ריבוי הכובעים של דב ויסגלס: רוצה להמשיך לשמש יועץ לרה"מ - במקביל למינויו ליו"ר בזק

במקביל, במהלך השבוע מתוכננת, לבקשת משרד ראש הממשלה, ישיבה מיוחדת של אנשי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נציבות שירות המדינה בראשות שמואל הולנדר, ואנשי משרד ראש הממשלה. בישיבה עשויה לידון אפשרות לאופן המשך העסקתו של ויסגלס בשירות המדינה, ותחת איזה תואר.

נודע, כי יידונו בישיבה זו גם היבטים של כהונת ויסגלס במקביל גם כיו"ר בזק.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי גם בממשל אולמרט, כמו אצל שרון, יימשך המצב שבו ויסגלס משמש בכמה כובעים, שבחלקם מקיימים ניגודי אינטרסים ביניהם.

בלי צינון

מדובר בהיותו במקביל יועץ מיוחד לראש הממשלה לענייני ארה"ב, אירופה, ירדן, מצרים והפלשתינים, וגם שותף פעיל בכיר במשרד עו"ד ויסגלס-אלמגור, המייצג תאגידים עסקיים בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות, ביניהם ברשות הפלשתינית.

בנוסף, מונה עורך דין דב ויסגלס על-ידי חיים סבן ואיפקס ליו"ר דירקטוריון בזק, בלי תקופת צינון, ואף בלי שביקש פטור מהליכי צינון.

ויסגלס היה היועץ הבכיר של משפחת שרון. עם פירוק "פורום החווה", ההנחה היתה שוייסגלס "ייצא מהתמונה".

אולם נודע, כי למרות שהסכם ניגוד העניינים שלו מסתיים בסוף החודש הבא, הוא מתכוון להמשיך בתפקידיו הייעוציים, ואף נוספה לו גם משרת יו"ר בזק, דבר שלכאורה מגדיל עתה את ניגוד העניינים.

יצוין, כי משרד ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, היה מעורב בהליכי הפרטת בזק. ראש הממשלה עצמו חתום על צו הבזק ונוסח שמירת האינטרסים החיוניים למדינה בבזק.

זו השתלשלות העניינים בפרשת מינויו של ויסגלס בשירות המדינה:

באפריל 2002 שיגר ויסגלס, ראש לשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, מכתב לרו"ח אביגדור יצחקי, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, תחת הכותרת: "הסדר ניגוד עניינים".

במכתב נאמר: "עם מינויי למנהל לשכת ראש הממשלה ובהתאם לחובתי על-פי דין שלא להעדיף כל עניין על פני העניין הציבורי, ולא לעסוק בכל עניין זולת העניין הציבורי, בעת כהונתי במשרה זו, ובתיאום עם משרד המשפטים ועם נציבות שירות המדינה, הנני להודיעך: הנני עומד למלא תפקיד זה בתקופה שעד לבחירות לכנסת ה-16, ועד בכלל".

הסכם פרישה

במסגרת הסכם ניגוד העניינים חתם ויסגלס על הסכם פרישה משותפות ויסגלס-אלמגור. "החל מהמועד הקובע, לא אהיה זכאי לכל תשלום שהוא מהשותפות", כתב.

ימים אחדים לאחר מכן, על-פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, התווסף נספח שבו מודיע ויסגלס, כי יימנע מטיפול במישרין או בעקיפין בבתי הזיקוק. הוא התפטר מחברותו בדירקטוריון חיל אחזקות של רפי פלד והתחייב ש"בתקופת כהונתי בתפקיד יימחק שמי מנייר המכתבים של המשרד או יירשם לידו 'לא פעיל'. שם משפחתי לא יימחק משם המשרד הואיל ועו"ד קרן ויסגלס תשמש כשותפה במשרד".

לא יטפל בקזינו

כן התחייב ויסגלס להימנע מ"טיפול בענייני בריאות, קיבוצים, חברות ביטוח, חקלאות, בקעת הירדן, מקרקעין של חברת יכין-חק"ל, קרקעות בבעלות אספן, מפעלים בערבה, נזקי טרור, מושב שבי ציון וקזינו".

שנתיים אחר כך, ביולי 2004, שיגר רה"מ שרון מכתב אישי להולנדר, שבו נכתב: "מטעמים אישיים-כלכליים, מבקש ויסגלס לפרוש מכהונתו.

"בשים לב לצורך הממשי והמיידי בהמשך שירותיו בנושאים המדיניים הרגישים המצויים בתחום טיפולו, אבקשך, לאשר את המשך העסקתו בשירות המדינה, במשרה חלקית, על-פי הכללים המקובלים, אגב מתן היתר לעבודתו כעורך דין במשרדו במגבלות הנדרשות למניעת ניגודי עניינים, כפי שייקבעו על-ידי הגורם המוסמך".

אין מניעה

כמה ימים לאחר מכן ענה הולנדר לשרון: "אינני רואה מניעה להעסקתו של ויסגלס במשרה חלקית. אישור זה ניתן לאור החשיבות הרבה שיש בהמשך ההסתייעות בכישורים ובקשריו המדיניים שרכש במהלך כהונתו כמנהל לשכת ראש הממשלה. כישורים וקשרים החיוניים לאינטרסים של המדינה, בתחומים רגישים ביותר".

בעקבות כך, ב-25 ביולי 2004, שיגר ויסגלס לאילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, "הסדר ניגוד עניינים". נכתב בו: "עקב סיבות אישיות-כלכליות, אני מעוניין לפרוש מהשירות הממשלתי, ולחזור כשותף פעיל לשותפות עו"ד ויסגלס-אלמגור, ממנה פרשתי עם כניסתי לתפקיד.

טובת הציבור

"משהודעתי לראש הממשלה על רצוני לפרוש, ביקשני להמשיך לטפל בכל הקשור במפת הדרכים, בתוכנית ההתנתקות ובכל האמור בהליך המדיני שמדינת ישראל נדרשת לו בתקופה זו בהיבטים המדיניים-בטחוניים. זאת, נוכח הקשרים המיוחדים שיצרתי עם ראשי ממשל בארה"ב, מצרים, ירדן, מדינות שונות באירופה וברשות הפלשתינית.

"ראש הממשלה הסביר לי, שיש חשיבות רבה להמשך טיפולי בנושאים אלו מבחינת טובת הציבור".

הסכם ניגוד העניינים נחתם שוב בחסות היועץ רובינשטיין, הנציב הולנדר והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע, הממונה בפועל על קיומו. תוקף ההסדר: "עד ליום 1.4.05, או עד גמר ביצוע תוכנית ההתנתקות, לפי המוקדם".

ההסכם מוארך

אלא משהסתיים המועד הקבוע וגם הסתיימה ההתנתקות, נמצאה הדרך להאריך את ההסכם עד ליום 30.6.06.

ויסגלס אמור היה להתחיל בכהונתו כיו"ר בזק בתחילת חודש יוני, לאחר פרישתו משירות המדינה.

בראיון ל"גלובס" (5.5.06), בתשובה לשאלה, האם מדובר במשרה מלאה, השיב ויסגלס: "לא. אני ממשיך במלוא עולי כעורך דין, אם כי מובן שאצטרך להשקיע את מירב זמני בבזק".

תגובת משרד היועץ המשפטי לממשלה: "נושא המשך העסקתו של ויסגלס נמצא בטיפול הגורמים המשפטיים הנוגעים בדבר".