€ לפני כמה ימים יצא לי להיות בבית-משפט השלום בתל-אביב. בזמן שהמתנתי שיגיע תורי למתן עדות, בין עשרות אנשים עייפים שמאחרים לעבודה, הסתכלתי סביבי: אריחי ריצפה מרובעים ובנאליים - שמזכירים אריחי אמבטיה בשכונות מצוקה; גופי תאורה מרובעים ומשעממים - שמפיצים אור פונקציונלי ומנוקר; שולחנות עורכי הדין, שנמצאים למרגלות כס כבוד השופט - נראים זולים ומשרדיים. התנחמתי בדלת הכניסה לאולם - דלת עץ דו-כנפית ייצוגית. מה עם קצת הדר? קצת כבוד למקום שבו פועל הצדק? "כנראה שזו הדרך שלהם לדלל את עומס העבודה", אמרתי ביני לבין עצמי.
בית-משפט השלום שופץ ועוצב מחדש לא כל-כך מזמן, ככה שאי אפשר לתלות את חוסר ההתחשבות העיצובית הזו במודות משתנות. בישראל המתפתחת, שסובלת עדיין מכאבי גדילה לבנטיניים, גירעון תקציבי תופח ובעיות ביטחוניות וחברתיות, פעמים רבות נושא העיצוב והאסטטיקה של החללים המוסדיים המקיפים אותנו נדחק לתחתית סדר העדיפויות. יש, כמובן, גם יוצאים מהכלל, כמו: בית-המשפט העליון בירושלים; מרכז רבין בתל-אביב; תחנת הרכבת החדשה בבאר-שבע; אודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל-אביב ואודיטוריום מינקוף בהמכללה האקדמית להנדסה בנגב.
בתחום המסחרי והפרטי התמונה לגמרי שונה. בחוגים מסוימים משרד שמעוצב עד לפרט האחרון ובית שתוכנן על-ידי אדריכל מוכר הם "מאסט" - כרטיס כניסה למועדון הנחשק; או כמו שכתב עמוס עוז באחד מספריו: "אדם בונה את ביתו ואת חצרו על-פי תבנית אישיותו... או אדם בונה את ביתו ואת חצרו על-פי דמות חלומותיו ומשאות נפשו".
מי הם אותם אדריכלים שמעצבים את ביתנו על-פי משאות נפשנו? מי הם האדריכלים שמספיק להגיד את שמם כדי לקבל גושפנקה חברתית על מודעות, עדכניות, טעם טוב וכיסים עמוקים?
אסף גוטסמן
עד לפני כמה שנים המשרד של האדריכל אסף גוטסמן התמחה בעיקר בעיצוב בתי מגורים לאלפיון העליון. בתחילת המילניום הוא החליט לזנוח את המגזר הפרטי ולהתרכז בפרויקטים למגזר המסחרי והמוסדי בארץ ובעולם. לפני שלוש שנים פתח גוטסמן סניף נוסף של המשרד בפריז ביחד עם האדריכל עמי שמלצמן, ומאז הוא מבלה את רוב זמנו בצרפת. לדבריו, הצלחתו של פרויקט נדל"ני אינה תלויה רק בפן האדריכלי, ולכן הוא מציע ללקוחותיו חבילת שירותים רב תחומית, שכוללת: בניית תוכנית עסקית, פיתוח אריזה ומיתוג, ניהול מו"מ מול מוסדות פיננסיים ומוסדיים, אכלוס, וגם תפעול וניהול הפרויקט באמצעות אנשי מקצוע מקומיים.
גוטסמן בוגר תואר ראשון של אוניברסיטת AA לאדריכלות, לונדון. מיד עם סיום הלימודים, בתחילת שנות ה-90', הוא פתח משרד עצמאי.
התמחות: אדריכלות, ייזום מקרקעין ופיתוח עסקי למגזר המסחרי והמוסדי.
מספר עובדים בסטודיו: בארץ: 9 אדריכלים, בפריז: 2 אדריכלים
לקוחות מסחריים: מתחם בניין הדואר בברלין, שכולל: מוזיאון, גלריות לאמנות ועיצוב, בתי-קפה, מסעדות ומלון בוטיק יוקרתי; מלון בוטיק וקומפלקס מפואר של מגורים ומסחר בפולין; בית המלון "קמפינסקי" בדרום צרפת; מלונות בוטיק ביוון; בנייני מגורים יוקרתיים ביפן; קמפוס ציונות 2000, בית יהושוע; מוזיאון "כברי" בקיבוץ כברי ועוד.
לקוחות פרטיים: קובי ויהודית ריכטר, עוזי צוקר ורבקה סקר, בניין לשימור על צומת הרחובות הס-אידלסון בתל-אביב ועוד.
