צריך עצבים חזקים ושיווק טיפ-טופ

כמו בסיפורים רבים גם ההחלטה בדבר היוזמה המשותפת הזו באה ממצוקה. דניאל (38), מהנדסת בעלת תואר שני, דוברת 4 שפות ובעלת שני דרכונים עשתה קריירה ענפה בתחום השיווק הבינלאומי בחברות היי-טק ונתנה ייעוץ שיווקי לחברות שונות. אילן (38) מורה להיסטוריה, בעל תואר שני במנהל חינוכי, עסק במקביל לעבודה בבית הספר כמפיק בפועל של עשרות אירועים ביניהם אירועי מועדון ה-TLV, אירועי היניקן סנדנס וגם פסטיבלים כ"בומבמלה" ו"בראשית".

בתחילת 2004 עמד הזוג לצאת עם שני ילדיו לשליחות חינוכית בחו"ל. הם התפטרו מעבודותיהם, הילדים הוכנו נפשית, המזוודות נארזו והשליחות בוטלה.

ההלם היה קשה והזוג החליט להירגע בחופשה משפחתית בתאילנד. שיחות רבות נערכו על החוף בקופנגן. אילן היה משוכנע כי זוהי נקודת הזמן הנכונה להתחיל לעבוד ביחד, דניאל היססה.

אילן פקטור: "15 שנה עבדתי כשכיר בעבור אחרים וזה היה נח, אבל נח זו, לטעמי, המחלה הישראלית. כולם רוצים שיהיה להם נח ואני רוצה אתגר ועניין. היה לי ברור שעם ניסיון ההפקה שלי, והיכולות השיווקיות של דניאל אנחנו יכולים לנצח". דניאל פקטור, שכירה כל השנים, חששה לקפוץ אל המים הקרים.

"לא רציתי להיות זה שמלחיץ ומשכנע ובסוף צריך לאכול את התוצאות" ממשיך אילן " לכן נקטתי באסטרטגיה ייחודית: בבוקר שכנעתי אותה, ובערב הפחדתי. ככה בדקנו את כל כיווני ההחלטה, והפור נפל".

דניאל: "הידיעה שבכל שלב אני יכולה לחזור אחורה, לאחד מתפקידי הקודמים הקלה עלי ללכת קדימה. חשבתי : מה יכול לקרות? הרי שכירה אני יכולה להיות תמיד".

מינוף עולם תוכן לאירוע

בנובמבר 2004 התחילו השניים לעבוד על הפרויקט המשותף הראשון, כשחלוקת התפקידים ברורה: דניאל על השיווק והפיננסים ואילן מפיק בפועל. תוך כדי כך המשיכו לעבוד כפרילאנסרים.

פקטור: "היה לי את הרעיון לשוק הפרחים הרבה שנים. כשביקרנו בחו"ל ראינו כמה הנושא הזה אסתטי, שמח וכלכלי, הבנו שפרחים הם עולם שלם של תוכן אותו אנחנו מסוגלים למנף לכדי אירוע אטרקטיבי והמוני. עד אז היו בארץ תערוכות פרחים אליהם הגיעו בעיקר אנשי מקצוע. אנחנו רצינו להביא הפנינג שלם שיעניק שעות של בילוי ובשורה התחתונה גם יחבר בין המגדל והקונה ויהפוך זר פרחים מדבר יקר לעניין יום יומי שמתאים לכל כיס".

חמישה חודשים עבד הזוג על הקמת השוק. תקציב הפרויקט נאמד בכ-130,000 שקלים. לאחר שקיבלו את חסות עיריית תל אביב החלו לחפש מגדלי פרחים. "נסענו ברחבי הארץ ופגשנו מאות מגדלים" מספרת דניאל "רובם הרימו גבה אל מול הקונספט. מדובר באנשים שלא פוגשים את הלקוח הסופי ורובם לא הבינו למה הם צריכים את זה".

ארבעים מגדלים השתכנעו, הדוכנים נמכרו ונותני חסות שונים הצטרפו. במרץ 2005 החל השוק לפעול.

אילן פקטור: "זה הפך לבילוי של יום שישי. המבקרים הגיעו למתחם ענק וצבעוני שכלל את כל דוכני הפרחים, הסתובבו, הריחו, קנו פרחים בזול, ישבו בבית הקפה, עשו יוגה עם מדריכות, הקשיבו לנגני הרחוב ובילו בפינות היצירה".

לא כולם פירגנו להצלחת השוק, בעלי חנויות פרחים בתל-אביב פנו ליזמים ולעירייה וניסו בכל כחם להפעיל לחץ להפסקתו. "היו החנויות שהתנגדו מאוד" מספרת דניאל פקטור "בסופו של דבר הבינו רובן שכדאי להצטרף להצלחה. הם גם הבינו שהשוק הוא עניין של כמה ימי שישי, ואחרי שהמיזם יגמר אנשים יגיעו אליהם כדי להמשיך ולקנות".

ההצלחה התל אביבית הביאה לפניות מעיריות רבות נוספות. בחודשים הקרובים יהפוך שוק הפרחים של תל אביב לשוק הפרחים של ישראל ויתקיים גם בירושלים, באר שבע וחיפה.

