בימים אלה הושקה שפה חדשה לעולם בחסות חברות הסלולר. השפה הזו לא תייצג לאום
או מדינה, אלא חברה מסחרית שרשמה עליה פטנט. היא תופץ דרך הודעות SMS, שמה
יהיה זלנגו (Zlango).
מדובר בשפת ציורים המורכבת מ-220 אייקונים, מעין ציורונים צבעוניים, שכל אחד
מהם הוא מילה. מהצירוף שלהם יחד אפשר ליצור משפט. יואב לורך מאמין שיותר אנשים
יעדיפו להתקשר בזלנגו מאשר בהודעות טקסט של אותיות. כמו מחיה העברית בשעתו,
שהכריח את בני משפחתו לדבר עברית כשמסביב דיברו כולם יידיש ולדינו, גם לורך
מתעקש לשוחח עם אשתו ועם אחת מבנותיו בזלנגו מסג'. "עם אשתי אני מדבר רק זלנגו
כבר כמה שנים. אפילו יוצר משפטים מורכבים. אני יכול להראות לך", הוא אומר,
מושיט את הנייד שלו ומצביע על המסך.
"שאלתי את אשתי איך היה, והיא עונה לי, כן, כן, כן, טיסה טובה. בתור מי שמשתמש
בזלנגו כבר הרבה זמן, אם אני צריך לכתוב SMS רגיל אני מקלל את היום שנולדתי
בו. זה מעייף, זה טיפשי. זלנגו כל כך יותר טוטלי".
- טוב, רגע, זו לא חוכמה. זוגות נשואים יכולים לדבר זה עם זה ב-SMS שמורכב
רק מסימני שאלה.
"אני לא כל כך בטוח בזה. תלוי איזה זוגות".
אלוהים דיבר זלנגו
חוץ מהמשפחה הראשונה שמדברת זלנגואית שוטפת, ללורך יש גם
30 עובדים שמדברים זלנגואית מתקדמת במשרדי החברה שלו. כמו במכון לילדים עם
קשיי למידה, תלויים ציורי אייקונים על הקירות. רוב העובדים במשרד נועלים קרוקס
ירוקות. כך הם החליטו. החברה גם פיתחה יצורים תלת ממדיים של זלנגו המיוחדים
לקרוקס ונתפסים ברווחים בין החורים של הנעל. במחלקה צידית יושבים כמה עובדים
ושוקדים על תרגום התנ"ך לזלנגו. לורך אוחז בריסטול שעליו מופיעים האייקונים
מצורפים למשפטים. "אתה רואה, זה סיפור אדם וחוה. אתה יכול לקרוא את זה?"
- לא.
"או.קיי, אני אקריא לך. כל אייטם הוא מתוך שפת הזלנגו, חוץ מנחש ותפוח. זה
סיפור בעזרת 200 האייקונים שאנחנו משתמשים בהם היום. וזה הולך ככה (הוא מתרגם
לי מילה במילה): הרבה הרבה זמן לפני אדם וחוה התנשקו, התנשקו, התחבקו, התחבקו,
עשו אהבה, הם אהבו, הם צחקו, הם מאושרים. אלוהים אמר לאדם וחוה לא לאכול תפוח,
זה חשוב לביטחונכם. אתם אף פעם אף פעם לא לאכול תפוח. נחש אוכל תפוח ופוגש
את חוה. נחש אומר, אני חושב שאת חמה, אני חושב שאת מאוד יפה. חוה שואלת, אתה
חושב שאני יפה? נחש אומר: כן, כן, אני חושב שאת יפה מאוד וחכמה. תודה, תודה,
אומרת חוה. האפרסק שלך הרבה יפה, אומר נחש. אתה חושב שהאפרסק שלי יפה? כן,
כן, האפרסק שלך יפה והלימונים שלך, הו, הלימונים שלך עושים אותי משוגע..."
