפלגה על מערכת הבחירות.
באומדן גס, עלות מימון הבחירות תסתכם ב-155 יחידות (120 ח"כים, 15 תוספת ממוצעים ו-20 תוספת מפלגתית) בסך 173.6 מיליון שקל. המקדמה על חשבון המימון ניתנת עד 60% מהיחידה לפי הח"כים בכנסת היוצאת. עם פרסום התוצאות משלימים עד 85% לפי הממוצע הנ"ל, והיתרה מתקבלת לאחר אישור המבקר.
תחשיב הממוצע השנה מורכב ומבלבל מבעבר נוכח ריבוי הפילוגים והחיבורים בכנסת היוצאת והבאה. הבולטות הן קדימה שיצאה מהליכוד ועם אחד של עמיר פרץ שהצטרפה לעבודה (שמחוברת מזמן עם מימד הדתית). את השינוי היחיד לטובה רשמה מרצ, שביטלה את החיבור ההיסטורי בין מפ"ם לתנועה לזכויות האזרח והפסידה יחידת מימון אחת.
התמונה מסתבכת עוד יותר בימין. ישראל ביתנו של ליברמן ניתקה מהאיחוד הלאומי ורצה בנפרד. לאיחוד עצמו, חיבור של מפלגות מולדת ותקומה (פעם פלג של המפד"ל), נוספה הציונות הדתית של אפי איתם ויצחק לוי, שפרשו מהמפד"ל.
ברגע האחרון חברה לאיחוד הלאומי המפד"ל כולה, אבל כל גוף שומר על ייחודו המפלגתי והמימון הנוסף. הסיעה המשותפת מחזיקה בשיא של ארבע יחידות מימון מפלגתיות נוספות.
תנודות נוספות: יהדות התורה שהתפלגה לפני כשנה למרכיביה, אגודת ישראל ודגל התורה, רצה יחד מחשש שהשתיים לא יעברו בנפרד את אחוז החסימה. אחמד טיבי בראש התנועה הערבית הלאומית ניתק מרע"מ (בעצמה חיבור של התנועה האסלאמית והמפלגה הדמוקרטית הערבית) והתחבר לחד"ש. מצבם של פלגי שינוי בסקרים הוא אובדני.
חישוב מימון הבחירות מסתבך כאמור בחישוב הממוצע של מספר הח"כים שהיו לכל מפלגה בתחילת הכנסת היוצאת לעומת המספר שייכנסו. הרוב רק ירוויחו. הממוצע של הליכוד יגדל במיוחד, כי התחיל עם 40 (38 לפני התמזגות ישראל בעליה אחרי הבחירות). קדימה שנולדה לאחרונה תרוויח את מלוא המימון לפי מספר המנדטים שתקבל. המפד"ל תיהנה הודות לשישה שהיו לה לפני הפילוג.
גם פלגי שינוי יצאו נשכרים אם יעברו את אחוז החסימה. שינוי הקטנה (שניים) הודות לממוצע שיתקבל עם ה-15 שהיו לשינוי הגדולה, וחץ של פורז כמפלגה חדשה.
סיעות היחיד נבלעו או ייעלמו. פריצקי לא רץ. דוד טל ומיכאל נודלמן (ישראל ביתנו) רצים בקדימה. יגאל יאסינוב (שינוי) רץ עם ישראל ביתנו. פרס, רמון ואיציק, חברו לקדימה אחרי שהתפטרו מהעבודה ללא זכויות מימון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
