ביום בהיר אפשר לראות את היופי

עננת הקרבות האפלה מתפזרת קצת מעל דרום לבנון, ועכשיו אפשר לראות גם את יופיו של הנוף באזור. נהר הליטאני, הזורם בערוץ קניוני עמוק, חובק את קצהו הדרומי של רכס עלי טאהר ומתעקל בזווית חדה מערבה, לעבר הים התיכון. בדיוק מצפון לעיקול הנהר, בראש מצוק תלול, ניצב בדד מבצר גדול, בנוי אבנים מסותתות בקפידה: הבופור. למרות שאכלו בו שיני הזמן והקרבות, הוא עדיין ניצב על תילו: החומות הכבירות, המגדלים העגולים, החלקלקות (החומות המשופעות).

חבורות גדולות של שפני-סלע הפכו את המקום למעונן הקבוע, והשפנים חוגגים על פריים של עצי התאנה הצומחים מבין סדקי האבן. בתוך המבצר עצמו עדיין ישנם אולמות, מסדרונות וחדרים רבים, שנותרו שלמים לחלוטין מקורים בקמרונות גותיים מרשימים.

אל אותם אולמות חודר האור מבעד לחרכי-ירי מסוגננים, שמהם נשקפים החרמון המושלג בחורף, רכסי מרג'-עיון וערוץ נהר הליטאני, תחום בשדרות ארוכות של עצי דולב, שעליהם מזהיבים עם בוא הסתיו. במרחק ניתן לראות את הר הצפייה ואת המושבה מטולה, ומעבר לה את הר אודם וקלעת-נמרוד שבצפון רמת-הגולן. ממערב למבצר נשקפים נופי רמת נבטייה. מצפון הפסגות, המושלגות בחורף, של הרי הלבנון - מקום שבו צומחים ארזי הלבנון.

שמו הערבי של המבצר הוא קלעת א-שקיף, "המבצר המשקיף". בוניו, הצלבנים, קראו לו "בל פורט", שפירושו "המצודה היפה". ברבות הזמן שובש שם זה לבופורט, שהלך והתקצר עוד והיה לשם שבו הוא מוכר כיום - בופור. פרסומו של המבצר בישראל אינו נובע דווקא מהקשרים ארכיאולוגיים או תיירותיים. הוא הוקם לראשונה על ידי הצלבנים בשנת 1150 לסה"נ, כחלק ממערך ההגנה נגד כוחותיו המזוינים של צלאח א-דין אל-איוב שישב בדמשק. המבצר ניצב על קו המצודות הצלבניות ששמר על ארץ-ישראל ממזרח, וכלל בין היתר את מצודת הונין הסמוכה למרגליות, את המבצר הגדול בצפת ואת כוכב הירדן (בלמונט).

בשנת 1190 לסה"נ, שלוש שנים לאחר המפלה הגדולה בקרב קרני חיטין, נפל המבצר בידי האיובים. בשנת 1240 הוא שב ונכבש בידי הצלבנים, ונשאר בידיהם עד לכיבושי בייברס הממלוכי. משנת 1289 ואילך נותר המבצר בחורבותיו.

בימי מלחמת האזרחים בלבנון התבצרו במקום אנשי ארגון הפת"ח. במבצע "שלום הגליל" נכבש המקום על-ידי אנשי סיירת גולני. בפעולה נפל גוני הרניק, שהיה מפקד סיירת גולני ונפצע בה סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי, ששימש אז כמפקד הסיירת. לאחר כיבוש המבצר הוא נמסר לאנשיו של מייג'ור חדד. בהמשך, הוקם בסמוך אליו מוצב צה"ל, שבו גם אנוכי "זכיתי" לעשות ימים רבים. המוצב ננטש בשנת 2000, במסגרת הנסיגה מלבנון.

מי יודע, אולי יהיו ימים שבהם נוכל לנסוע ממטולה צפונה. בדרך נעצור סמוך לגשר החרדלה ונשכשך במימי הליטאני בטרם נעפיל במעלה הרכס אל המבצר, שבו נוכל לשוטט בחופשיות ולחפש אחר מעבר הסתרים המוליך, לפי האגדה, ממנו אל גדות הנהר. אולי עוד יהיו ימים שבהם לא אגיע לבופור במסגרת שירות מילואים אלא כמדריך של קבוצות תיירים.