חיים ובועטים

כל מי שמתעניין בהיסטוריה של המוזיקה במאה ה-20 יודע שקשה מאוד להחליט בדיוק מי היו הראשונים בכל סגנון. שהרי ברור שכל ז'אנר חדש שצומח מתבסס בעצם על ז'אנר אחר שכבר היה קודם לכן . למשל, הרוקנ'רול. האם זה אלביס פרסלי שלקח ריתם-אנד-בלוז שחור ערבב עם מוסיקה כנסייתית וקאנטרי והפך להיות כוכב הרוקנ'רול הלבן הראשון, או אולי זה צ'אק ברי, משורר הרוקנ'רול, שהיה הראשון שדיבר רוקנ'רולית גם במילים, ואולי ביל היילי שהגיע בכלל עם תזמורת הריקודים שלו מהג'אז? האם רוקנ'רול הוא כל שיר שמופיעות בו המילים "רוק" ו"רול"? שהרי אז הרוקנ'רול התחיל הרבה לפני היילי ואלביס וברי באמצע שנות החמישים, עוד בג'אז השחור של שנות הארבעים או אפילו לפני זה בריתם-אנד-בלוז של שנות השלושים (ואגב, אצלם "רוק'נרול" היה פשוט כינוי לסקס).

ומה זה בכלל רוק? האם זה ריקוד, מקצב, שימוש בכלים מסויימים, ואולי עניין של התייחסות? משה לוי, מגדולי קלידני ומוסיקאי ישראל (שעובד עם אמני רוק משלום חנוך ועד אביב גפן), מגדיר את הרוק כ"יצירת מצב חדש ואמיץ". כלומר, גם כשבכלל מדובר במשהו שלא "נשמע כמו רוק", ולא מדובר רק על ארה"ב מולדת הרוק'נרול אלא גם על ארצנו הקטנה.

כשהגיטרה מהדהדת

ולמה נסחפתי לכל ההרהורים הפילוסופיים האלו? בגלל שפתאום קיבלתי הזמנה מפתיעה למופע קאמבק של בצלאל יונגרייז ולהקת "ההדים" (ביום ראשון הקרוב במועדון "זאפה"). ההפתעה גדולה כי מדובר כאן באחד מראשוני הרוק'נרול העברי שלא הופיע על במה בארץ משהו כמו 43 שנה. האם "צל יונגרייז וההדים" היו הראשונים שעשו רוקנ'רול בארץ? כנראה שלא. אבל הם היו ללא ספק הלהקה הישראלית הראשונה שהוציאה תקליטון רוקנ'רול בעברית.

בישראל של שנות ה-60 פעלו להקות אחדות שנשאו את השם "ההדים", כנראה בגלל מכשיר אפקטים חדשני לזמנו, "אקולט", שהיה מתחבר לגיטרה או לשירה וגרם לצליל להדהד.

בשנת 1962 הוקמה להקת "ההדים" התל אביבית (הייתה קודם לכן אחת בשם זה בחיפה). בצלאל יונגרייז בגיטרה ושירה, דייב "המשוגע" ברייטמן בגיטרה, גידעון ליפשיץ-סיוון בפסנתר וגיטרה, דורון כהן בסקסופון, אלי מזרחי בתופים, עמי פרנקל בבס ואחר כך גם אורי סעדה בסקסופון. בצלאל יונגרייז חשב ששמו אינו הולם כוכב רוקנ'רול אז הוא שינה אותו ל"צל". וכך, תחת הכותרת "צל יונגרייז ולהקת ההדים". הם הופיעו במועדוני ריקודים עם להיטים מחו"ל, בעיקר רוק'נ'רול וטוויסט ונעימות של "הצלליות". ב-1963 עשו "ההדים" היסטוריה כשהוציאו תקליטון של רוקנ'רול בעברית. עם הלהיט "ילדונת" (חידוש לשיר שכתב והקליט חמש שנים קודם לכן נהג מונית חיפאי בשם יהודה כרמל) ועם עוד שלושה עיבודי רוק'נ'רול לשירים ישנים: "צאנא צאנה", "כשנמות" ו"ערב בא".

