מחלקת החקירות ברשות המיסים חושדת כי עורכי הדין משה בלטר ואהוד גוט, העמדים בראש משרד עוה"ד בלטר, גוט, אלוני - בין חמשת משרדי עורכי הדין הגדולים - לא דיווחו על בונוס שקיבלו בגובה כ-400 אלף דולר. על הבונוס היה אמור להיות משולם מס, אך לפי החשד, המס לא שולם. החשד עלה במסגרת חקירת פרשת פיקסל, ובלטר וגוט נחקרו בנושא לפני מספר חודשים. כך נודע ל"גלובס".
באחרונה חלה התקדמות בחקירת פרשת פיקסל בעקבות ממצאים שהתקבלו מהשלמת חקירה שנערכה. גורמי החקירה שבעי רצון מהממצאים האחרונים ובקרוב צפויה להתקבל החלטה בפרקליטות. יצויין, כי בהיותם עורכי דין, יוכלו בלטר וגוט לקבל שימוע בפרקליטות.
חקירת פרשת פיקסל, החברה המחזיקה בערוץ המשחקים גוגו של הוט, החלה בנובמבר 2004. החשודים בפרשה הם רמי ויץ (45) מסביון וגיא פורן (48) ממכבים, בעלי מניות במספר חברות בתחום ההיי-טק והמולטימדיה, בין השאר בפיקסל. רשות המיסים עצרה את השניים בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנת 2000. יחד עימם נעצרו רואי החשבון שלהם, מרדכי גרינוולד ואליעזר אבוגיאני מר"ג, שותפים במשרד רו"ח קוסט-פורר-גבאי את קסירר (ארנסט אנד יאנג), בחשד שסייעו בהקמת מבנה אחזקות כוזב, שיאפשר התחמקות מתשלום מס.
חוקרי חקירות ת"א ברשות המיסים, דוד אפרים ואליהו יצחקי, תיארו בזמנו בבית המשפט את החשדות: באוגוסט 1998 רכשה החברה ההולנדית טוגה 45.6% ממניות פיקסל. במרץ 2000 דיווחו ויץ ופורן על הסכם למכירת יתרת אחזקותיהם (54.4%) בפיקסל לחברת טוגה, לפי שווי חברה של 7.5 מיליון דולר. כעבור יומיים דיווחו השניים למס הכנסה על הסכם למכירת טוגה לחברה האמריקאית TAKE TWO, הנסחרת בנאסד"ק, וזאת לפי שווי חברה של טוגה בגובה 50 מיליון דולר. באופן זה, גרפו לכיסם, לפי החשד, את ההפרש בגובה כ-40 מיליון דולר.
לפי החשד, ויץ ופורן החזיקו במלוא המניות של חברת טוגה באמצעות נאמנויות הרשומות במקלטי מס, וכתוצאה מהעסקה, סך של כ-40 מיליון דולר הוסב לחברה זרה, וכך התחמקו החשודים מתשלום מס. החוקרים טענו, כי למערכת ההסכמים כפי שהוצגה ע"י החשודים, לא היתה כל תכלית וכי מדובר בעסקה בדויה, שכל מטרתה ליצור מבנה אחזקות הכולל חברת אחזקות היושבת במקלטי מס כדי להתחמק מתשלום מס בישראל.
באשר לרואי החשבון שנעצרו, טענו נציגי מס הכנסה כי השניים ליוו את ויץ ופורן בכל עסקאות המכירה ואף בבניית מירקם החברות. בא כוחם של רואי החשבון, ארי גרובר, טען בזמנו כי מדובר במחלוקת אזרחית.
במהלך החקירה, עלה החשד כי בלטר וגוט השקיעו בחברות של ויץ ופורן ובמסגרת זו קיבלו את הבונוס בגובה כ-400 אלף דולר. למרות שלכאורה מדובר בעניינים נפרדים, הרי שגורמי החקירה רואים את שני חלקי הפרשה כמקשה אחת.
עורכי הדין בלטר וגוט אמרו בתגובה: "לכל היותר מדובר כאן במחלוקת מיסויית ולא בשום דבר מעבר לכך. אנחנו יזמנו דיווח למס הכנסה וכבר בשנת 1999 שילמנו מס על הריבית, ולאחר מכן רואה החשבון אף הגיע להסכם עם פקיד השומה על שיעור המס שיש לשלם. מדובר בעניין שהתרחש לפני למעלה מעשר שנים בו נענינו לבקשת עזרה של חברים שהיו במצוקה כלכלית והילוונו להם כסף".
לדבריהם, "כל פעולותינו בוצעו על פי הנחיית רואי חשבון, נעשה גילוי מלא, באופן מסודר וכל הוויכוח כאן הוא על פרשנות חוקי המס. למחלוקת הפרשנית הזו לא צריך להיות כל היבט פלילי. למיטב ידיעתנו לא נסתיימה הבדיקה ולא נתקבלה כל החלטה".
עו"ד אהוד ברזלי, המייצג את בלטר וגוט, אמר בתגובה: "מדובר בסוגיה אזרחית ובמחלוקת פרשנית מקובלת של פקודת מס הכנסה בתקופה שקדמה לרפורמה במס. הפעולות נעשו לאור יעוץ שהתקבל בזמנו ממומחים בתחום, ומצער שרבוב העניין מחוץ למסגרת האזרחית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
