משרד המשפטים מציע לחייב לנסות לפתור סכסוכים משפחתיים בגישור לפני הגשת תביעה

בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים השונים, נידונים סכסוכים רבים בין בני זוג בענייני נישואין וגירושין, מזונות, משמורת ועוד. לעיתים קרובות, לסכסוך המשפטי קדם סכסוך אישי-רגשי, שרק מקצין את ההליך. בניסיון להנמיך את הלהבות, משרד המשפטים יוזם מנגנון שיחייב את הצדדים לנסות לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, בטרם יגישו תביעה.

בתזכיר חוק שמפיץ המשרד מוצע, שהסכסוכים בין בני זוג או בין הורים וילדיהם יופנו לגישור וליישוב סכסוכים בהסכמה, אצל אנשי מקצוע ביחידות הסיוע בבתי המשפט למשפחה וביחידות דומות שיוקמו בבתי הדין. רק אם לא יצליחו הצדדים להגיע להסכמה, יעבור הסכסוך לפסים רגילים של תביעה.

בדברי ההסבר נאמר, שהליך משפטי בו הצדדים מטיחים זה בזה האשמות קשות בכתבי הטענות, מביאים עדים, שכירת חוקרים פרטיים ומקיימים חקירות בבתי המשפט, יוצר מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצין את עמדות הצדדים ומקשה בכך על האפשרות ליישוב הסכסוך האישי-רגשי. זאת, כשהצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים ביניהם מערכת קשרים גם לאחר סיום ההליך המשפטי, כהורים לילדים משותפים. הדבר, כך נאמר, אף משפיע על מצבם הרגשי של הילדים.

גורם נוסף שתורם להסלמת הסכסוכים בארץ הוא "מירוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים, המועדפים על הגברים, לבין בתי המשפט למשפחה, המועדפים על הנשים. המירוץ מביא את הצדדים להגיש את התביעה גם לפני שגיבשו סופית את רצונם, מחשש שבן-הזוג השני יקדים ו"יקנה" סמכות בערכאה שנוחה לו.

במשרד המשפטים מדגישים, שההליך המוצע לא נועד להביא את הצדדים להתפשר על העניינים שברצונם לתבוע, אלא לגבש פתרון מוסכם באמצעות גישור, ייעוץ או מנגנון אחר ליישוב סכסוכים. לדבריהם, מדובר במודל המיושם בעולם בהצלחה, וברוב המקרים המנגנון מונע את הצורך בהתדיינויות בבית המשפט.

לפי ההצעה, תוטל חובה לפתוח תובענה בסכסוך משפחתי בדרך של בקשה ליישוב הסכסוך ולא בהגשת כתב תביעה מפורט. התובע יודיע על קיום הסכסוך ויציין את העניינים שהוא מבקש לתבוע בגינם, וכן האם הוא מעוניין בגירושין.

לאחר הגשת הבקשה, יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת סיוע או ביחידה ליישוב סכסוכים משפחתיים. גורם מקצועי מהתחום הטיפולי יערוך אבחון של הסכסוך, יבדוק את רצונות הצדדים וצרכיהם, ויכוון אותם באשר לדרכים העשויות לסייע להם ליישב את הנושא בהסכמה.

בתום המפגש או המפגשים, הצדדים יודיעו אם ברצונם להמשיך בהליך, אם במסגרת יחידת הסיוע ואם באמצעות שירותים הקיימים בקהילה ובמגזר הפרטי, שהוצעו להם. במידה שירצו, הם יוכלו לבקש לקיים פגישת גישור במסגרת הערכאה השיפוטית. רק בשלב הזה, ניתן יהיה להגיש תביעה.

אם הסכימו הצדדים שההליך יימשך, תהיה תקופת ניסיון בת כחודשיים וחצי, שבמהלכה הם לא יוכלו להגיש תובענה בשום ערכאה. אם הודיעה יחידת הסיוע או המגשר שאחד הצדדים אינו מעוניין להמשיך, יוכל הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש כתב תביעה לאותה ערכאה אליה הגיש את בקשתו, ומועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ייחשב למועד הגשת התביעה.

התזכיר הוכן ע"י ועדה שהוקמה ביוזמת המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים, בראשות סגן נשיא בית המשפט למשפחה בר"ג, השופט יצחק שנהב, והשתתפו בה גם נציגים של בתי הדין הדתיים ולשכת עוה"ד. התוספת התקציבית הנדרשת ליישום ההצעה מוערכת בכ-2 מיליון שקל לשנה.