עו"ד בעז בן-צור נפרד מרונאל פישר וחובר עם עו"ד דייויד כהן למשרד טולצ'ינסקי-שטרן

לאחר הפוגה של כמה חודשים בשוק עריכת הדין, בו נרשמו אתנחתות מהפיצולים והמיזוגים בין המשרדים, חוזר השוק לסעור כמרקחה. עם תום פגרת הקיץ של עולם המשפט, נרשם פיצול נוסף בשוק, ושוב מי שחתום עליו הוא עו"ד בעז בן-צור, הנחשב לאחד הפרקליטים המובילים בתחום הליטיגציה המסחרית. לפני פחות משנה וחצי עזב בן-צור את משרד וינרוט, שם עבד כ-15 שנה ונחשב למספר 2, והצטרף למשרדו של עו"ד רונאל פישר, שהיה עיתונאי ותיק אך משפטן טרי יחסית.

כעת, השניים נפרדים בשל חילוקי דעות על אופי המשרד, כשבן-צור עוזב ועימו כשישה מבין 17 עורכי הדין במשרד. עם אלה שיחברו אליו נמנים עורכי הדין הוותיקים עמית מנור וחגי הלוי. פישר, שיישאר פיזית במשרדים בבית אירופה-ישראל, ייוותר עם בין שישה לתשעה עורכי דין, ובהם אלמוג דורון, שהיה השותף השלישי במשרד (אך שותף זוטר). שלושה מעורכי הדין עדיין מתלבטים למי להצטרף.

ל"גלובס" נודע, כי בן-צור ועורכי הדין שאיתו, צפויים להצטרף בימים הקרובים למשרד טולצ'ינסקי, שטרן ושות', כדי לנהל שם את מחלקת הליטיגציה. זאת, כחלק ממהלך משולב, שבו מצטרף גם עו"ד דייויד כהן, שהיה השותף מספר 2 במשרד כהן, כהן, ירון-אלדר ושות'. פישר, מצידו, מתכוון בשבועיים הקרובים לעבות את משרדו בעוד שניים-שלושה עורכי דין, אך כרגע אין בכוונתו לחפש משרד אחר להתמזג איתו. שלא כהרגלו, סירב פישר להתראיין והפנה לבן-צור, שמצידו הסביר כי דרכם הקצרה מסתיימת ברוח טובה, בהסכמה ובשיתוף פעולה מלא. חלוקת הלקוחות בין השניים ברורה, בעיקר משום שמדובר בתקופת שותפות קצרה יחסית. הרקע לפרידה, לדבריו, הוא תפישות שונות בתחום המשפט, וחילוקי דעות על כיוון ההתפתחות של המשרד. בעוד בן-צור דחף למסלול מסורתי של ליטיגציה אזרחית-מסחרית, פישר ביקש להתמקד בפעילות עסקית-מסחרית ונדל"נית. "אני ראיתי משרד ליטיגציה מגוון בכל התחומים באופן אורתודוקסי", אומר בן-צור. "רונאל ראה אותו כמתפתח יותר בכיוון העסקי-מסחרי".

לדברי בן-צור, "הפרידה באה בגלל השוני בינינו בגישות השונות ובתפיסה, מה צריך להיות ה'הארדקור' של המשרד". השניים חשים, שמיצו את הקשר וכעת הגיע הזמן שכל אחד יילך לדרכו. "המשרד הצליח מאוד בכל פרמטר", הוא אומר.

בן-צור (47) התמחה במשרד ש. הורוביץ, עבד שם זמן קצר, והצטרף כשותף למשרדו של ד"ר יעקב וינרוט, שם החזיק כ-15%. במהלך שנותיו שם, ריכז את הטיפול בתחום האזרחי-מסחרי, ניירות ערך, הגבלים עסקיים ומשפט פלילי-כלכלי. הוא הופיע בבתי משפט וייצג בבוררויות. בין היתר, טיפל בתביעות ייצוגיות רבות בתחום הביטוח, בהן ייצג את חברות הביטוח כלל, אריה, מנורה, מגדל והפניקס.

