ד"ר נו נו נו

מידי פעם בפעם עוצרת המשטרה אנשים המתחזים לרופאים, והפרקליטות מעמידה אותם לדין בגין התחזות. נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, השתמש במשך שנים בתואר ד"ר, למרות שלא החזיק בתואר שלישי מוכר בארץ. ניתן למצוא גם עסקים רבים המתהדרים בתואר האקדמאי. רשימה חלקית כוללת את רשת המוסכים ד"ר סובארו, יבואן העגלות ומוצרי תינוקות ד"ר בייבי, תשלובת ד"ר פישר, מסעדת ד"ר שקשוקה ועוד.

רונן נתני הוא בעלי חברת ד"ר רון מוצרי תינוקות, המייבאת מוצרי תינוקות שונים, ומשווקת אותם לכ-650 חנויות ברחבי הארץ, ובהן רשתות כמו "מוצצים", "המשביר לצרכן", "פיפו", "כפר השעשועים" ועוד. המותג ד"ר רון קיים כבר 10 שנים ורשום כסימן מסחר. לפני כשנה, שינה נתני ברשם החברות את שם החברה לשם המותג, והתבקש רק להוסיף את המילים "מוצרי תינוקות", משום שכבר היתה חברה בשם ד"ר רון.

זמן קצר אחר כך, הוגש נגד נתני כתב אישום בבית משפט השלום בת"א, המייחס לו עבירה של הטעיית צרכנים, בגין השימוש בתואר "ד"ר" על חלון החנות ועל חיתולי הבד שהוא משווק. בכתב האישום שהגישה עו"ד טליה קינן ממשרד התמ"ת נטען, כי הכיתוב "ד"ר רון" בעברית ובאנגלית, המופיע על החנות ועל אריזות החיתולים, יוצרים רושם לקיומה של גושפנקא רפואית, פיקוח רפואי של רופא או ייחוס של אמינות רפואית למוצרים. לדבריה, במשרד אף התקבלו שתי תלונות על הטעייה.

נתני ניסה להסביר, כי בחר בשם המסחרי "ד"ר רון", שלדעתו מביע את השמחה הכרוכה בטיפול בתינוקות, ומתיישב היטב עם איורי הבלונים והדובונים שעל גבי האריזות. השופטת דורית רייך-שפירא לא השתכנעה והרשיעה אותו בהטעיית הצרכנים (אך זיכתה אותו מעבירות אחרות בהן הואשם). "גם בהגדרת העבירה וגם לצד העונש", ציינה, "בחר המחוקק להשתמש בצירוף המילים 'עלול להטעות'", המלמד כי "העבירה אינה עבירה תוצאתית, והיא מתקיימת משמוכח פוטנציאל להטעייה, אף ללא הוכחת הטעייה בפועל".

לדבריה, טענת הנאשם, שהוסיף לשם הפירמה שלו את התואר "ד"ר", כשם שעסקים אחרים עושים זאת, מסברת את האוזן אך אינה יכולה לבסס פטור מאחריות. "אין דינם של ד"ר שקשוקה, ד"ר גב, ד"ר פט, ד"ר סאונד ואף לא ד"ר בייבי, כפי שהציג הסניגור בחקירותיו במהלך המשפט, כדינם של ד"ר פישר, ד"ר מרטין וד"ר רון. להבדיל מאחרים, שלושת האחרונים הם שמות של בני אדם".

היא נמנעה מלהכריע האם השימוש שעושים האחרים בתואר "ד"ר" הוא לגיטימי, בין היתר משום שאינה יודעת האם מישהו מהם אכן מחזיק בתואר שלישי. "הוספת תואר אקדמי גבוה מוכר ונפוץ לשמו של אדם", ציינה, "אינו בר השוואה להוספתו למונח/מושג שרלוונטי לתחום עיסוק מוגדר, כמו כל אחד מה'דוקטורים' בדוגמאות שהביא הנאשם. ד"ר שקשוקה - מעיד לכאורה על עצמו שעיסוקו מכירת מזון, ובעיקר מאכלי ביצים ועגבניות".

גם לפי ההנחה שדין אחד לד"ר רון ולד"ר שקשוקה, הבהירה, הרי ברור ש"אין בעובדה שאולי גם אחרים עושים מעשה זהה, כדי להפוך את המעשה ללגיטימי ולהפחית מאשמתם של מי שהובאו לדין".

ההטעייה, לפי רייך-שפירא, עשויה לנבוע גם מכך ש"למקרא העובדה שהיבואן הוא ד"ר, עלול צרכן מן היישוב לטעות שליבואן ידע וניסיון מיוחדים, לאו דווקא בתחום הרפואה, המשמשים אותו בעת בחירת המוצרים שהוא מעמיד למכירה. במיוחד נכונים הדברים לגבי המוצרים המתיימרים להיות סטריליים, עובדה שבוודאי קשורה לתחום הטיפולי - הרפואי או תחום משיק אחר". הטיעונים לעונש יישמעו במועד אחר (ת.פ. 3063/05). "