סגנון עיצובי או חומר שלא תשתמש בו: אני בדרך-כלל מתחבר לחללים נקיים, אבל כל חומר שמחזק את הקו המנחה של הפרויקט כשר.
החלק הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: ניתוח אנליטי ואינטואיטיבי של כל הכוחות שעשויים להשפיע לטוב ולרע על הפרויקט הספציפי.
הלקוח האידיאלי: מישהו שחושב מעבר לנורמות, אדם פתוח ויצירתי שרוצה להיות חלק אינטגרלי מהפרויקט ולא רק לחתום על הצ'ק.
מהי ההשראה שלך? התהליך המחשבתי שמלווה כל פרויקט. היכולת להרכיב נכון את הפאזל שיוצר יש מאין.
מי האויב שלך? בינוניות חשיבתית, קונצנזוס, דברים חסרי ערך מוסף.
אדריכל מוערך: רנזו פיאנו, טדו אנדו, ג'ון לורטנר, ריצ'ארד קאופמן, דב כרמי.
"אני מאמין": לעשות תמיד את מה שאני מאמין. לשמור על יושר פנימי לאורך כל הדרך.
תעריף: המחיר נקבע על פי מספר פרמטרים, לרבות מספר שעות העבודה והעלות. בית: מינימום 100,000$ (הערכות).
אלכס מייטליס
אחד היתרונות הבולטים של סטודיו אלכס מייטליס לאדריכלות, שקיבל השנה את פרס "האדריכל הבולט לשנת 2006" של אגודת המעצבים, הוא הטיפול והעיצוב ההוליסטי שמוצע ללקוחות: החל בעיצוב מעטפת הבית, דרך הריהוט וכלה בידיות לארונות. העיצוב הדרמטי והרהיטים המונומנטליים של מייטליס הפכו לטביעת האצבע שלו בעבודותיו השונות. "יותר קל לי לצייר רהיט ולעצב אותו מאשר ללכת לחפש אותו ולהתפשר על משהו שנראה 'כמעט'", הוא מסביר את משנתו. "כשמעצבים את הרהיטים במיוחד עבור חלל מסוים, תוך התייחסות ספציפית למגבלות וליתרונות שלו - אי אפשר לטעות. ויש כמובן גם את אלמנט הייחודיות של הרהיט, שהוא מאוד חשוב ללקוחות".
מייטליס הוא בוגר תואר ראשון של האקדמיה לעיצוב, בצלאל, ירושלים - המחלקה לעיצוב הסביבה, ותואר שני של Exemp. Part II, לונדון. עם סיום הלימודים הוא נבחר מבין סטודנטים רבים לעבוד במשרד האדריכלים Richard Rogers Partnership London (משרד האדריכלים שתכנן את מרכז פומפידו בפריז). משם עבר לעבוד אצל מעצב העל הישראלי - רון ארד, שחי ועובד בלונדון. בתחילת שנות ה-90' מייטליס חזר ארצה ופתח משרד עצמאי בתל-אביב.
התמחות המשרד: אדריכלות, עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי.
מספר עובדים בסטודיו: 6 אדריכלים ומעצבים.
לקוחות מסחריים: אוניברסיטת בן-גוריון - בניין מעבדות במט"ם; גלריה פריסקופ, תל-אביב; רשת חנויות הוניגמן והוניגמן KIDS; רשת חנויות TNT; רשת בתי-קפה אספרסו בר (זוכה אות העיצוב 2006 של אגודת המעצבים); מועדון ה-DOME תל-אביב; רשת חנויות אופטיקנה; רשת חנויות ורדינון; רשת חנויות הגרה; חנות רהיטים של המעצב אריק בן-שמחון, פלורנטין, תל-אביב; חנות הרהיטים קסטיאל, וכן מעצב הבית של רהיטי קסטיאל; מסעדת מסה, תל-אביב (זוכה אות העיצוב 2006 של אגודת המעצבים); מסעדת טוטו, מגדל המוזיאון, תל-אביב; חנות הבורסה לתכשיטים, קניון רחובות.
לקוחות פרטיים: עופר נמרודי, סביון; יהושע קסטיאל, פרויקט הצדף, יפו; משה קסטיאל, יפו; אפרים קסטיאל, רמת השרון; הגר אלמביק (הגרה); משפחת קאופמן (נוסבאום), רמת-חן.
לקוחות זרים: בתי דירות, לוס-אנג'לס; רשת בתי-הקפה היוקרתית אוטולנגי, לונדון; בית מלון, הארלם, ניו-יורק; הסניף הישראלי של רשת חנויות הריהוט הבין לאומית Clive Christians.
האלמנט הכי חשוב לפיצוח בתהליך העיצוב: "החלל הנתון. בחלל בעייתי חייבת להיבנות נוסחה מדויקת שמגדירה איך מתגברים על מגבלות החלל באמצעות העיצוב והפריטים הנלווים; חלל מוצלח יכול להישאר ריק".