בין התיקים בהם טיפל בן-צור בשנותיו האחרונות במשרד וינרוט היו ייצוג ההסתדרות וחברת העובדים בתביעות של קרנות פנסיה, בהיקף של כמיליארד שקל, וכן ייצוגה מול משרד האוצר בענייני הפנסיה, ובמיזם הפנסיה "חברים ומרוויחים"; ייצוג לה-נסיונל ומשה פרג (שהורשעו באחרונה), בהליך הפלילי ובהליכים אזרחיים; ייצוג חברת הביטוח אריה בארבע תביעות של בנקים שונים בפרשת שרויטמן; ייצוג עשרות דיירים בפסיקת פיצויים בהיקף של כ-20 מיליון שקל, בעניין התחנה המרכזית החדשה; וייצוג משפחת ברנובסקי בסכסוך מול גד זאבי בעניין סובארו.

לפני כמה שנים, התכוון בן-צור לעזוב את משרד וינרוט, יחד עם עו"ד גיל אוריון, שהיה שותף בו, במטרה להקים משרד עצמאי. בסופו של דבר, נשאר בן-צור עם וינרוט, כנראה לאחר שהוגדל חלקו בשותפות. אוריון הצטרף כשותף בכיר למשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'.

בן-צור הכיר את פישר ממשרד וינרוט. פישר (38), שהיה עיתונאי ותחקירן ב"מעריב", סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים, התמחה במשרד וינרוט ואחר כך אצל אחיו, עו"ד גדעון פישר. בתום ההתמחות הוא נשאר לעבוד במשרד של אחיו הבכור, אך פרש ממנו בשל חילוקי דעות מקצועיים. בין היתר, לא איפשר גדעון לאחיו הצעיר לעסוק בתחום הפלילי. פישר החליט לפתוח משרד עצמאי ושכר לשם כך משרדים בקומה ה-17 של בית "גיבור ספורט" בר"ג. בתוך פחות משנה וחצי, משרדו צמח בצורה מרשימה. בין לקוחותיו נמנו עיריות, רשויות מקומיות, ועדי עובדים. היו לו תיקי ריטיינר, תיקי ביטוח, תיקים פליליים, רשלנות רפואית, ליטיגציה בנדל"ן ועוד.

ההיכרות הראשונית בינו לבין בן-צור החלה כשפישר התמחה אצל וינרוט, אולם ההיכרות ההדוקה יותר התפתחה רק לאחר מכן, בשל ההערכה שרחשו האחד לשני: פישר העריך את בן-צור כעו"ד, ואילו בן-צור התרשם מצמיחתו המטאורית של פישר. הרבה גבות הורמו אל נוכח הצירוף הזה, בשל אופיים השונה מאוד של פישר ובן-צור. העיתונאי לשעבר נחשב לערמומי וחריף, ואילו הפרקליט הוותיק נחשב לסולידי מאוד.

פישר העיד על עצמו כאדם אנטי-ממסדי וכמי שעובד סביב השעון ("27 שעות ביממה"), ובמקביל קיטר על שאינו מוצא זמן לסיים את עבודת הדוקטורט שלו. כעיתונאי, היה חתום על כמה תחקירים והישגים עיתונאיים אחרים. בין היתר, הוא חשף את פרשת הסיליקון בחלב העמיד של "תנובה", או את הנוהג לשפוך את תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, בחשד שהוא נגוע באיידס, וכן את סיפורו של פרופ' אליעזר רחמילביץ', שסירב לטפל בחולת הסרטן דסי רבינוביץ', משום שפגעה בכבודו המקצועי כשהתייעצה עם מתחרה שלו בתחום ההמטולוגיה.

את המעבר לעולם המשפט עשה משום שלא הרגיש בצד הנכון של המתרס. "האופי שלי הוא יותר להפוך צפרדע לנסיך, מאשר להפוך בני אדם לצפרדעים", הסביר בעבר. "היה נדמה לי שהמיצוב שלי לא נכון וזה היה מניע חשוב בהחלטה לעזוב את העיתונות. מידת הרחמים אצלי חשובה יותר מכל, ובברירות בין לערוף ראשים של בני אדם או לשקם אותם, אני מעדיף את הברירה של השיקום".

