המון כוונות טובות היו בדברים שאמרה קונדוליסה רייס בירושלים, אבל מעט מאד בשר, אם בכלל. "צריך להיות מסוגל להחיל את הריבונות על כל הטריטוריה. צריך כוח רב-לאומי שייצב את המצב. צריך להוציא כוחות מזוינים מהאיזור הזה (דרום לבנון), צריך להחיל אמברגו בינלאומי כלפי מי שמספק נשק לכוחות אלו". צריך וצריך וצריך, ועוד צריך. אבל איך? איך גורמים ל"צריך" להיות למציאות?
על השאלה הזאת לא נתנה רייס תשובה. היה עוד אלמנט בלתי מוזכר בדבריה של שרת החוץ האמריקנית: החטופים. אותו עניין פעוט שבגינו יצאנו למלחמה הזאת. איפה הם נכנסים בתוכניותיה של רייס? האם הם חלק מהעסקה שהיא מציעה? האם הם מחוץ לעניין? או אולי היא רואה בשחרורם דבר מובן מאליו? לא ידוע. דבר אחד כן ברור. העובדה שהחטופים לא הוזכרו, צריכה להדאיג. מאד. ומישהו צריך להבהיר את העניין.
אם אכן המלחמה עומדת בפני סיום, כפי שזה נראה, איך אנחנו יוצאים ממנה? לא מנוצחים, גם לא לגמרי נטולי הישגים. לחיזבאללה יקח לא מעט זמן כדי לשקם את עצמו. כנראה הצלחנו, לפחות במידה מסוימת, לשקם את כוח ההרתעה שלנו, בכך שהגבנו בתקיפות ובכוח רב. זה בוודאי יחייב את האויב לחשוב פעמיים לפני שיציק לנו בעתיד.
אבל למרות כל אלה, אנחנו לא יוצאים טוב. וזה לא משום שכשלנו בפעילות הצבאית והאווירית, אם כי היו בה הרבה פגמים; וזה גם לא בגלל הסברה, או דיפלומטיה ושאר סיבות כאלה. אם נכשלנו, זה רק בגלל הפה הגדול של מנהיגינו.
וזה חבל, כי יכולנו לצאת מנצחים ברורים כבר בשלב הזה, אם היינו נשארים עם היעדים המקוריים. בהתחלה אמר אהוד אולמרט, שאנחנו רוצים מהמלחמה רק את החטופים ולנגוס במידת האפשר בכוחו של החיזבאללה. מבחינת השגת שתי המטרות הללו, אפשר היה לסיים את הלחימה כבר היום. החיזבאללה ניזוק קשה, כפי שרצינו. ואת החטופים היינו מקבלים תמורת הפסקת אש, אולי בתוספת החווה (שבעא) הזאת, שלא ברור בשביל מה צריך אותה.
אבל לאחר כמה ימי לחימה, הגיע הרהב. אולמרט, עמיר פרץ ודן חלוץ עשו שרירים, והגדילו את רשימת היעדים: הריגת נסראללה; פירוק החיזבאללה מנשקו; הצבת צבא לבנון לאורך הגבול. בכך הם העלו בצורה דרמטית ובלתי ישימה את רף הציפיות לפיו נמדדות תוצאות מלחמה. ולכן, לפחות לשעה זו, במקום להיות מנצחים, אנחנו נראים כמפסידים.
בגלל הפה הגדול.
מה קורה?
אנחנו במלחמה, אנחנו לא במלחמה? ההפוגה בהפצצות היא רק הפוגה, או שהיא הסנונית או בת-היענה, המבשרת את סיום המלחמה?
מה, לכל הרוחות, קורה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
