מה יכולים אנשים בגיל העמידה לעשות עכשיו כדי למנוע דמנציה בעתיד

המאבק בדמנציה מתחיל למעשה בשנות ה-40 שלכם.

באמצע החיים, לא בשנות ה-70 או ה-80 שלכם, זהו הזמן שבו מתחילים להתרחש שינויים במוח שעלולים לסלול את הדרך לדמנציה, מחלת אלצהיימר וירידה קוגניטיבית בשלב מאוחר יותר, כך על פי מחקרים שהולכים ומתרבים.

נקיטת פעולה בשלב מוקדם יותר כדי לשפר את בריאות המוח - וחקירה מדוקדקת יותר של המוח בשלב "אמצע החיים", שנות ה-40 - עשויות לעזור לאנשים להישאר חדים יותר בשנותיהם המאוחרות, כך אומרים חוקרים. פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת וביצוע פעילויות ששומרות על גירוי המוח הם כולם צעדים שיכולים לעזור לכם להילחם בדמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים.

"גיל העמידה הוא הזמן המתאים להחלטות בנוגע לאורח החיים ולקבלת טיפול, שיביאו החזר עצום על ההשקעה בגיל מבוגר", אומרת טרי מופיט, פרופסור לפסיכולוגיה ולמדעי המוח באוניברסיטת דיוק.

מדענים נוספים מחפשים רמזים במוח של שלב אמצע החיים (midlife brain), מכיוון שהמאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים נכשלו במידה רבה, אומר אחמד חרירי, פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח, גם הוא מאוניברסיטת דיוק.

כמעט שבעה מיליון אמריקאים סובלים ממחלת האלצהיימר, הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה, על פי איגוד האלצהיימר. הנתון צפוי לעלות לכמעט 13 מיליון עד 2050.

"פרשנות הגיונית מאוד לכשלים הללו היא שניסיונות הטיפול בוצעו מאוחר מדי לאחר שהצטבר נזק רב מדי במוח", אומר חרירי.

מה קורה למוח באמצע החיים

מספר האנשים הצפויים לחלות בדמנציה עולה, ורבים מאיתנו מודאגים בנוגע לסיכונים הצפויים לנו בשלב מאוחר יותר בחיים. גם רופאים ומדענים מתמקדים כיום בנושא.

בגיל העמידה מתחילים חלקי המוח להשתנות מהר יותר, במיוחד ההיפוקמפוס, שחשוב לזכירת אירועים יומיומיים, אומר סבסטיאן דוהם-האנסן, דוקטורנט באוניברסיטת קורק באירלנד ומחבר ראשון של מחקר סקירה על הזדקנות המוח שנערך במרס ופורסם בכתב העת Trends in Neurosciences.

בשנות ה-40 וה-50 החומר הלבן במוח מצטמצם - הקשרים בין אזורי המוח יורדים בנפחם, אומר דוהם-האנסן. הדבר מביא כנראה למהירות עיבוד איטית יותר, מה שעלול להשפיע על הקוגניציה, הוא אומר.

בנוסף, יכולים להצטבר בדם חלבונים, ולגרום דלקת בדרגה נמוכה שעלולה להשפיע על יכולתו של ההיפוקמפוס לקודד ולאחסן מידע חדש, הוא אומר.

אנשים שומרים על כישוריהם המילוליים המבוססים על שפה למשך כל החיים, אומרת מופיט. אבל המהירות שבה אתה מעבד מידע והיכולת שלך לפתור בעיות חדשות של לוגיקה והקשה פוחתות בהדרגה עם הגיל.

המחקר שלה מצא שקבוצות מסוימות של אנשים מאבדות תפקוד קוגניטיבי מהר יותר במהלך אמצע החיים. קבוצות אלה כוללות אנשים שהחלו להשתמש בקנאביס או בטבק כשהיו בני נוער והמשיכו להשתמש בשנות ה-40 לחייהם, ואנשים עם רמות גבוהות של עופרת רעילה בדמם מילדותם. אבל אפילו מחוץ לקבוצות הללו, חלק מן האנשים מזדקנים מהר יותר בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, והמחקר הראה כי ניתן לקשר זאת להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים.

נשים באמצע החיים מתמודדות עם סיבוכים נוספים של גיל המעבר, שבמהלכו מתרחשים שינויים פתאומיים ברמות ההורמונים שעשויים להשפיע על המוח, אומרת ג'סיקה קאלדוול, מנהלת המרכז למניעת אלצהיימר אצל נשים בקליבלנד קליניק בלאס וגאס. מוחה של אישה יכול להסתגל לשינויים הללו על ידי ארגון מחדש, אך מדענים עדיין חוקרים כיצד הדבר קורה ומה ההשפעה הסופית.

לא כולם מאמינים שאמצע החיים הוא נקודת מפנה חדה בבריאות המוח. מהירות העיבוד היא החלק שיורד במידה הרבה ביותר בתפקוד הקוגניטיבי ככל שאנשים מזדקנים, אך ההידרדרות הזו מתרחשת בהדרגה ומשתנה מאדם לאדם, אומר ד"ר דיוויד קנופמן, פרופסור לנוירולוגיה ב- Mayo Clinic ברוצ'סטר, מינסוטה.

אוקיי, אז מה אפשר לעשות?

שמירה על בריאות הלב באמצע החיים היא הדרך הטובה ביותר למנוע ירידה קוגניטיבית, אומר קנופמן. בריאות המוח ובריאות הלב קשורות קשר הדוק.

אותם הדברים שיכולים להוביל לחסימה של עורקים המובילים אל הלב יכולים להשפיע על העורקים המובילים אל המוח, ולעכב את זרימת הדם ואת אספקת החמצן.

אין דרכים מובטחות למניעת דמנציה, אך יש צעדים שעשויים לעזור הן למוח והן ללב שלכם, כמו להקפיד על פעילות גופנית סדירה, לשמור על תזונה בריאה ולא לעשן, וכן לנסות להימנע ממצבים כמו סוכרת, לחץ דם גבוה וכולסטרול, השמנת יתר, או לנהלם אם כבר קרו. כמו כן יש לטפל בדום נשימה חסימתי בשינה.

עבור מטופלים בגיל העמידה, הרופאים מתמקדים לעתים קרובות בשינויים באורח החיים כגון תזונה ופעילות גופנית כדי לנהל את לחץ הדם ואת הסיכון לסוכרת, אומרת קאלדוול. אבל הצעדים האלה חשובים באותה מידה לבריאות המוח בהמשך הדרך.

"אכילת תזונה מזינה יותר, פעילות גופנית ושינה מספקת קשורים כולם לתוצאות טובות יותר בבריאות המוח", אומרת קאלדוול.

חשוב גם להישאר פעילים ומעורבים מבחינה חברתית ומנטלית, אומר קנופמן. "יש יתרונות לעבודה בסביבה מאתגרת - זה מגרה את המוח - ונראה שזה קשור לתוצאות טובות יותר", הוא אומר.

אין שום סיבה לחכות עד אמצע החיים כדי להתחיל ליישם את השיפורים הללו בבריאות, מוסיפה קריסטין ביט וולהובד, חוקרת פסיכולוגיה במרכז לשינויי תוחלת חיים במוח ובקוגניציה, באוניברסיטת אוסלו בנורווגיה. רבים משינויי אורח החיים שיכניסו אותך למסלול טוב יותר בגיל מבוגר יכולים להתחיל לפני אמצע החיים, היא מציינת.