בג"ץ: בתשדיר תעמולה של שינוי היה "דימיון מעורר חלחלה לתעמולה נאצית אנטישמית"

בתשדיר תעמולה של מפלגת שינוי, ששודר לפני הבחירות האחרונות לכנסת, "יש דימיון מעורר חלחלה לתעמולה אנטישמית" והוא נושא "סממנים המזכירים ביטויים אנטישמיים מבית מדרשה של התעמולה הנאצית". כך מנמק נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את החלטת בג"ץ לאשר את פסילת התשדיר.

בג"ץ פירסם אתמול את נימוקיו לדחיית עתירה שהגישה שינוי לפני כארבעה חודשים, נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות, השופטת דורית ביניש, לפסול את התשדיר לפרסום.

בסרטון התשדיר נראה אדם חילוני פוסע בשדרה לכיוון הקלפי. בדרך נתלה על רגלו אדם בעל חזות חרדית. בהמשך, נצמדים לרגליו עוד ועוד חרדים שנתלים עליהן בשכיבה. האדם החילוני גורר אותם איתו בשרשרת אנושית. בהגיעו לקלפי מתלבט האדם החילוני האם להצביע לאחת המפלגות הגדולות. כשהוא מושיט את ידו אל עבר פתק הצבעה של אחת המפלגות הגדולות, החרדי הדבוק לרגלו מחייך.

האדם החילוני מבחין בשביעות הרצון של האדם החרדי ומושיט את ידו אל עבר פתק ההצבעה של העותרת. החרדי התלוי על רגלו מנענע בראשו לשלילה בחרדה. החילוני מכניס את פתק ההצבעה של העותרת למעטפה ומשלשלו לקלפי. מייד מתחילים החרדים שנגררו לקלפי בשכיבה על הרצפה להתפוגג בעשן שחור, כאשר התפוגגותם מלווה בקולות נפץ. על רצפת החדר נותרת לבסוף רק מגבעת שחורה, המתפוגגת גם היא בעשן.

במהלך הסרטון, נשמעים הדברים הבאים: "אם החרדים חוזרים לממשלה לא תוכלו להתחתן בישראל עם מי שתרצו, יהיו חיילים שיקברו ליד הגדר, תחזור הסחיטה והלכה הכלכלה, לא תוכל לנסוע בתחבורה הציבורית בשבת, הכסף יילך לישיבות ולא להשכלה הגבוהה, רק הילדים שלך ישרתו בצבא. אם אתה מצביע למפלגות הגדולות, אתה בעצם מצביע נגד עצמך. שינינו את שינוי - נשנה את המדינה. יש שינוי - אין ש"ס בממשלה".

למחרת שידור התשדיר, פנתה השופטת ביניש לשינוי וביקשה לתקן את התשדיר, משום שיש בו "פגיעה בוטה בציבור החרדי, ועקב כך גם פגיעה בלתי ראויה ברגשות הציבור בכלל". בשינוי סירבו ועתרו לבג"ץ נגד החלטתה. באמצעות עוה"ד עמרי כבירי ואורי קידר טענו, בין היתר, כי בחברה דמוקרטית ופלורליסטית מן הראוי לאפשר חופש הבעת דעה בהעברת מסרים חברתיים ופוליטיים, אף אם הדבר יצרום לאוזנו של מאן דהוא.

בתחילת מרץ הודיע בג"ץ על דחיית העתירה הדחופה, וכעת הוא מפרסם את נימוקיו. ברק פורש את משנתו לגבי חופש הביטוי, לפיה לסוגים שינוים של חופש הביטוי ניתנות הגנות ברמות שונות. "הביטוי שלפנינו תשדיר במסגרת שידורי התעמולה בבחירות לכנסת ראוי להגנה מיוחדת", הוא מציין, "משום שמדובר בביטוי פוליטי אשר נעשה במסגרתה של מערכת בחירות, תקופה בה נועדה חשיבות מיוחדת להחלפה חופשית של דעות ורעיונות."

למרות זאת, הוסיף, "שוכנענו כי המקרה שלפנינו נופל לגדרם של אותם חריגים שבהם עולה הפגיעה ברגשות לכדי ביזוי, השפלה, ופגיעה כה קשה בכבוד האדם, עד כי אין להגן עליו. מדובר באחד המקרים החריגים בהם הפרסום מזעזע את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית. הטעם לכך הוא, כי יש בו דמיון מעורר חלחלה לתעמולה אנטישמית, ההופך את היהודי החרדי ליצור חסר פנים, ל'לא אדם' הזוחל על הרצפה והנצמד כעלוקה לחילוני. סופו של חרדי זה שהוא מתאדה ונעלם בעשן".

תיאור זה, קבע ברק, "מבזה ומשפיל, והוא פוגע בכבוד האדם בכלל, ובכבודו של היהודי החרדי בפרט. הוא מפשיט ממנו את צלמו ואת כבודו כאדם. הוא מעלה בעיני המתבונן זיכרונות קשים של מיליוני אחינו שעלו באש במשרפות הנאציות. תיאור זה עובר את רמת הסיבולת הדרושה בחברה דמוקרטית. הזכות לבטא כל מסר כן; אך לא באופן מבזה ומשפיל הנושא סממנים המזכירים ביטויים אנטישמיים מבית מדרשה של התעמולה הנאצית".

השופטת אילה פרוקצ'יה הצטרפה לדעתו של ברק, וכך גם השופט אליעזר ריבלין, אם כי הוא ציין שמדובר ב"מקרה גבולי", ושמסקנתה של יו"ר ועדת הבחירות "אינה קלה". לדבריו, התשדיר אינו רק פוגע ברגשות באופן משפיל ומבזה, אלא "פוגע ברגשות תוך ביזוי והשפלה על רקע השתייכות קבוצתית, ותוך שהוא מעורר אסוציאציה אפשרית לתקופה חשוכה שבה היהודי נתפס כסרח-עודף של החברה שיש לאיינו". מאחר שמסקנתה של השופטת ביניש אינה בלתי סבירה, קבע ריבלין שאין להתערב בה. (בג"ץ 2194/06).