ההכנסה נטו עלתה בשנתיים האחרונות, 2004 ו-2005, בממוצע ב-2.5%, למשתכרים יותר מפי 4 מהשכר הממוצע במשק, למעלה מ-30 אלף שקל ברוטו לחודש. אבל למשתכרים בגובה השכר הממוצע, 7,600 שקל בחודש, ההכנסה הפנויה עלתה בממוצע רק ב-0.8%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעובדו בבנק ישראל.
שכר המינימום הוקפא למשך שנתיים, ברמה של 3,450 שקל בחודש, ורק בתחילת אפריל עודכן ב-3.5%, ל-3,570 שקל.
ניתוח הנתונים של הלמ"ס ובנק ישראל מראה, כי הקבוצות החלשות עדיין מתקשות למצוא עבודה. יתרה מכך. מעוטי ההשכלה, זקוקים לתמיכה ולליווי מתמשכים, כדי להשתלב בשוק העבודה ולהישאר בו.
מרבית הכלכלנים בממשלה מסתייגים מעדכון גורף של חוק שכר המינימום ל-1,000 דולר (כיום לפי שער החליפין 4,600 שקל). כמו כן הכלכלנים חוששים, שגם עדכון שכר המינימום בשלוש פעימות, יפגע ברווחיות המעסיקים ויקשה עליהם לקלוט עובדים חדשים נוספים.
מרבית הכלכלנים סבורים, שקודם יש לשפר את תנאי ההעסקה של קבוצות חלשות בעבודה, בין היתר על-ידי מס הכנסה שלילי, וכן לחזק את המעמד החוקי של העובדים בפני המעבידים. כלומר, להעביר את עובדי הקבלן ואת העובדים דור ב' למעמד של עובדים קבועים עם זכויות של עובדים דור א'.
כן נדרשת הקפדה של אכיפת כל חוקי העבודה, לרבות חוק שכר המינימום. רמת הציות של המעבידים, כולל בשירותים הציבוריים, אך בעיקר בסקטור העסקי - נמוכה מאוד.
עוד עולה מהנתונים, כי 70% מהעובדים החדשים במשק נקלטו במגזר העסקי. יותר מ-60% מהעובדים החדשים נקלטו בענפי השירותים - אירוח ואוכל, השירותים העסקיים וענף המסחר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
