רו"ח שלמה נס: "הסיכוי שדירקטור 'יעלה על דברים' בדו"חות הכספיים - קלוש"

נס, מומחה לפירוקים וכינוסים, טוען כי בשנים האחרונות נוצר פער עצום ומסוכן בין המצופה מדירקטורים לבין המציאות

"יכולת הפיקוח של דירקטורים על מה שקורה בדו"חות הכספיים, פחותה בהרבה ממה שניתן לחשוב. בשנים האחרונות נוצר פער עצום ומסוכן בין המצופה מדירקטורים לבין המציאות". כך אמר רואה חשבון שלמה נס, המומחה לפירוקים וכינוסים, בפנל בנושא שיקום חברות שהתקיים אמש (ב') בכנס לשכת רואי חשבון באילת.

לדברי נס, "בחברות מורכבות, כמו מרבית החברות הציבוריות, הסיכוי שדירקטור, גם אם הוא פרופסור לחשבונאות, יעלה על דברים - הוא קלוש". לעומת זאת, אמר נס, קיימת אווירת רגולציה מחמירה שבאה ומטילה עוד ועוד מטלות על הדירקטוריון.

בצד זה, ביטוח אחריות דירקטורים אינו מכסה את כל המקרים, אמר נס, ולא תמיד ניתן להשתמש בו. לכן, לדבריו, "אני חושש שבשנים הקרובות נמשיך לראות שפער הציפיות הזה מוביל לסכנות ולסיכונים לא מעטים".

עו"ד יורם דנציגר, מומחה לחוק החברות, אמר כי למרות שבאחרונה בוטל סעיף 54 (ב') בחוק החברות, המאפשר הרמת מסך בחברות, "אנו עדים לכך שהן בתי המשפט והן אנשי האקדמיה אינם מתכוונים לראות במעשהו של המחוקק משום הוראה מחייבת, והם תמימי דעה שניתן יהיה להרים את המסך ולהטיל אחריות אישית על נושאי המשרה בחברה בהסתמך על עילה משפטית אחרת".

דנציגר ציין כי סעיף 54 (ב') בוטל לאחר שזכה לביקורת חריפה וגרם לסחף בלתי סביר של תובענות אישיות נגד נושאי משרה בחברה בעילה של הרמת המסך. לדבריו, משבוטל הסעיף, "מן הראוי שבתי המשפט לא יתעלמו מרצונו המפורש של המחוקק וימנעו מעקיפתו".

עו"ד ישראל קנטור, העוסק בפיוקים ובכינוסים, אמר בכנס כי בעוד שבפירוק חברה הנתיב ברור והכללים קובעים במידה די ידועה בחוק, הרי שבכל הנוגע לשיקום חברה במטרה להבריאה, יש מבוכה בבתי המשפט ובפסיקה. זאת, לדבריו, בשל היעדר כללים משפטיים ברורים.