חיים רמון: "אין בישראל מנהל שמצדיק 30 מיליון שקל בשנה"

"אין בישראל דירקטור או מנהל שמצדיק שכר של 30 מיליון שקל בשנה. גם המנהל עצמו יגיד לכם בארבע עיניים שאף אחד, כולל אותו, לא ראוי לקבל כזה שכר". כך אמר היום (ג') שר המשפטים, חיים רמון, בכנס המי"ל.

רמון דיבר על התוויית מדיניות מינהל תקין כתנאי לחוסן חברתי וכלכלי, והתייחס בין היתר לנושא הגבלת שכר הבכירים במשק. "הרעה החולה של המינהל השלטוני בישראל", אמר, "היא בחוסר היציבות. אני שר המשפטים החמישי בשבע השנים האחרונות. אי-אפשר לטפל ברצינות במוקדי השחיתות בשנה".

לכן, לדבריו, צריך לשנות את שיטת הממשל בישראל. רמון סבור, שבלי תיקונם של שלושה נושאים הנוגעים ישירות למינהל הציבורי, לא תהיה התנהגות תקינה. הראשון הוא מדיניות התקצוב של האוצר, שלדבריו "מתאפיינת בספר תקציב המפורט בהגזמה מרובה, ובהיעדר יכולת להבין את רזי הכתוב. צריך לנהל מחקר מעמיק כדי לגלות בדיוק למה התכוונו בסעיפי התקציב".

שנית, הוסיף, יש להפקיד דה-פקטו את התקציב בידי השר ולא בידי הדרג המקצועי. הוא קבל על כך ש"לשר יש אחריות מיניסטריאלית ולא תקציבית. למעשה אין לו סמכות". בכל משרד, אמר רמון, צריכים להיות כשלושה קובעי מדיניות, שיהיו מינויים של השר לתקופה קבועה וידועה, כדי למנוע מצב בו השר אינו מסוגל לקבוע מדיניות בשל הפקידים הבכירים.

הדבר השלישי, לדבריו, הוא הגבלת השכר בסקטור הציבורי והפרטי. "למעט חריגים כמו רופאים מומחים, שכדי להשאירם במערכת הציבורית צריך לשלם להם שכר גבוה, אני תומך בהגבלת השכר בתאגידים ממשלתיים ובחברות ציבוריות".

באשר לסקטור הפרטי אמר, שאסור שתהיה מערכת ציבורית שבה פערי השכר הם מהגבוהים בעולם המערבי, משום שאלה פוגעים במוטיבציה של העובדים ויוצרים אצלם תחושה של כעס וקיפוח. "לכך נועד החוק שיזמתי עם דידי לחמן-מסר (להגבלת השכר המותר בניכוי מס - נ.ש.). אני יודע שיימצאו דרכים לעקוף אותו בתכנוני מס, אבל זה לא אומר שלא צריך את החוק".

לבסוף אמר, כי חסרה לו חובה של הדירקטור, במיוחד דירקטור חיצוני, שלא כתובה בשום מקום: החובה לראות את מקום התאגיד במרקם הכללי של החברה ואת השפעות פעולתו על החברה, הכלכלה, איכות הסביבה וכו'. זו חובה שהיא חלק בלתי נפרד של היות הדירקטור מנהל ואזרח".