סגנון עיצובי שלא תשתמש בו: "איפוק".
הלקוח האידיאלי: "הקשר עם הלקוח הוא הדבר הכי משמעותי בכל העבודה. מדובר בתהליך ארוך של כמה שנים והפרויקט יהיה מרתק רק אם תהיה זרימה טובה עם הלקוח. הרעיונות האדריכליים והעיצוביים הם רק 10% מהעבודה שלנו; כל היתר תלוי במערכת היחסים שנרקמת לאורך זמן עם הלקוח".
מהי ההשראה שלך? "טיולים במקומות רחוקים. אנחנו חיים בתוך בור ונדמה לנו שאנחנו מרכז העולם. רק כשיוצאים החוצה אפשר לקבל פרספקטיבה אחרת על החיים. אני מקפיד לנסוע לפחות חמש פעמים בשנה לחו"ל, במיוחד בשביל להתעדכן ולהרחיב אופקים".
מי האויב הכי גדול שלך? "השעמום. אחד היתרונות שיש לי כאדריכל בעל שם הוא שהלקוחות שלי בדרך-כלל מגיעים אליי בעקבות פרויקטים קודמים שעיצבתי. הם סומכים עליי ורוצים לעבוד איתי. אבל, מהצד השני של אותו המטבע מסתתר העונש הכי גדול של אדריכל: לקוחות שהתלהבו מפרויקט שכבר עשיתי ועכשיו הם רוצים את אותו הדבר. לכי תשכנעי אותם לא לעשות משהו שכבר עשיתי ויצא מוצלח".
אדריכל מוערך: "רון ארד".
'אני מאמין': "החוזק שלי הוא בבורות שלי. אני לא שואף להתמקצע אלא לגוון ולעשות פרויקטים שאני חסר ניסיון בהם".
תעריפים: משרד: $70 למטר; מסעדה: $150-$200 למטר; דירה: $50,000; בית: $50,000.
נירה רייכמן
נירה רייכמן היא היקית שבחבורה. אצלה אין מקריות ואפשר להרגיש שבכל קו ופרט הושקעה מחשבה. "אדריכלות היא התמסרות טוטאלית למכלול פרטים מתחומים שונים", היא מסבירה. לפרויקטים שלה יש ניחוח יוקרתי-עדכני, שהולם את מועדון הלקוחות המכובד שלה - שכולל את השמנא והסלתא של עולם העסקים הישראלי.
רייכמן היא בוגרת הטכניון, חיפה, ואוניברסיטת פרת, ניו-יורק. בתחילת שנות ה-70', כשרייכמן סיימה את לימודיה, היא חזרה ארצה ופתחה משרד עצמאי בעיר חיפה. בעשר השנים הראשונות פעילות המשרד התמקדה בארצות-הברית - בתכנון מסחרי ושיקום שכונות. מאז פועל המשרד בעיקר באזור תל-אביב. בסוף שנות ה-90' התמקם המשרד במעונו החדש בבני-ברק.
התמחות: תכנון מרחבים פתוחים, בינוי ערים, תכנון מבנים ועיצוב פנים למגזר העסקי, שימור ושיקום מבנים בעלי ערך היסטורי.
מספר עובדים בסטודיו: 8 אדריכלים.
גופים ממשלתיים: משרד הביטחון; צה"ל - ענף בינוי 30; צה"ל - חיל המודיעין; צה"ל - חיל האוויר; משרד החוץ; משטרת ישראל; רכבת ישראל.
בינוי ערים: 900 דונם למתחם מגורים ו-900 דונם נוספים למתחם מסחר ובידור, חדרה; מתחם מגורים ברמת-גן; מתחם רחוב לילנבלום, תל-אביב; מתחם מגורים ודיור מוגן, כופר היישוב, רמת-גן.
מבנים מסחריים: בנין חברת ניסקו, רמת החייל, תל-אביב; בנין חברת דיפריס, רמת החייל, תל-אביב; בנין ד.ל.ן/ פז חברת נפט, נתניה; בנין לשימור ברחוב רוטשילד-שינקין, תל-אביב; בנין לשימור ברחוב רוטשילד-בלפור, תל-אביב; בנין שירותים לתעשייה עתירת ידע, קיסריה; מבנה לחלוקת דואר מרכזי - אגף התקשוב - צריפין.
מבנים ציבוריים: מועדון פלטינום של בנק הפועלים; שגרירות ישראל בלונדון; הוסטל לילדים חולי סרטן "אורנית", פתח תקווה; תיאטרון ובית אופרה נגה, יפו; מרכז איבצ'ר - מבנה הרצאות ראשי במרכז הבינתחומי, הרצליה; בתי קולנוע תיאטראות ישראל: קולנוע גת, רב חן גבעתיים, רב חן אילון ורב חן דיזנגוף בתל-אביב; סינמה סיטי סופיה בולגריה.
