ועדת החוקה סירבה לאשר את הרחבת השימוש במאגר הרשות למלחמה בהלבנות הון

ועדת חוקה, חוק ומשפט, סירבה היום (ב') לאשר את תקנות שר המשפטים, חיים רמון, המאפשרות למשטרה ולשב"כ להשתמש במאגר המידע הסודי של הרשות למלחמה בהלבנת הון בחקירת עשרות עבירות פליליות אחרות שאינן קשורות לחוק.

בוועדה נמתחה ביקורת קשה על כוונת הממשלה לנצל לרעה את החוק, ולהרחיב את השימוש במידע גם למטרות אחרות - בהיקף ובמידה גורפים שיפגעו בזכויות הפרט, בנוסח ה"אח הגדול של 1984".

יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), הורה למשרד המשפטים לצמצם את מספר העבירות הנוספות עד למינימום, החופף את מטרות החוק המקורי, ולא להרחיב את מספר הרשויות שיוכלו להשתמש במידע מעבר למשטרה ולשב"כ, על-פי אותו עיקרון.

יו"ר הרשות, עו"ד יהודה שפר, ביקש מהוועדה להקדים לו שימוע בדלתיים סגורות, כדי להציג מספר מקרים שמצדיקים לדעתו את השימוש החורג במידע. הוא נענה בחיוב, אם הדבר יתאפשר בלוח העבודה של הוועדה.

שפר ציין לדוגמא מקרה של חשוד בהלבנת הון, שהמידע לגביו לא הצדיק הגשת כתב אישום, אבל המידע התחבר לחשדות אחרים של הקמת חברות קש שהיו מעורבות במעשי הונאה ורמאות בניירות ערך.

משרד המשפטים הגיש לוועדה רשימה - "נדיבה למדי", כהגדרת בן-ששון - של 9 רשויות נוספות שיוכלו להשתמש במאגר, כגון רשות ני"ע, רשות ההגבלים העסקיים, בנק ישראל, מצ"ח, אגף המודיעין בצה"ל, המוסד והמחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים. זאת, בנוסף לרשימת העבירות הנוספות הרבות, כפי שפורסם אתמול (א') לראשונה ב"גלובס".

בן-ששון גם דרש לקבוע את העיקרון האוסר על הרשויות לשמור מידע שיתברר כלא רלבנטי לחקירותיהן. הוא גם הודיע, שהוועדה תקיים דיוני מעקב אחרי דרך הטיפול בתכני המידע, כדי למנוע שימוש שלא למטרות החוק. "המידע שבמאגר אינו בשל לפיזור רחב", הדגיש בן-ששון.

שפר טען, שהיעדר התקנות יוצר "מצב לא נורמלי", שבו יחידות משטרה פוחדות לבקש מהמאגר "מידע נגוע", מחשש שהוא אינו קשור ישירות להלבנת הון. כתוצאה מכך נמנעות חקירות במקרים הקשורים בטוהר המידות ובהפרת אמונים. זאת, גם אם אינן למטרות החוק וגם אם קטנים הסיכויים שישתמשו בו. "המחוקק רצה שמקרים אלה ייחקרו. לא ייתכן שהמשטרה תראה עבירות, ולא תוכל לעשות נגדן דבר", אמר שפר.

נציג המשטרה הוסיף, כי המצב הקיים "בעייתי מבחינתנו". הוא טען, שהמידע עובר סינון קפדני, ובפועל נעשה שימוש רק בקצהו.

לעומתם שלל נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד אדווין פרידמן, את התקנות מכל וכל, בטענה שיש בהן כרסום משמעותי בזכויות האזרח.

ברוח זו תקפו את התקנות גם חברי הוועדה. ח"כ דוד טל (קדימה) אמר, כי התקנות הן הרחבה סוחפת של כוונת המחוקק. "אזרחי ישראל ניצבים היום כערומים מול השלטון, ורק עלי גפן מכסה את גופם. יש היום עודף מידע על האזרח, והגענו עם התקנות הללו למדרון חלקלק.

"אנחנו חייבים לעשות את האיזונים בין האינטרס הציבורי לפרטיות האזרחים. לרשות לא תהיה שליטה על המידע ברגע שייצא מידיה, ובסוף נראה אותו מתגלגל ברחובות, כפי שכבר קורה עם תיקים רפואיים של חולים".

ח"כ דני יתום (עבודה) שאל את המשטרה, מדוע היא אינה יכולה לאסוף מידע על אותן עבירות אחרות, והיא נזקקת למאגר של הרשות למלחמה בהלבנת הון. הוא הציע לממשלה להיזהר שלא להרחיב את תוכן החוק למחוזות שהכנסת לא התכוונה להגיע אליהם. הוא הציע הרחבה מצומצמת, שתאפשר לרשויות הקבועות בחוק (משטרה ושב"כ) להשתמש במידע לגבי עבירות נוספות רק להרחבת כתבי אישום על עבירות הלבנת הון ומימון טרור.

היו"ר בן-ששון אמר בסיכום לנציגי הממשלה: "אם בכוונתכם להפוך את מאגר הרשות למאגר המידע מס' 1 של המדינה, עליכם להצהיר על כך בגלוי ולהציע בחוק מיוחד שהמידע נועד להילחם בכל בעיות החברה במאה ה-21, ואנחנו נדון בו לגופו. בינתיים, בניתם מערכת יעילה שהיא בעוכריכם, אם אתם מבקשים הרחבה שאין בה צורך, והיא בניגוד לכיוון של החוק המקורי".

לדברי עורכי הדין גלעד ברון ואיילת אפיק, חברת הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד, התקנות שביקשה הממשלה לאשר, "מסוכנות לציבור ומכרסמות באופן שיטתי באיזונים ובבלמים המעטים ששולבו בחוק".

לדבריהם, החוק לאיסור הלבנת הון מטבעו הביא לפגיעה קשה בפרטיות, ולמרות זאת, מיום חקיקתו של החוק, מנסות הרשויות השונות לכרסם בהגנות המעטות על זכויות האזרח אשר שולבו בו.

לדבריהם, התקנות בעצם מאפשרות שימוש במידע לצורך חקירה של רשימה ארוכה מאד של עבירות, "אשר חמורות ככל שיהיו, אין בינן לבין המטרות שעמדו בבסיסו של חוק איסור הלבנת הון ולא כלום. התקנות כוללות ניסיון להכניס בדלת האחורית, זכויות שנאסרו במפורש בחוק העיקרי. יש גם ספק רב בדבר החוקתיות שלהן".