" מדובר ברעיון כל כך פשוט , איך לא קמו לכם מחקים?

אילן פקטור: "יתכן שעוד יקומו אבל גם הם יגלו שמה שעל פניו ניראה פשוט, לא פשוט בכלל. כדי להרים פרויקט כמו שוק הפרחים ולא להפסיד את המכנסיים, לא מספיק רעיון טוב, צריך תשתית מקצועית שכוללת הרבה ידע בנושאי רישוי, הקמה, ביטוח, זכיינות, תמחור ותחומים אחרים. צריך לדעת ליצור את התמהיל הנכון בין התוכן (הפרחים) וההפנינג, וזה לא פשוט".

" אתם מצליחים להרוויח בשלב הזה?

"אנחנו לא מפסידים. איזון הוא כרגע שם המשחק".

" איך העבודה בזוג בתנאי לחץ?

פקטור: "עבודה זוגית משותפת היא מצד אחד עבודה יעילה מאוד וחסכונית. מצד שני קיימים גם מתחים שנובעים מהחלטות מקצועיות שכל צד לוקח בנפרד. במקרה שלנו זה עובד כי אנחנו מתמחים בתחומים שונים של ההפקה, ככה נשמרת ההפרדה. יש גם איזון, אני הצד שיותר אוהב סיכונים ומוכן לרוץ קדימה, בעוד דניאל היא הזהירה והשמרנית.

תגידי לי, כשאתה נמצא עם מישהו מגיל 20 ומגדל איתו ילדים ובונה בית, זו לא עבודה משותפת? מה בעצם ההבדל?"

הבעיה - חשדנות

משרד הפקות קטן כמו קשר פקטור לא יכול להתפרנס רק מיוזמות בסגנון שוק הפרחים. "אנחנו שמחים לתת שירותי הפקה גם לגורמים אחרים" אומר אילן פקטור "זה עוזר לישון בשקט. אם מזמינים אותנו להפיק את יום הסטודנט נפיק, רוצים חתונה לשלושים אנשים בפארק תמנע, נעשה גם את זה. האירועים שאינם לחלוטין שלנו עוזרים לנו כלכלית, ומאפשרים לנו להוציא לפועל את הרעיונות העצמאיים".

האירוע הבא בו קשורים השניים הוא מבחינתם קפיצת מדרגה משמעותית: הסוסיאדה, פסטיבל סוסים לכל המשפחה, הוא פרויקט שתקציבו מיליון שקלים, שבעים אחוז ממנו בא מכיסם של המפיקים.

פקטור: "אנשי קיבוץ אורים באו עם רעיון קטן. הם רצו להקים מסלול זמני בעבור מרוצי סוסים. אנחנו, חושבים איך להפוך אירוע תוכן ספציפי להפנינג פופולארי ואטרקטיבי שיתאים לקהל הרחב. היה ברור שאם אנחנו רוצים הפקה משמעותית צריך להרחיב את היריעה ולהביא למקום את כל הגורמים העוסקים בסוסים בארץ. רק מגוון גדול של פעילויות ייצור ענין".

שוב מצאו את עצמם הזוג פקטור מכתת רגליים, הפעם בין חוות ומגדלי סוסים. "ככל שהתחום יותר קטן ככה יש בו יותר יצרים ופוליטיקה" מסכם פקטור, כשהוא מתאר את הקושי בחיבור כל הגורמים הכמעט עוינים אחד לשני, לכלל הפקה גדולה אחת.

פקטור: "הבעיה בארץ מתחילה בחשדנות. בחו"ל ברור שלהפקת אירוע צריך לקחת מפיק מקצועי, אדם חיצוני שמסוגל להוציא את הרעיון של אנשי המקצוע מהכורח אל הפועל. בארץ זה שונה, כולם יודעים יותר טוב, לכן בשלב ראשון הם מנסים לעשות בעצמם. כשמסתבר שזה לא עובד פונים אליך, אבל כל הזמן נידמה להם שאתה כריש שבא להשתלט להם על סודות המקצוע ולגנוב להם את התחום. החשדנות הזו מיותרת ובעיקר מעכבת את העבודה".

" מה ההבדל בין הפרויקט הזה לאחרים?

פקטור: "התעסקות עם בעלי חיים שונה לגמרי מהתעסקות עם פרחים וגם סדרי הגודל שונים לגמרי. בניגוד לשוק הפרחים שם, גם אם לא היה מגיע איש עדיין היינו מרוויחים ממכירת הדוכנים והזכיינויות, הרי שהפעם הרווח יבוא ממכירת הכרטיסים לכן השיווק חייב להיות טיפ-טופ. הפעם אנחנו גם מושקעים אישית".

" יש פרפרים בבטן?

פקטור: "יש, אבל אנחנו מגנים על עצמנו בעזרת ביטוחים, דניאל עובדת קשה על הגדלת החסויות ובמקרה הגרוע של כשלון אני יודע שזה רק כסף, לא פגעו לי בילד ואף אחד לא חולה. עצבים חזקים ופרופורציות הם דברים חשובים מאוד במקצוע הזה". "