מבני תיירות: מבנה מיצג משולב להכרת קיסריה; מבואת כניסה למתחם קיסריה העתיקה; מבנה לקרן קיסריה - בנין הורדוס.
תכנון פנים: משרדי חב' בינו החזקות; משרדי עו"ד רם כספי; משרדי עו"ד דנציגר קלגסבלד; עו"ד זלצמן; חברת אפסילון השקעות; גיזה השקעות; ניסקו; חברת JCE; חברת הפרסום ראובני-פרידן; בנין הרב מכר צומת גלילות, משרד עמית פולק מטלון ושות' עו"ד; חברת מבטחים.
סגנון עיצובי/ חומר שלא תשתמש בו: "אין חומרים לא טובים, יש שימושים לא נכונים. כל חומר - 'נחות' או 'מוערך' - מחייב את השימוש הנכון בו".
האלמנט הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: ה-"DNA של הפרויקט. לכל פרויקט יש סיפור - מה הוא אמור להיות אחרי שנזין לתוכו את השלד הטכני. הכי חשוב לעבד את השלד בהתאם לסיפור. נתינת ביטוי פיזי למה שאנחנו שואפים שהאנשים שיחיו או ישהו בחלל ירגישו. התפקיד של האדריכל, בשילוב עם המון גורמים, הוא ליצור תרבות ולגרום לאנשים תחושות טובות, ריאקציות חיוביות שיאפשרו להם לבטא יותר טוב את יכולותיהם".
הלקוח האידיאלי: "לקוח שמסוגל לדבר איתי לא רק על מספרים של מטרים ודולרים, אלא לשתף איתי פעולה ביצירת ה-DNA הנכון למבנה שלו, ולתת לו ביטוי לא רק במונחים חומריים וטכניים אלא ברמה הרגשית והרוחנית. רק באמצעות דיאלוג אמיתי ניתן ליצור ערך מוסף למקום. כל החיים הם סיפורי אהבה. אם אין קשר אינטימי בין האדריכל ללקוח ובין הלקוח למקום, הפרויקט נפגע".
מהי ההשראה שלך? "מוזיקה קלאסית טובה וג'ז ווקאלי".
מי האויב שלך? "חוסר מקצועיות".
אדריכל מוערך: "אין מספיק מקום בכתבה".
'אני מאמין': "להכניס את נשמתך לעבודה, להשתדל לעשות את הכי טוב שאפשר בכל האספקטים של העיצוב האדריכלי. לדעת לעשות את האיזון בין האמן והאגו לבין צרכי הלקוח. להתמודד עם המתח בין הרצוי למצוי, ולזכור תמיד שתרומתנו לחברה כאדריכלים היא ביצירת סביבה מפרה לבני האדם שנמצאים בחלל - מעבר לפונקציונליות. מאחר שאנחנו מקבעים אבן דרך בתרבות, יש לנו מחויבות חברתית ליצור חללים עירוניים או ציבוריים שיתנו לשוהים בהם ערך מוסף של נוחות, אסתטיקה, פיוס ונעימות".
תעריף: משרד: מינימום $70 למטר.
עודד חלף
עודד חלף ידוע ביכולת שלו לנתח ולארגן חללים בצורה אידיאלית. סגנון העיצוב שלו אקסטרווגנטי, ייחודי ואינו כפוף לחוקים של ז'אנר כזה או אחר. "יש בי תשוקה לחיים. דרך האדריכלות אני מגשים חלומות", הוא מסביר מדוע בחר במקצוע. חלף הוא בוגר החוג לאדריכלות של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים ומוסמך בארכיטקטורה, טכניון, חיפה. הוא עבד במשרד Kravitz-Ortvet, טורונטו, ובמשרד יעקב רכטר, תל-אביב. בתחילת שנות ה-90' פתח משרד עצמאי בהרצליה.
מספר עובדים בסטודיו: 8 אדריכלים ומעצבים.
התמחות: תכנון ועיצוב משרדים, בנייני מגורים ובתים פרטיים.
משרדים: בנק הפועלים - לשכת היו"ר שלמה נחמה; צ'ק פוינט - אולם כנסים ומסעדה; משרדי דני ונונו בע"מ - הרצליה פיתוח; טרה נדל"ן; לשכת נשיא המדינה משה קצב - ירושלים.
בתים פרטיים: גיל שוויד, רון לובש, עופר נמרודי, יונה פוגל, מארק צייס, דני ונונו, זאב פירסט, יוסי ריגר, אילן קוויאט, אלון כרמל, ישראל פרי, שלומי ארז, עמוס טל שיר, איקה בש, עופר קרז'נר, קובי רביץ, יקי דוניץ.
