יצחק בן אהרון, מזכ"ל ההסתדרות בעבר וממקימי מפלגת העבודה, נפטר בגיל 99

ב-1973 התפטר בן אהרון מהכנסת ומתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות בשל ביקורת נוקבת על מדיניות מפלגתו, שהוגדרה "אנטי-פועלית". ב-1995 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה ולחברה.

לבקשתו, לא תתקיים הלוויה משום שציווה את גופתו למדע. ארונו יוצב ביום ראשון ב-15:00 ברחבת בית הפועל בתל-אביב, כדי לאפשר לציבור הרחב לחלוק כבוד אחרון.

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הביע היום צער על מותו של בן אהרון. "ההסתדרות איבדה היום את אחד מעמודי התווך שעיצבו את דרכה והתוו את מורשתה במשך שנים רבות. העובדים בישראל מרכינים היום ראש ואבלים על אובדן אחד המנהיגים הגדולים שקמו להם", מסר עיני.

ישיבת הנהגת ההסתדרות ביום א' תוקדש ברובה לזכרו ולפועלו של בן אהרון.

בהודעת אבל מיוחדת שפירסמו הבוקר מזכירי התנועה הקיבוצית, זאב שור וגברי ברגיל, נאמר, כי "בן אהרון היה ממנהיגי התנועה הקיבוצית לדורותיה ומדור הנפילים של מדינת ישראל והוביל את החזון הקיבוצי. הוא היה ממתווי האידיאולוגיה אשר ידעה לשלב את ערכי הציונות והסוציאליזם".

בן אהרון נולד ב-1906 בעיר צ'רנוביץ' שבבוקובינה (כיום חלק מרומניה), הצטרף בנעוריו לתנועת השומר הצעיר וב-1925 עמד בראש בתנועה ברומניה. ב-1928 עלה לישראל והתיישב כעבור חמש שנים בקיבוץ גבעת חיים. בן אהרון שימש כמזכיר מפא"י ונשלח מטעם ארגון החלוץ לגרמניה הנאצית, שם גורש על ידי הגסטפו. ב-1940 התגייס לצבא הבריטי, נפל בשבי הגרמני וישב ארבע שנים בכלא.

כשחזר לארץ פרש ממפא"י והקים יחד עם חבריו את תנועת "אחדות העבודה".

עם הקמת המדינה נבחר לחבר כנסת מטעם סיעת מפ"ם. ב-1959 כיהן כשר התחבורה מטעם אחדות העבודה והתפטר ב-1962 בשל ביקורתו על מדיניותה החברתית של הממשלה. בין השנים 1969-1973 כיהן כמזכ"ל ההסתדרות והתפטר גם מתפקידו זה בשל מחלוקת על המדיניות של שר האוצר דאז, פנחס ספיר, וראש הממשלה, גולדה מאיר.

"אם זה רצון העם, אז צריך להחליף את העם", אמר בן אהרון לאחר המהפך הפוליטי ב- 1977. מאז הוא חי בקיבוץ גבעת חיים והרבה לבקר את הממשלות מימין ומשמאל. הוא נחשב אחד הפעילים המרכזיים למען זכויות העובדים בישראל ופרסם מאמרים וספרים רבים, ביניהם "בעין הסערה", "שלטון משחית" ו"סוף הדרך".

שר הביטחון ויו"ר ההסתדרות לשעבר, עמיר פרץ, אמר הבוקר, כי "הלך מאיתנו אחד מגדולי הדור, איש אוהב אדם ואוהב שלום. אדם שהעמיד אתגרים רבים למדינה והציב את האדם במרכז. אדם אשר ראה לאורך חייו בדוגמא האישית מפתח לעוצמה מוסרית".

פרץ זכה לתמיכתו של בן אהרון במרוץ לראשות מפלגת העבודה ולראשות הממשלה. במכתב ששיגר בן אהרון לחברי המפלגה בזמן הפריימריז, כתב: "עמיר הוא אדם המשלב בין התפיסה החברתית המגינה על ערך האדם בישראל לבין החתירה לשלום...אנו מאמינים כי מפלגת העבודה בשלה להעמיד בראשה אדם המניף בנחישות ובאומץ במשך שנים את שני הדגלים - דגל הצדק החברתי ודגל השלום".

נשיא המדינה, משה קצב, מסר כי "בן-אהרון בלט בכושר מנהיגותו ביושרו ונחישותו, הוא היה איש עקרונות שניהל מאבקים ללא פשרות למען השקפתו ואמונתו. מדינת ישראל איבדה את אחד מבוניה וממעצבי דמותה החברתית". המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, אמר הבוקר: "הלך מאיתנו אחד מאבותיה הרוחניים של תנועת הפועלים הארץ-ישראלית. הוא היה מורה דרך לדור, ומנהיג מיוחד במינו בעיני העם כולו".

שרת החינוך, יולי תמיר מהעבודה, אמרה כי "מותו של בן אהרון מסמל את תום עידן המנהיגים הגדולים שהקימו את המדינה. כשרת החינוך אני רואה בו מודל מוסרי, שלפיו צריכים להתחנך הדורות הבאים".