פישר הרבה יותר תקשורתי מבן-צור. הוא גייס למשרד כמה לקוחות גדולים כמו הסופר והעיתונאי יעקב העליון, המטה של עמיר פרץ וכמובן איש העסקים ארקדי גאידמק. החיבור עם גאידמק עורר ביקורת נוקבת בציבור, ולא בגלל שהלגיטימיות של גאידמק בעיני השלטונות שנויה במחלוקת. פישר עשה עבור זכיינית ערוץ 2 "קשת" כמה תוכנית טלוויזיה, ובהן "עשרת הדיברות" ו"המפצחים" (ששינתה שמה ל"גברים בשחור"), אותה עשה עם "הבולדוג" מיקי רוזנטל. במסגרת זו, ריאיינו השניים את גאידמק ואחרי פחות מחודשיים הפך המיליארדר ללקוחו של פישר.

פישר מכחיש שבראיון נסגרה עסקה עם גאידמק. לדבריו, המיליארדר בחר בו בשל כישוריו כעורך דין. "אין לי בעיה גם אם מישהו חושב שהוא פנה אליי כי ריאיינתי אותו", הגיב פישר בביטול לביקורת. לדברי פישר, גאידמק לא אהב אותו בראיון ו"הוא לא מת עליי גם היום. הוא בא אליי כי הוא חושב שאני מתאים".

למרות הכל, בן-צור ופישר ראו את החיבור ביניהם כמשלים: בן-צור עם היכולות, הוותק, הניסיון, ופישר עם יכולת הבאת הלקוחות ועם החשיפה הגדולה. הם שאפו להפוך לאחד מ-20 המשרדים הבולטים בקרב עורכי הדין מהדור השני, בין היתר ע"י צירוף שותף שלישי שעיסוקו בתחום המסחרי, שיוכל להציע ללקוחות את השירותים המסחריים. בתוך פחות משנה וחצי הצליח המשרד לשלש את מצבת עורכי הדין שלו, וצמח מחמישה פרקליטים ל-17 היום.

לפני כמה חודשים עוד דיבר פישר בשבחו של החיבור עם בן-צור ועל הסימביוזה ביניהם. למרות שבן-צור מכחיש זאת, קשה להשתחרר מהרושם שצירופו של גאידמק ללקוחות המשרד גרם לו לאי-נוחות, שעשוי היה להשפיע על ההחלטה להיפרד. "בסופו של דבר", אומר היום בן-צור, "הפערים כנראה גדולים ועמוקים מדי. כל אחד מאיתנו יכול למצות את עצמו במסגרת אחרת".

"סיבות אישיות"

עו"ד דייויד כהן, שהיה השותף הבכיר השני במשרד כהן, כהן, ירון-אלדר ושות', עזב את המשרד והצטרף אף הוא כשותף למשרד טולצ'ינסקי, שטרן ושות'. במשרד אומרים, כי הרקע לעזיבה הוא "סיבות אישיות שאין עניין לפרטן לציבור", אך ל"גלובס" נודע, כי השותפים במשרד לא הסתדרו עם האופי של דייויד כהן.

המשרד נוסד ב-85' ע"י עו"ד דורון כהן, לשעבר גיסו של ראש הממשלה, אהוד ברק. אחרי 10 שנים הצטרף לכהן עו"ד דייויד כהן, וב-2004 הצטרפה גם נציבת מס הכנסה הפורשת, עו"ד טלי ירון-אלדר. המשרד מעסיק כיום 16 עורכי דין ושבעה מתמחים.

המשרד, שצפוי בקרוב להוריד משמו הבלתי אפשרי "כהן" אחד, מתמחה במשפט מסחרי, עסקאות מורכבות, מיזוגים ורכישות, דיני ני"ע, דיני עבודה, מקרקעין והפקעות, והוא מעניק ייעוץ משפטי לחברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ועוד. מאז הצטרפותה של טלי ירון-אלדר שידרג המשרד את תחום המיסים. המשרד מייצג חברות סטארט-אפ והיי-טק בייחוד בתחומי תוכנה, אופטיקה, ביוטכנולוגיה וציוד רפואי, וכן משקיעים מוסדיים, פרטיים וחתמים בהליכי ההשקה בחברות אלו.

