מימון הרשויות המקומיות: גופים ממשלתיים העניקו תקציבים תוך העדפה וללא אמות מידה ראויות

משרדי ממשלה העניקו לרשויות מקומיות תקציבים לבניית פרויקטים ציבוריים בהליכים לא תקינים, תוך העדפה לא תקינה, ללא הפעלת אמות מידה ראויות, ללא שיתוף הדרגים המקצועיים במשרד הבינוי והשיכון, ובחלק מהמקרים על סמך סיכום בעל פה בין ראשי רשויות מקומיות לבין פקידים בכירים במשרדי ממשלה, ובהם גם שרי השיכון והאוצר.

כך קובע מבקר המדינה, בנושא הקמת פרויקטים במימון גופים ממשלתיים וממלכתיים ברשויות מקומיות. כך למשל, קובע המבקר, כי שתי הקצבות, לעפולה ולבית שאן, ניתנו בהליך לא תקין, מבלי לשתף בעניין את הדרג המקצועי במשרד האחראי להכנת פרוגרמה להקמתם של מוסדות ציבור, והעמדה של צורכי היישובים שזכו להקצבות, מול צורכיהם של יישובים אחרים. בכך הופרה החלוקה המיטבית בין כל הרשויות המקומיות הזכאיות לסיוע המשרד.

משרדי ממשלה משתתפים במימון פרויקטים של פיתוח בתחומי הרשויות המקומיות, וכן המוסד לביטוח לאומי ומפעל הפיס, מגישים לרשויות המקומיות סיוע כספי בהקמת פרויקטים בתחומן. בשנים 2004-2000 נאמד הסיוע של משרדי התחבורה, הפנים, הבינוי והשיכון וכן מפעל הפיס לרשויות המקומיות ב-9.9 מיליארד שקל.

המבקר מצא, כי ביולי 2004 אישר משרד האוצר 7.5 מיליון שקל מתוך תקציב משרד השיכון, לעיריית עפולה, להקמת מתנ"ס. באותה שנה קיבלה גם עיריית בית שאן הקצבה מיוחדת בסך 11 מיליון שקל למוסדות ציבור. ההקצבה לעפולה ניתנה על-פי הנחיית שר האוצר דאז, על סמך סיכום לא מתועד בין חבר כנסת ובין עובד ציבור. ועל ההקצבה לבית שאן סיכמו בעל פה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, וראש עיריית בית שאן, ז'קי לוי.

הביקורת העלתה, כי בארבעה מועדים העביר המנכ"ל של משרד השיכון דאז, אביגדור מעוז, רשימות של פרויקטים ביישובים שונים לצורך הכללתם בפרוגרמת הבנייה, בלא הנמקה. פרויקטים אלה לא נכללו בהצעות של המשרד. הרשימה הרביעית, שהמנכ"ל דאז העביר ביוני 2004, כללה 24 פרויקטים. אגף הפרוגרמות בחן את הפרויקטים של המנכ"ל וקבע כי 12 מהם לא היו מתאימים לייעוד שבתקציב המשרד, בין היתר בגלל שהם נגעו למבנים שהיו בבעלות פרטית.

המבקר מצא כי מעוז נתן התחייבות תקציבית לעיריית ירושלים לשני הפרויקטים בשם המשרד, עוד בטרם הוכרע הנושא מבחינת התאמתו לתכנית העבודה. לצורך הכללת הפרויקטים בתכנית העבודה שוריינו תקציבים על חשבון פרויקטים אחרים שבשל כך ביצועם עוכב.

יתרה מכך, קובע המבקר, כדי לממן פרויקטים יש לנהל תחילה סקר צרכים ברשויות המקומיות. אולם, משרדי ממשלה וגופים אחרים לא עשו מיפוי של צורכי הפיתוח של הרשויות המקומיות. בשל כך, וכיוון שמשרדי ממשלה ועוד גופים רבים מממנים פרויקטים ברשויות המקומיות, עולה החשש לכפילות במימון הפרויקטים, לכפילות בפעולות הבקרה שמנהל כל אחד מן הגופים המממנים, ולריבוי מיותר של פעולות מינהליות הקשורות לבקשות למימון, לאישור הבקשה, לאישור התשלום וכיו"ב.

ואכן, בפברואר 2003 עשו החשב הכללי במשרד האוצר ומשרד הפנים בדיקה באמצעות משרד רואי חשבון כדי למפות את הקשרים הכספיים בין החשבויות במשרדי הממשלה ובין הרשויות המקומיות. בפברואר 2005 הציג משרד רואי החשבון בפני סגן החשב הכללי את ממצאיו, ואלה העיקריים שבהם: (1) יש חשש לתקצוב כפול של פרויקטים, ואין אפשרות לאתר את הכשל; (2) משרדי הממשלה ניהלו בקרה כפולה על הפרויקטים, בלי תיאום ביניהם. אף על פי שהליקויים שנחשפו מהותיים ומערכתיים, לא דן בהם החשב הכללי עד מועד סיום הביקורת, אוקטובר 2005, וממילא לא נקטו החשב הכללי ומשרד הפנים את הצעדים המתבקשים לתיקונם.

לדעת המבקר, חוסר התיאום בין משרד הפנים ומשרד התחבורה הביא לחוסר יעילות ולבזבוז כספי ציבור. כתוצאה, רבות מהרשויות המקומיות מקבלות מימון מכמה משרדי ממשלה בעת ובעונה אחת. בדיקת המבקר העלתה, כי כל משרד פיתח מערכת משלו באופן עצמאי, וכי המערכות הקיימות אינן ערוכות לשיתוף מידע ביניהן ואינן מתואמות.