שכונות מגורים: אפריקה ישראל - וילות בסביון, קנדה ישראל - דירות לדוגמה, cpm - שכונה בנגבה, חב' בינום - קוטג'ים בשיכון דן וברמת השרון, אליפסה - וילות על החוף בקוסמוי, תאילנד.
סגנון עיצובי שלא תשתמש בו: "פוסט-מודרניזם. אחרי תקופה ארוכה של שימוש במודרניזם, שהוא ז'אנר עם שפה וחוקים נוקשים וברורים, הופיע הפוסט-מודרניזם - שהתחיל כסגנון משחרר ונטול חוקיות. ישנן עבודות פוסט-מודרניות שהן משעשעות, אבל בדרך-כלל זה נראה גרוטסקי, כמו פרודיה על אדריכלות".
החלק הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: "ההבנה של מה צריך לקרות בחלל בהתאם לציפיות של האנשים שיתנהלו בתוכו. לדעת איך מטפלים בשוליים של החלל והופכים אותו למקום אותנטי".
הלקוח האידיאלי: "הלקוח הוא שותף מלא בכל התהליך. אני קודם כל מבין מה הרצונות והצרכים של הלקוח ומשם אני ממשיך. השאיפה היא לעשות דברים טובים בסוגם ולא רק את נטיית הלב הטבעית שלי. אני אדריכל - לא אמן - ואם אני אשכח את זה, אני אאבד את כל המשמעות של המקצוע שלי".
מהי ההשראה שלך? "המגוון העצום, החומרים, הצבעים, הגישות השונות. התנועה המתמדת בין חמדנות למינימליזם".
מי האויב שלך? "אני. הפחדים שלי עם עצמי. תמיד יהיו עוד אדריכלים ועוד מעצבים, ככה שבסוף היום התחרות האמיתית היא עם עצמך. אני האויב הכי גדול והפרטנר הכי גדול של עצמי".
אדריכל מוערך: "גאודי, פלדיו ופראנק לויד רייט".
'אני מאמין': "הכול מתחיל ונגמר באדם. צריך לתת לנשמה חשיבות גדולה. המקום נבנה ביחס לאנשים ולדברים שקורים בו, לא להיפך".
תעריפים: משרד: מינימום $100 למטר; דירה: מינימום $60,000; בית: מינימום $100,000.
אילן פיבקו
אם יש אדריכל שעונה על ההגדרה 'מותג' - זהו אילן פיבקו. יש גורדי שחקים ומתחמי מגורים על שמו, הוא הציג בתערוכות הנחשבות בארץ ובעולם, התראיין לכל אמצעי המדיה השונים והוא ידוע במסיבות הנוצצות והמתוקשרות שנערכות בביתו. בדרך-כלל, לא משנה כמה אדריכל מצליח, תמיד תהיה לו בעיה לשבור את מחסום ההכרה הציבורית. כולם נורא מעריכים אבל בעצם אף אחד לא ממש מכיר את הנפשות הפועלות, כי בסופו של דבר, על הבניין מתנוסס שמו של הקבלן המבצע, ולא שמו של האדריכל. פיבקו הוא אדריכל שהצליח לשבור את מחסום ההכרה הציבורית. על אף הוותק והניסיון הרב שיש לו, הוא כל פעם מצליח לחדש, לגוון ולהמציא את עצמו מחדש. פיבקו הוא בוגר החוג לארכיטקטורה ובינוי ערים, טכניון, חיפה. כשסיים ללמוד עבד אצל האדריכל אברהם יסקי, וכן אצל האדריכל דן דותן. בתחילת שנות ה-80' פתח משרד עצמאי בתל-אביב.
התמחות: תכנון ועיצוב וילות, משרדים, מתחמים ומגדלים למגורים, בתי מלון ומבני ציבור. לצד עבודות אדריכלות עוסק המשרד גם ביזמות נדל"ן.
מספר עובדים בסטודיו: 6 אדריכלים והנדסאים.
פרויקטים בולטים בהם עוסק המשרד כיום: שכונת חתני פרס נובל, ראשון לציון; פארק מדע - מוזיאון המדע בבאר-שבע; פיבקו סטודיו - תכנון ועיצוב סדרתי של בתים פרטיים בשיטת TURN KEY PROJECT; מתחם המנזר הארמני - פרויקט יוקרתי למגורים ביפו העתיקה; מתחם אנטקולסקי - מעון יום לקשישים, תל-אביב.