דייויד כהן עסק בעיקר בדיני חברות, מדעי החיים והיי-טק, ובין היתר ביצע הסכמי השקעה. הוא צפוי לקחת עימו חלק מהלקוחות עימם עבד, כמו קבוצת אורבוטק, מדינול ודור כימיקלים. בין היתר, טיפל בגיוסי הון והנפקה של חברות שונות, במשרד מדגישים, כי מדובר ב"פרידה מסודרת ולא מסוכסכת". ל"גלובס" נודע, כי בקרוב צפוי המשרד להתרחב בצורה משמעותית.

עו"ד מנחם טולצ'ינסקי: "גופים רבים פנו אלינו בהצעה למיזוג"

בראש משרד טולצ'ינסקי, שטרן ושות', שהוקם בשנת 95', עומדים עוה"ד מנחם טולצ'ינסקי (יוצא משרד ש. הורוביץ ושות') ודורון שטרן - חתנו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר. המשרד מעסיק כיום כ-23 עורכי דין, מהם תשעה שותפים, ומגדיר עצמו כמשרד בוטיק.

הוא עוסק בעיקר בתחום הביוטק, תרופות ורפואה, היי-טק ומחשבים, השקעות והנפקות פרטיות (ההשקעה בקיארו נטוורקס ובסייאופטיקס אינק.), מיזוגים ורכישות (המיזוג בין כרומטיס ללוסנט), הון סיכון (הקמה, מבנה, מיסוי), דיני מיסים (אחד מיוצאי המשרד הוא שופט המיסוי מגן אלטוביה), דיני ני"ע, קניין רוחני, דיני עבודה, נדל"ן (אזורי תעשיה, פיתוח אזורי נופש ומגורים), ליטיגציה, איכות הסביבה, מלונאות, בוררויות וגישורים.

הלקוח הגדול והמוכר ביותר של המשרד הוא חברת הפרמצבטיקה טבע, שהוא משמש כיועץ המשפטי החיצוני שלה, ומייצג אותה בשורה של עסקאות. מנחם טולצ'ינסקי אף היה בצוות ההגנה שהביא לזיכויו של מנכ"ל ויו"ר טבע, אלי הורביץ, בפרשת פרומדיקו. המשרד משמש גם כיועץ המשפטי של קרנות הון סיכון כדוגמת JVP, סורוס וונצ'ר, פולריס וקונקורד וונצ'רס.

אחרי המיזוגים יהיו במשרד 14 שותפים ויותר מ-20 עורכי דין שכירים. השם של הפירמה יהיה "טולצ'ינסקי, שטרן, מרציאנו את בן-צור וכהן", והוא ישקף את שמם של השותפים הבכירים. עו"ד בן-צור ינהל את מחלקת הליטיגציה במשרד הממוזג, שתמנה כ-10 עו"ד.

עו"ד מנחם טולצ'ינסקי (טולי) אומר ל"גלובס", כי הבחירה בבן-צור ובכהן נובעת מהיכרות קודמת איתם, ולא היתה מתואמת מבחינת הזמנים. "אנו רואים בזה שילוב בין אנשים שאנחנו מכירים בכישוריהם האישיים והמקצועיים".

לדבריו, "גופים רבים פנו אלינו בעבר בהצעה למיזוג ואמרנו שאם נצליח לשמר את האופי של המשרד, את הערכים והמסורת שלו, ותחומי הפעילות יהיו משיקים וקרובים למה שאנו עושים ויהיה ערך מוסף אמיתי, זה יבוא בחשבון. כעת ההזדמנות קרתה". טולצ'ינסקי אומר, כי המטרה היתה ליצור תמהיל של תחומי התמחות מסויימים, תוך שמירה על המוניטין ותפיסת העולם של המשרד, שיוכל לתת ערך מוסף אמיתי ללקוחות הנוכחיים ולאלה שהמשרד מכוון אליהם".