הוצאת התקליטון ההיסטורי שינתה רק מעט את גורלה של הלהקה. היא המשיכה להופיע בהצלחה עד סוף השנה (דורון כהן, שגויס בינתיים, הוחלף על ידי אורי סעדה) ואפילו הפכו ללהקת הבית במועדון של אריס סאן ביפו. אך בסוף 1963 החליט יונגרייז שאין עתיד ברוק'נ'רול עברי והעדיף ללמוד רפואת שיניים בארה"ב. "ההדים" התפרקה, אם כי כל אחד מהחברים המשיך להתעסק במוסיקה עוד שנים רבות: עמי פרנקל בהקלטות פופ, רוק ובידור (הוא התפרסם בחיוכו מלא השיניים בתוכניות טלוויזיה בשנות ה-70 ובלהקת "איזולירבנד"), גידי סיוון עם "שלישית גאולה גיל", "טמירה ירדני והקלסיקנים" ועוד, אלי מזרחי עם "האיינשטיינים" של אריק איינשטיין ועוד, וגם דורון כהן ואורי סעדה בהרבה מאוד הקלטות והופעות. גם יונגרייז המשיך לנגן בגיטרה שלו בזמן לימודיו בארה"ב.

בסוף שנות ה-90 חזר יונגרייז ארצה, הופתע לשמוע שמישהו עוד זוכר אותו (כשהזמנתי אותו לפרק הפותח של "סוף עונת התפוזים") והקליט עם חבריו הוותיקים גרסה חדשה ל"ילדונת".

ההקלטה המקורית של "ילדונת" קיבלה את כבוד הראשונים המגיע לה כשיצאה ב-1998 באוסף "גדלנו יחד", שבו סיכמה חברת "הד ארצי" 50 שנות זמר עברי. עכשיו בצלאל יונגרייז חוזר גם אל הבמה, אמנם לא עם ההרכב המקורי של "ההדים" (אלא עם כפיר צעירי בקלידים, אריק לבנת בסקסופון, איתן פויזנר בבס, טל לבני בתופים ורונן זל בגיטרה), אבל עם אותם שירים ישנים ועם אותן אנרגיות ושמחת חיים שהיו במוסיקה פעם, לפני המון המון שנים.

קפטן גרי

משה לוי ופרק הפתיחה של "סוף עונת התפוזים" מקשרים אותנו גם לקאמבק הבא. של הגיטריסט, זמר, מלחין ומפיק גרי אקשטיין. גם הוא מראשוני הרוק הישראלי, הסוגר בימים אלה 40 שנות פעילות מאז הקים את להקת "כובשי הקצב" (עם בועז שרעבי בכלי הקשה ומיקי גבריאלוב בבס). אחרי עשר שנים בהם פעל בשולי המוסיקה הישראלית הממוסדת כחבר בלהקות קצב שונות ("המטריות", "הכוכבים הכחולים", "הנסיכים" ועוד) החל אקשטיין להשתלב במוסיקה הישראלית המקובלת ואף זכה בהצלחה נאה מבלי לאבד את האמת הרוקית שלו. כבר מאלבומו הראשון, "מחזור א' תשל"ז" (בו השתתף לראשונה קלידן צעיר בשם משה לוי) הוא הפך לכוכב עם להיטים מקוריים ("קפטן ג'ק", "היה לי טוב", "אני הולך לבית שאן", "היום זה היום" "רוח סתיו") ועם חידושים לשירי ארץ ישראל ישנים (באלבום "פטה מורגנה"). הוא הביא את הגיטרה החשמלית ואת הגישה הרוקסיטית שלו אל הקלטות והופעות של שלום חנוך, מאיר אריאל, שלמה ארצי, צביקה פיק, מני בגר, אריק איינשטיין, אריק סיני, יצחק קלפטר, יגאל בשן, דני ליטני, יהודית רביץ, חנן יובל, "בנזין", בני אמדורסקי ועוד ועוד.

ב-1986 הוציא אקשטיין את אלבומו השביעי "עבודת יד" שהיה האחרון עם שירים. ב-1993 יצא אלבום אינסטרומנטלי ברובו, "בלי מילים" ואז, מי שהיה ממהפכני הרוק הישראלי וממעצביו זז הצידה לתת מקום לגל הלהקות החדשות של התקופה.

עכשיו גרי אקשטיין חוזר סוף סוף באלבום חדש, "9", עם שירים חדשים לצד חידושים לשירים שלו ושל אחרים, מפגשים עם נתן כהן ולהקת "אינזים" וגם שלושה קטעי בונוס: הקלטות של להקת "הנסיכים" (או "פניקס" כפי שנקראו בחו"ל) משנת 1971. קשה להאמין שגיטריסט ישראלי ניגן ככה אז, כיף לראות שהוא עדיין מנגן ככה עכשיו. "

בצלאל יונגרייז וההדים 2006 - מועדון זאפה, 11.6.06 גרי אקשטיין - "9" (UNDERDIC RECORDS)