פרויקטים אדריכליים: אפריקה ישראל, סביון; שכונת חתני פרס נובל, ראשון לציון; משרד הפרסום שמעוני פינקלשטיין FCB ישראל, תל-אביב; מוזיאון תל-אביב לאמנות; מרקש - מתחם וילות, מרקש, מרוקו; וילה מיכלין בחיפה - הבית הראשון בסדרת הדור הבא (שנות ה-2000) באדריכלות ועיצוב; מתחם בית שלוש - פרויקט למגורים בנווה צדק; כיכר דרכטן - פרויקט פינוי-בינוי, קריית אונו; מתחם אחד העם - פרויקט משרדים; אחוזת סמשבא - בית מלון בערבה; בית שגרירות בריטניה, תל-אביב; אצטדיון בלומפילד, יפו - תכנון מחדש של שערי הכניסה לאצטדיון, היציעים ואזורי אחמ"ים; בית הצדף, יפו; בית אמזלג, נווה צדק, תל-אביב.
אדריכלות פנים ועיצוב: משרדי חברת אקוויטי לייעוץ כלכלי ליזמים, הרצלייה; בנין W, תל-אביב; מרינה טאוורס, הרצליה פיתוח; מגדלי אלרוב - עיצוב פנים של הדירה לדוגמה ולובי הפרויקט; "VOX" מועדון לילה, תל-אביב; רונית רפאל בע"מ - בית הרופאים ומשרדי החברה; משרדי בריזקום, רמת החייל, תל-אביב; איסט ווסט וונצ'ר - משרדיו של איתן בן אליהו, מרכז עזריאלי, תל-אביב; מלון כפר הים - שרתון בגבעת אולגה; משרדי קבוצת סופר, הרצליה; לשכת מפקד חיל האוויר; מלון רדיסון מוריה, תל-אביב; אולם התצוגה של גדעון אוברזון; שגרירות ניגריה, תל-אביב; מסעדת לילית, תל-אביב.
סגנון עיצובי שלא תשתמש בו: "פתוח להכול. מניסיון למדתי שגם אם יש סגנון או חומר מסוים שאני לא מתחבר אליו, יכול מאוד להיות שבתקופה אחרת אני אסתכל עליו מנקודת מבט אחרת והוא ייראה לי נהדר".
החלק הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: "הבנה וחלוקה נכונה של החלל".
הלקוח האידיאלי: "כל פרויקט אדריכלי מוצלח מושתת על שני דברים: אדריכל טוב ולקוח טוב. הפרויקט יצא לדרך רק כשנמצאה האלטרנטיבה הטובה והנכונה ביותר גם לדעתו של הלקוח וגם לדעתי".
מהי ההשראה שלך? "חקירה ולמידה של הסביבה שבה אני עובד. ביעור קיבעונות וקביעת הגדרות חדשות באמצעות סימולציות".
מי האויב שלך? "דעות קדומות, רשויות ביורוקרטיות".
אדריכל מוערך: "מיס ואן דר-רוהה, נרומן פוסטר".
'אני מאמין': "ליצור חללים שמעוררים רגש. ליצור חללים שיכולים להכיל קסם".
תעריפים: משרד: מינימום $70 למטר; מסעדה: 150-$200 למטר; דירה: מינימום 45,000$; בית: מינימום $65,000.
פרי ודוידוביץ'
שותפים: חנן פרי ושלום דוידוביץ'.
בצמד פרי-דוידוביץ', פרי - האדריכל ומעצב ערים, בוגר הטכניון, חיפה - אחראי על המעטפת של המבנה, ודוידוביץ' - מעצב פנים, בוגר בצלאל, ירושלים - אחראי על הנשמה מבפנים. כך זה לפי ההגדרה, לפחות. כשמכירים את השניים לומדים שדווקא פרי הוא הילדותי והשובב ודוידוביץ' הוא הקול השקול והמאוזן. כמו כלים שלובים הם יוצרים חללים עם שילוב הרמוני בין פנים לחוץ, בין קלאסי למודרני. את המשרד המשותף שלהם הם הקימו בתל-אביב בסוף שנות ה-80' - אחרי שדוידוביץ' התמחה אצל האדריכל יעקב רכטר ופרי ניהל משרד עצמאי קטן.
התמחות: אדריכלות ועיצוב פנים למגזר הפרטי והמסחרי.
מספר עובדים בסטודיו: 8 אדריכלים ומעצבים.
לקוחות מסחריים: חברת ישראכרט; חברת כלמוביל; סלקום; האחים עופר; החברה הגיאוגרפית; משרדי חברת קל; משרדי רשת מלונות מוריה; משרדי חברת עלית; משרדי הבנק השוויצרי; פדרמן אחזקות; חברת אמפל; סוכנות לביטוח אמינים; משרד עורכי דין הרמן מקוב; משרדי חברת פדני; משרדי דפוס בארי; חברת ביטוח רמות; חברת שומרה.
לקוחות פרטיים: אודי רקנאטי; משפחת פדרמן (עלית); משפחת שטיינמץ; דר' שפלן; משפחת מוזס; המעצבת רזיאלה גרשון.
