השר הרצוג בתגובה על פסיקת בג"ץ: מדינת ישראל נרדמה בשמירה והזניחה את הטיפול בחוק טל

ח"כים: נפעל לשינוי חוק טל * ריבלין: מעניין שהשמאל השומר על יוקרת ביהמ"ש העליון - מזדרז לבקרו כשההחלטה אינה לרוחו

"מדינת ישראל נרדמה בשמירה והזניחה את הטיפול בחוק טל", כך הגיב היום (ה') השר יצחק הרצוג על פסיקת בג"ץ.

הרצוג, שהיה חבר בוועדת טל, אמר: "אני מאמין בצידקת קיומו של חוק טל ובמתווה שהציע בתהליך חברתי מתמשך. עם זאת, המדינה לא הקימה מנגנונים משמעותיים להפעלת החוק ולציבור החרדי שווקו החלופות, החל בשירות לאומי וכלה בשירות צבאי, כפי שהמערכת יודעת לעשות. ועדת טל הולידה חוק שמעלה פתרון מצוי על פני הרצוי. אם המדינה תיישם את החוק כהלכתו, גופים כמו זק"א וגדודי הנח"ל החרדי לא יהיו בודדים במציאות הישראלית העכשווית".

יו"ר שדולת החיילים בכנסת, ח"כ דני יתום (עבודה), אמר כי פסיקת בג"ץ שגויה מיסודה. "חוק טל לא עמד למבחן המציאות ולכן יש לבטלו מיד, משום שהוא מפלה באופן קיצוני בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית", הוא ציין והבטיח לפעול לשינוי החוק.

יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, הצטער על החלטת בג"ץ, אך טוען שלא הופתע. לדבריו, הפתרון המעשי היחיד הוא בגיוס כל תושבי ישראל שהגיעו לגיל 18, תוך הענקת פטור מטעמי דת ומצפון למי שבקשתו תוכר. "רק כך ניתן לשים קץ למצב המלאכותי שבו כל בחור חרדי לומד בישיבה וחלק ניכר מציבור זה ישתלב סוף סוף במעגל העבודה", אומר ביילין והודיע, כי בימים הקרובים הוא יניח הצעת חוק בעניין זה על שולחן הכנסת.

יו"ר הכנסת הקודמת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר אמר כי בג"ץ נהג בתבונה בהחלטתו שלא להתערב בסוגיה החברתית הקשה שהכרעתה חייבת להיות בסמכות הכנסת והביקורת עליה בידי הציבור. "מעניין שהשמאל השומר על יוקרת ביהמ"ש העליון, כעל בבת עינו, מזדרז לבקרו כשההחלטה איננה לרוחו", אמר ריבלין.

גם ח"כ ישראל חסון (קדימה) תוקף את הח"כים שיצאו נגד החלטת בג"ץ. "אני רוצה להזכיר לכל הנזעקים להגנת הגיוס, כי בישראל הרשות המחוקקת היא עדיין זו שמקבלת את ההחלטות ודווקא שם הם שוכחים לפעול, אלא מעדיפים להגיב רק כאשר הנושא עולה לכותרות", אמר חסון, שגם הוא מתכוון להגיש לכנסת הצעת חוק, לפיה "כל אזרח ללא הבדל דת או לאום, דתי או חילוני יהיה חייב בשירות צבאי או לאומי ובכך להביא, לדבריו, לפתרון אמיתי ולא דמגוגי לבעיה סבוכה זו".

לאן נעלם האקטיביזם?

פרופ' יפה זילברשץ, מומחית למשפט חוקתי ודיקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אומרת, כי פסק הדין היה צפוי. "גם בשנות ה-80 וגם בשנות ה-90, כשעלתה שאלת גיוס בחורי הישיבות בשלבים שונים, ברק מצא טיעונים חוקתיים כיצד לא להיכנס לסוגיה ולהשאיר אותה לעבודת הכנסת. הוא היה מאופק ונמנע מלהשתמש בסמכות שלו, והעדיף לתת לזמן לעשות את שלו".

לאן נעלם האקטיביזם? לדברי זילברשץ, "זו אכן דוגמא לכך שברק יצר את המערכת האקטיביסטית, אך היה בעצמו מאוד מאופק בהקשר זה. דווקא השופט חשין פעל באקטיביזם קיצוני בעניין".

בפסק הדין, היא מוסיפה, ישנה קביעה עקרונית ותקדימית של ברק, לפיה עיקרון השוויון, או לפחות רבדים מסויימים שלו, כלולים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לכן, חוק טל נבחן לאור פיסקת ההגבלה שבחוק היסוד, כדי לבחון האם ההסדרים שבו פוגעים בשוויון. למרות שהתשובה חיובית, בג"ץ אינו פוסל את החוק, משום שגם זכויות היסוד אינן מוחלטות וניתן להגבילן.

בג"ץ בחן האם תכלית החוק ראויה והאם הפגיעה אינה עולה על הנדרש. את התכלית מצא ברק כראויה, משום שמטרת החוק היא לנסות ולשבור את המציאות של מתן פטורים לציבור החרדי משירות צבאי.

אבל, אומרת זילברשץ, את המשוכה של המידתיות החוק לא צלח, משום שבפועל נמצא שההסדר בחוק אינו עובד. עם זאת, בג"ץ עדיין לא מבטל את החוק, משום שהוא נחקק כהוראת שעה לחמש שנים. ברק גילה שוב סבלנות, וביקש לבחון את המידתיות בהמשך, כשהתחנה הבאה היא אוגוסט 2007.

צרו איתנו קשר *5988