עבוד רפיק וזויתן בע"מ (להלן: "המשיבים") הם בעלי עסקים בעיר חיפה, שאינם נמצאים בחזית הרחוב. מנהלת הארנונה בעיריה חיפה (להלן: "המערערת") קבעה, כי יש לסווג את הנכסים, לצרכי ארנונה, בסיווג של ע/1 לפי צו הארנונה.
המשיבים טוענים שיש לסווג את העסקים בסיווג ע/2, שזה לשונו:
"ע/2. אחד מאלה:
א. בניין המתאים להגדרה ע/1 אך לא בקומת הקרקע.
ב. בית מלאכה, או חנות, בקומת הקרקע, שהגישה היחידה אליהם אינה מהחזית אלא דרך או לצד בנין או קרקע שלפניהם המוחזקים על ידי אחר".
השגות המשיבים בפני המערערת נדחו. על דחיית השגותיהם הגישו המשיבים עררים לוועדת הערר, שדנה בהם במאוחד.
המערערת טענה, שהקרקע שלפני עסקיהם של המשיבים מוחזקת על ידם ועל ידי בעלי זכויות אחרים בנכס, לפיכך אין עניינם מתאים להגדרה "המוחזקים על ידי אחר".
הוועדה הגיעה לכלל מסקנה, שההגדרה בפריט ע/2 ב', תואמת את עסקיהם של המשיבים. הוועדה קבעה: "המונח 'אחר' במשמע זה משקף כל מצב בו המחזיק אינו בעל זכויות החזקה הבלעדיות באותו תא שטח דרכו מתאפשרת הגישה לנכס הנדון.
"לטענה כאילו 'אחר' משמעו, זכויות בלעדיות של אחר שאינו המחזיק, נשיב כי לדעתנו אין זו כוונת המחוקק.
"אף במקרה בו הזכויות הינן של אחר, ביחד עם המחזיק, באופן בו לאחר שאינו המחזיק קיימת זכות, לפחות תיאורטית, להגביל את זכות המעבר של המחזיק או להפריע לה, מוצדק לראות בזכות זו, זכות 'נחותה' המצדיקה, ביחד עם העדר החזיתיות, את הסיווג של ע/2.
"אנו סבורים כי פרשנות לפיה סיווג ע/2 לנכס בקומת הקרקע יתאפשר רק כל אימת שבידי אחר כלשהו האפשרות הפיזית הקלה לחסום כליל גישה לנכס הינה מרחיקת לכת ואינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק והמציאות הכלכלית".
הוועדה הוסיפה וכתבה, כי גם אם ישנו ספק בפרשנות שהיא נותנת לביטוי "אחר", כי אז מי שזכאי להינות מן הספק הוא הנישום ולא הרשות. עוד הזכירה הוועדה את הוספת המלה "אחר" והסבירה, שהתוספת נועדה למנוע מצבים דוגמת בעל נכס, שבחר למקם את הנכס המחוייב בארנונה בחלק האחורי של המגרש, מלהינות מסיווג ע/2, כאשר הבחירה היא שלו וכל החלק הקדמי של המגרש הוא שלו.
הוועדה סיימה פסקה זו וכתבה: "בעובדות העררים פשיטא כי הנכסים אינם מצויים בחזית וכן שהדרך אליהם עוברת דרך קרקע משותפת לעוררים ולאחרים. קרקע משותפת, כפי שפורש מונח זה על ידינו לעיל מקיימת את התנאי של 'מקרקעין המוחזקים על ידי אחר'".
על החלטה זו הגישה המערערת ערעור לביהמ"ש לעניינים מנהלים בחיפה, שנדון בפני השופט דר.
ענייננו במחלוקת פרשנית - קובע השופט דר - שעיקרה השאלה, אם "אחר" צריך להיות זר, או שהוא יכול להיות הנישום בשותפות עם אחרים. קודם לדיון בפרשנות, יש לדון בטענה החלופית שהעלו המשיבים.
המשיבים טוענים, כי שינוי ההגדרה בהשמטת המלה "מחסן" והוספת המלים "המוחזקים על ידי אחר", עומד בניגוד לחוקי ההקפאה. לטענתם, ההגדרה הקודמת עמדה בעינה עד שנת המס 1987, אז שינתה אותה מועצת העיר בהוספת המלים האמורות, ללא אישור של השרים, כפי שנדרש בסעיף 14 לחוק יציבות המשק (הוראות שונות), תשמ"ז-1987.
המשיבים העלו טעון זה בפני ועדת הערר, אלא שזו פטרה אותם כאשר אימצה את תשובת המשיבה, לפיה השינוי הוא הבהרה למצב הקיים.
השופט דר אינו מקבל את הטענה, כי השינוי שעשתה מועצת העירייה בשנת המס 1987 בצו המיסים, באופן בו השמיטה מהגדרת נכס ע/2 בפריט ב' את המלה "מחסן" והוספו המלים "המוחזקים על ידי אחר", הינו הבהרה, כטענת המערערת.
חוקי ההקפאה נועדו להקפיא תעריפים ולמנוע עקיפת ההקפאה, על דרך של סיווג מחודש. עיון בשינוי מעלה, שהוא מצמצם את מסגרת העסקים הנכנסים להגדרה ע/2. אם, על פי ההגדרה שקודם לתיקון, עסק שהגישה אליו אינה מהחזית נמצא בתחומו של סיווג זה, הרי השינוי הוציא מחסנים מן ההגדרה וכן, ולענייננו - כל עסק המוחזק בידי מי שמחזיק גם את הדרך, הבנין או הקרקע שבחזיתם.
גם אם יש הגיון בשינוי, לא יכול להיות ספק שהוא משנה את מפת העסקים, ומסיט מספר בלתי ידוע של עסקים שנהנו קודם מן הסיווג הנמוך ע/2, לסיווג הגבוה ע/1.
משהגיע השופט דר למסקנה, כי השינוי נעשה שלא כחוק, הוא אינו רואה עוד צורך לדון בשאלות האחרות שעלו בהליך.
התוצאה הסופית: הערעור נדחה.
בית משפט לענינים מנהלים בחיפה, עמ"נ 350/06, השופט: דר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