חנויות ואולמות תצוגה: פדני; רולטיים; פלנט טיים; רשת חנויות חברת עלית; רשת מרכזי שירות של חברת סלקום; אולמות תצוגה של מרצדס, מיצובישי, יונדאי, B.M.W; אולמות תצוגה של מותגי האופנה ריבוק, דיאדורה, מאטל, ראדו.
מרפאות, חדרי ניתוח ואשפוז: עתידים מדי גרופ ת"א לרפואה פלסטית; ד"ר שוורץ רמה"ש ניתוחי פה ולסת; מרפאת עיניים (ניתוחי לייזר וניתוחי עיניים) בירושלים, חיפה ות"א; תכנון מרכז יום לקשיש באור יהודה עבור עיריית אור יהודה; תכנון מרפאות מומחים ורפואה רשת מדיטון בת"א, חולון וחיפה.
חומר או סגנון עיצובי שלא תשתמשו בו: דוידוביץ': "לא מאמין באופנתיות. אנחנו מעצבים חללים שיתאימו להיום, למחר ולאתמול".
פרי: "אין חומר או סגנון שנפסול על הסף. כל החומרים טובים, הכול תלוי במינון ודרך העבודה עם החומר".
האלמנט הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: "הקומבינציה הנכונה בין החלל, החומר, הצבע והאור".
הלקוח האידיאלי: "העבודה היא עם הלקוח ולא מולו. הלקוח שותף לתכנון ולעיצוב, והמוצר המוגמר הוא תוצאה של דיאלוג מתמשך לאורך כל תקופת העבודה. ברגע שהוא שותף - שביעות הרצון שלו מהמוצר הרבה יותר גדולה, וזו המטרה".
מהי ההשראה שלכם?
דוידוביץ': "פרויקטים חדשים וייחודיים שלא עשינו בעבר".
פרי: "לקוחות מעניינים עם ראש פתוח".
מי האויב שלכם?
דוידוביץ': "ביורוקרטיה פקידותית של רישוי ועיריות. קפקאיות".
פרי: "זה הכיף בעיצוב פנים. הדיאלוג הוא מול לקוח ולא מול רשויות".
אדריכל מוערך:
דוידוביץ': "פרנק לויד רייט".
פרי: "פרנק גרי".
'אני מאמין':
דוידוביץ': "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. המכלול הוא השתקפות מאוד גדולה של הפרט ולהיפך. אם יורדים לרזולוציית הפרט, מצליחים עם המקרו".
פרי: "עשיית אומנות שימושית".
תעריפים: משרד: מינימום $20 למטר; דירה: מינימום $5,000;
בית: מינימום $12,500.
אורלי שרם
כשנאווה ואהוד ברק שכרו את שירותיה של האדריכלית אורלי שרם לעצב את וילת הפאר שלהם בכפר שמריהו, תשומת הלב לא הופנתה לשרם או לכבוד שנפל בחלקה אלא דווקא לשאלה איך ברק - ראש ממשלה לשעבר - יכול להרשות לעצמו לעבוד עם אדריכלית הצמרת התל-אביבית, שמתמחה בתכנון בתיהם של עשירי ישראל ונוהגת לגבות שכר טרחה המוערך בעשרות אלפי דולרים. כנראה שגם ברק הבין שבבריכה של המגזר העסקי, נהוג קודם כל להסתכל על המותג של הבגד ים ורק אחר כך על הצבע. להגיד שאורלי שרם עיצבה לך את הבית זה כמו לנסוע ביגואר: נראה טוב, מרגיש טוב ורק מעט אנשים יכולים להרשות לעצמם.
שרם היא בוגרת אוניברסיטת AA לאדריכלות, לונדון. כשסיימה את לימודיה חזרה ארצה ועבדה במשרד "עדה ורם כרמי אדריכלים". בתחילת שנות ה-80' פתחה משרד עצמאי בתל-אביב.
התמחות: תכנון ועיצוב בתים פרטיים ומשרדים.
מספר עובדים בסטודיו: 12 אדריכלית ומעצבים.
לקוחות מסחריים: הרצוג-פוקס-נאמן; משרדי הפרסום קשר-בראל, מקאן-אריקסון, באומן-בר-ריבנאי וראובני-פרידן; אולם אירועים יער - חדרה; משרדי כור; בנק לאומי; משרדי קופל ביטוח; בתים פרטיים בסרדיניה ומוסקבה; חנות "נושקה", תל-אביב; חנות "אמור", תל-אביב; חנות הדגל של מותג האופנה פקטורי 54, תל-אביב; בניין לשימור - מאז"ה 7/9, תל-אביב; ועוד.
לקוחות פרטיים: רוני דואק; יונתן קולבר; נאווה ואהוד ברק; משפחת שקד; פרופ' דני גור (נרכש באחרונה על-ידי ארקדי גיידאמק); משפחת לפידות.
