הגנה מן הצדק ניתנת במשורה

ברסקי סמיון ואח' (להלן: "המשיבים") הם הדיירים בבניין הנמצא ברחוב הציונות 47-49 בחיפה. מהנדס עיריית חיפה מצא, כי הבניין מסוכן ולמשיבים נשלחה הודעה כי עליהם לבצע עבודות מסוימות בבניין. המשיבים לא ביצעו את העבודות הנדרשות. על כן, הואשמו המשיבים באי מילוי אחר הודעת ראש העיר בניגוד לסעיפים 3(א) ו-5(א) לחוק עזר לחיפה (מבנים מסוכנים), התשמ"ג - 1983 (להלן: "חוק העזר"), ובניגוד לסעיף 254 לפקודת העיריות. במקביל הואשמה בכתב אישום נפרד באותן עבירות גם הכנסייה היוונית הקתולית, בעלת הנכס.

בימ"ש לעניינים מקומיים בחיפה קבע, כי על אף שחוק העזר מטיל אחריות מפורשת גם על המחזיקים ולא רק על הבעלים, יש לבטל את כתב האישום כנגד המשיבים בשל הגנה מן הצדק, וזאת משום שהמשיבים, אשר חלקם עברו את טראומת השואה, חיים במצוקה. הם פנו לכנסיה פעמים רבות על מנת שתתקן את הפגמים בבניין, וזאת על-פי חוזה החכירה שנכרת בין הצדדים, וזו התעלמה מהם. על כן קבע בימ"ש קמא, כי יש לבטל את כתב האישום נגד המשיבים לאור מה שעבר עליהם, למרות שטענת הגנה מן הצדק לא הועלתה על-ידי מי מהמשיבים.

על החלטה זו הגישה עיריית חיפה ערעור, אשר נדון בפני השופט רון שפירא מביהמ"ש המחוזי בחיפה. אכן, קובע השופט שפירא, על-פי חוזה החכירה שנחתם בין המשיבים ובין המחכירה (חברת דורעם בע"מ), הם מחויבים לבצע את כל התיקונים הפנימיים בדירות, והמחכירה, אשר החכירה את החלקות עליהן הוקם הבניין מאת הכנסייה היוונית הקתולית של חיפה, מחויבת לעשות את כל התיקונים פרט לתיקונים הפנימיים בדירות.

עם זאת, אין החוזה הפרטי שנכרת בין המשיבים למחכירה יכול לגבור על חוק העזר בעניין זה.

חוק העזר קובע מפורשות כי "בעל בניין", שהגדרתו כוללת גם בעל, חוכר וחוכר לדורות וכן שוכר ושוכר משנה, לרבות מחזיק, יבצע את העבודות וינקוט באמצעי הזהירות המפורטים בהודעה שנמסרה לו על-ידי ראש העירייה.

על כן, מלשון חוק העזר עולה כי ללא כל קשר לחוזה שנכרת בין המשיבים ובין החוכרת, לכאורה על המשיבים היה לציית לדרישה לביצוע עבודות שנשלחה אליהם על-ידי העירייה, ואם סבורים הם כי היה על החוכרת לבצע עבודות אלו על-פי חוזה החכירה שנכרת ביניהם, יכולים היו לנקוט כנגדה באמצעים משפטיים על מנת שתשפה אותם בגין ביצוע העבודות.

בכל מקרה, נקבע, הסכסוך שנוצר בין המשיבים לבין הכנסייה בעניין ביצוע העבודות איננו מעניינה של העירייה, וכי לכאורה על-פי חוק העזר המשיבים היו מחויבים לבצע את העבודות הנדרשות על-פי ההודעה שנמסרה להם.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק פורטה לאחרונה בע"פ 4596/05 זאב רוזנשטיין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 2082, עמ' 2088, שם נקבע:

"ההצדקה המרכזית לשימוש בסמכות זו הנה הרצון להבטיח כי רשויות החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה לשמש בלם לפעילות אכיפה שלוחת רסן, עיוורת לאינטרסים זולתה, המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון חוק".

על כן, יש לבחון האם במקרה זה קיום ההליך הפלילי פוגע בתחושת הצדק וההגינות, וכן יש לבחון האם רשויות החוק נהגו באופן ראוי כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. אמנם נקבע בפסיקה, כי יתכנו מקרים בהם קיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות גם מנסיבות שאינן תלויות ברשויות כלל ועיקר, אך נקבע כי מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר.

במקרה זה, קובע השופט שפירא, למרות נסיבותיהם הקשות של המשיבים, אשר על-פי טענתם חיים הם חיי מצוקה וגרים בבניין בעל פגמים מסוכנים, כאשר בעלת הנכס מתעלמת מבקשותיהם לטפל בפגמים אלו, אין בהגשת כתב האישום כנגד המשיבים מכוח חוק העזר, כאמור לעיל, מעשה מקומם של רשויות החוק וכן אין המדובר במקרה חריג שבו יש לבטל את כתב האישום מאחר שמדובר בפגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות.

המאשימה אינה צד לסכסוך שבין המשיבים לכנסייה, וממילא אינה נושאת באחריות למעשי או מחדלי הכנסייה, אם יש כאלו. המשיבים לא הוכיחו כי נקטו באמצעים על מנת לנסות ולאכוף על הכנסייה את קיום החוזה שנחתם עמם, ומלבד מכתבים בודדים שנשלחו לכנסייה על-ידי המשיבים לא הובאה ראיה לכל ניסיון שנערך על-ידי המשיבים לתקן את הפגמים ו/או לאכוף על הכנסייה את קיומו של חוזה החכירה. מנגד יש לשקול את אינטרס השמירה על בטחונו של הציבור, אשר חוק העזר בא להגן עליו ולמטרה זו הוגש כתב האישום.

לאור כל האמור לעיל - קובע השופט שפירא - לא עומדת למשיבים הגנה מן הצדק במקרה זה, וכי עצם קיומו של ההליך הפלילי, אשר נועד לשם שמירה על אינטרס בטחון הציבור מפני מבנים מסוכנים, איננו מהווה מקרה חריג של פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות במקרה זה.

התוצאה הסופית: הערעור מתקבל. החלטת ביהמ"ש קמא - אשר הורה לבטל את כתב האישום כנגד המשיבים מטעמים של הגנה מן הצדק - בוטלה. התיק הוחזר לדיון לביהמ"ש קמא.

בית משפט המחוזי בחיפה.

ע.פ 855/05, השופט: רון שפירא.