כשהוועדות מתרשלות, ההחלטות מתנדפות

ועד ציבורי זה פנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ולשר השיכון, מאיר שטרית, בדרישה חד משמעית לשנות עוד סעיף בהחלטות ועדת הבר.

הפעם הדרישה היא לכלול ברשימת השיוך גם את מי שהתקבל לחברות בקיבוץ אחרי 2003, שכן על-פי הצעת הבר כל מי שהתקבל לחברות אחרי מועד זה לא ייכלל ברשימה, אלא יופנו למסלול אחר לצורך רישום הדירות. לקביעה זו יש משמעות אחת: על חברים אלה תוטל חבות כספית גדולה הרבה יותר מאשר על מי שנמצא ברשימה.

לטענת הוועד, המועד, ספטמבר 2003, נקבע מאחר וזה היה המועד שהופיע בהחלטה המקורית 979 של מועצת מקרקעי ישראל, שעל בסיסה גיבשה הוועדה את מסקנותיה, ואין בו שום הגיון נוסף.

לדעת הוועד, התאריך הקובע בלתי סביר, וכי לא יתכן להחיל את הכללים באופן רטרואקטיבי ולפגוע בכך בעשרות ומאות חברים שהתקבלו בשנים האחרונות לחברות בקיבוצים. הוועד מדגיש שמדובר כאן באפליה שלא תעמוד במבחן משפטי, ולכן מוטב שהמינהל יקדים ויתקן אותה.

עוד תובעים אנשי כאן ביתי במכתבם למחוק מהצעת ההחלטה את הדרישה ששיוך הדירות יחול רק על חברים שמקיימים את חובותיהם וזכויותיהם לקיבוץ. לטענתם, מדובר שוב בהתערבות בוטה בנושאים הפנימיים של הקיבוץ, שכן חבר קיבוץ הוא חבר לכל דבר אלא אם כן הוחלט להרחיקו, וכי הניסיון להגדיר קבוצה של חברים כסוג ב' על-פי קריטריונים לא ברורים, הוא מקומם.

הוועד גם מערער על סמכותו של המינהל לעסוק בעניין זה בטענה שאין לו כלים לכך, שכן מדובר בתפקיד השמור לרשם האגודות השיתופיות בלבד. "כאן פולש פעם נוספת המינהל לתחומים לא לו - כפי שבמסגרת הדו"ח הוא פולש ברגל גסה לתחומי מינהל התכנון", טוענים אנשי הוועד.

כזכור, זו לא הטענה היחידה שיש לציבור כנגד דו"ח ועדת הבר. גם פורום 15 הערים הגדולות החליט להגיש בג"ץ נגד החלטות הוועדה לאפשר לכל מושבניק להקים בחצר ביתו מבנה לתעסוקה בשטח של 500 מ"ר, החלטה שגוררת בעקבותיה כעס רב מצד גורמים נוספים, במיוחד על רקע טענת חברי ועדת הבר לפיה קיבלו החלטה זו בלית ברירה, לאחר שזו התקבלה במועצה בגרסאות שונות במהלך השנים.

גורמים במינהל אומרים כיום, שאם זרם ההתנגדויות ימשך יעשה המינהל בדיוק את מה שעשה בעניין החלטה 969 לפיצוי החקלאים בעקבות שינוי ייעוד הקרקע. במקום להתכתש בבג"ץ עם אגודות, ועדים, פורומים ועורכי דין למיניהם, הוא פשוט יקפיא את ההחלטה או יבטל אותה, ובכך ייקבע מצב בלתי אפשרי של לא לכאן ולא לכאן. מי שיפסיד מכך יהיו שוב החקלאים.

חשיבה זו גוררת אחריה רק שאלה אחת. האם לא הגיע העת שהחלטות כה חשובות הנוגעות למגזרים שלמים בחברה לא יתקבלו בצורה יותר שקולה ואחראית? עיון קצר בהיסטוריה של החלטות מועצת מקרקעי ישראל מגלה, שהן משתנות השכם והערב בהתאם לרצונן של קבוצות לחץ, ובעיקר בהתאם למניפולציות שמצליחים לסחוט עורכי דין, כל אחד בתורו.

יש לכך רק מסקנה אחת. מועצת מקרקעי ישראל והוועדות השונות שהוקמו במהלך השנים האחרונות - רונן, מילגרום, הבר, עשו עבודה לא מושלמת, לא סגורה ומלאת חורים, שעורכי הדין שמחים לצלול לתוכם. העובדה שהמינהל העדיף לסגת מהחלטה 969 בעקבות עתירה קטנה לבג"ץ היא ההוכחה לכך שההחלטה לא היתה טובה, אחרת היועצים המשפטיים של המינהל היו מוכנים להגן עליה.

שר השיכון, מאיר שטרית, חוזר ואומר מעל לכל במה שהוא מתכנן רפורמה במינהל, כשבמרכזה הפיכתו לרשות. לדבריו, רשות כזו תייתר את מועצת מקרקעי ישראל, שכן למינהל תמונה מועצת מנהלים. יש לשטרית הזדמנות למנות למועצה זו אנשים רציניים שמבינים את העבודה, ואולי יצליחו להחליט כמה החלטות קצת יותר מוצקות ומבוססות, שלא כל עורך דין יגרום לביטולן. במשק יש מספיק אנשים שמבינים דבר או שניים בעסקי מינהל, קרקעות ושלטון החוק. אולי צריך לשם שינוי להיוועץ בהם.