סגנון עיצובי או חומר שלא תשתמשי בו: "לא קיים. הכול שאלה של מינון וחיבור נכון".
האלמנט הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: "החלל עצמו. הפרופורציה, הזרימה וחומרים שבונים את החלל. בעולם שכל הזמן האופנות משתנות - כל היתר זה תפאורה".
הלקוח האידיאלי: "לקוח מעורב ומתעניין. הלקוח יכול להוריד או להעלות את האדריכל פאזה. לקוח שהוא פעיל ביצירה תמיד יפרה ויאתגר אותי".
מהי ההשראה שלך? "פשטות. דינמיקה טובה עם לקוח. מגרש טוב או מגרש פרובלמטי. האתגר הוא להפוך את החולשה של החלל לנקודת חוזק בעיצוב.
מי האויב שלך? "שעות העבודה האין סופיות. חוסר הערכה לשעות העבודה המרובות של האדריכלים".
אדריכל מוערך: "פרנק גרי. הוא הרבה מעבר לאדריכל - הוא מכניס חיים לתוך הפרויקטים שלו. הוא לא יוצר בגבולות החשיבה הנורמאלית של אנשים".
'אני מאמין': "אהבה אמיתית למקצוע, הקשבה טוטאלית לצרכי הלקוח תוך שמירה על העקרונות שלך".
תעריפים: משרד: מינימום $100 למטר; דירה: מינימום $60,000; בית: מינימום $100,000.
יונתן מונג'ק
בניגוד לכל האחרים, יונתן מונג'ק, שנחשב לאחד האדריכלים המרגשים והמבוקשים במגזר הפרטי של העשירון העליון, לא יושב באחד ממגלי היוקרה בעיר וגם לא בלופט מסוגנן ומעוצב. מונג'ק עובד מהבית הפרטי שלו ברמת השרון. הוא לא מעסיק אדריכלים נוספים והוא - אישית - חתום על כל שרטוט שיוצא מהמשרד. "אם הלקוח יושב יותר עם השרטט מאשר עם האדריכל, אז מבחינתי הוא לא אדריכל! הוא מישהו שמרוויח כסף", הוא מבהיר. מונג'ק מאמין שבכדי שפרויקט אדריכלי יצא לדרך חייב להיות קשר אישי - כמעט סימביוטי - עם הלקוח. לפני שהוא מדבר על הקו העיצובי של הבית או על סוגי חומרים, הוא ירצה לדעת מתי הלקוח שלו נולד, מה המזל שלו, על מה הוא חולם בלילה ומה הם השטיקים הקטנים שאף אחד לא מדבר עליהם - אבל הם אלו שמכתיבים את המבנה התרבותי של המשפחה.
מונג'ק הוא בוגר המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל, ירושלים. כשסיים את לימודיו עבד במשרד בלומנפלד פינצ'וק - עיצוב פנים ובמשרד "ישר אדריכלים". בתחילת שנות ה-80' פתח סטודיו עצמאי.
התמחות: תכנון ועיצוב בתים פרטיים וייעוץ לחברות גדולות בבניית בניין.
מספר עובדים בסטודיו: 0.
סגנון עיצובי/ חומר שלא תשתמש בו: "אין דבר כזה. נהפוך הוא. אני כל הזמן מחפש וממציא חומרים, צבעים וסגנונות חדשים (מונג'ק מייעץ לחברת אקרשטיין בפיתוח חומרים חדשים - ד.י)".
האלמנט הכי קריטי לפיצוח בתהליך העיצוב: "היום שבו הלקוחות מבינים את עצמם ואת הבית שלהם. מבינים את ה'אני' של הבית".
הלקוח האידיאלי: "זה שרוצה להתמסר וליצור, להתווכח ולהיות מעורב. זה שרוצה ליצור Home במשמעות הרגשית, נפשית ורוחנית, ולא House שמתמקד במעטפת".
מהי ההשראה שלך? "המכלול של כל פרויקט: האישיות של הלקוח, האקלים, השטח שעליו ממוקם הבית, התרבות של המקום, כיווני הרוחות, השקיעות, הזריחות. אירית - אשתי - שעובדת איתי".
מי האויב שלך? "חוסר תרבות. העתקות של קולגות - זה מעליב ומבזה את מקצוע האדריכלות".
אדריכל מוערך: "סעדיה מנדל, אילן פיבקו, עודד חלף, חיים דותן, אלון ברנוביץ'... אני אעריך כל אדריכל שיוצר ולא סתם שם חותמת".
'אני מאמין': "צריך לעבור דרך קשת רחבה של רגש, טכנולוגיה, תרבות, פונקציונאליות ותקציב בכדי לענות על הצרכים של האדם, הבית והחוץ - כאורגניזם אחד".
תעריפים: דירה: $20,000-$35,000; בית: 35,000-$70,000. ›