- ככה אתה מתכוון לכתוב את התנ"ך? שאול יהלום לא היה מאשר את זה.
"זה חלק מהדברים שהעלינו לרשת. יש לנו גם 'כיפה אדומה' ועשרת הדיברות".
- זה מאוד דומה לרמה שבה ששת דיבר ב"רובינזון קרוזו".
"נכון, זה כמו שאינדיאנים מדברים במערבונים עם עשן כשהם רוצים להעביר מסר למרחקים".
- אולי אנחנו הולכים בכלל אחורה ולא קדימה? זו שפה פרימיטיבית שמורידה כמעט
כל ניואנס ותחכום.
"בשפה שלנו, מרוב האפשרויות האינסופיות שיש בה, אתה לא מוצא את הידיים והרגליים.
וודי אלן אמר פעם באחד הסרטים שלו 'אני אוהב אותך, אבל לא מאוהב בך'. אם הוא
היה רוצה לדבר זלנגואית הוא היה אומר 'אני אוהב אותך, אבל אני לא אוהב אותך'.
זאת האופציה שיש. אני חושב שזה יפה מאוד לוותר בקונספטים מסוימים על מרחב הפרשנויות
האפשריות. אני מוותר על זה בשמחה. אם אתה רוצה להגיד דברים מתוחכמים, תעשה
את זה בספרים ובאימיילים, אנחנו באזור של הפה".
- אני מכיר בחורה סינית בבר בפריז. היא לא יודעת אנגלית, ואני לא יודע סינית.
איך אני מתחיל איתה?
"זו השפה שהכי מתאימה לדבר עם מישהי שאתה מכיר בבר: אני חושב שאת יפה. אני
חושב שאת נראית שמחה. אני חושב שתבואי אליי למלון. יש סוגי חברות אנושיות כאלה
שאנחנו משתדלים להישאר באזורים קצת יותר ציוריים, קצת יותר אקסקלוסיביים. אתה
רואה איך אנשים מתייחסים ל-SMS. יש חברות שממש לא בא להן לכתוב כי הם צריכים
לכתוב בכתב מלא כל הזמן".
העולם מוכן לזלנגו
- אז אתה יותר מזכיר את זמנהוף, הוגה האספרנטו, שהיתה אמורה להיות שפה אחידה
לעולם?
"כן, אם אני דומה למישהו אז זה זמנהוף, למרות שאני לא מציע תחליף לשפות הקיימות.
זו מעין תוספת בינלאומית לכל השפות בעולם. אולי כמו שפת מחשב קצת יותר מתקדמת,
אבל ההשראה שלי ללא ספק היא זמנהוף והשפה של קיצורי טקסטים ב-SMS שילדים משתמשים
בה.
"בעיניי, כל העיוותים שנוצרו בטקסט עד היום מיישרים את השטח לנחיתה הרכה של
זלנגו. העולם מוכן לזה, הוא התרחק מהשפה הקלאסית. תופעת ה-SMS צמחה בשנים האחרונות.
זה קיבל איזה בוסט גדול, תופעה סוציולוגית ענקית, כספית, אין הרבה דברים שצמחו
ככה משום מקום, ללא פרסום פחות או יותר. עולם ה-SMS מגלגל היום 80 מיליארד
דולר בשנה. וכל הדבר הענקי הזה מבוסס על תשתית מאוד מסוימת. מאז שהתפתחה התופעה
הזאת היא הגדירה לעצמה איזה תוכן מסוים. מה אתם רוצים להגיד ב-SMS ומה לא.
באיזה מצב מדברים ב-SMS ובאיזה לא. מה אומרים ומה לא אומרים. עולם השימושיות
ועולם התוכן של ה-SMS הוגדרו בעזרת השימוש שלו. זה אולי שונה קצת בין מדינה
למדינה. הם הוגבלו לכמות. בוא נאמר ככה, אתה לא כותב חוזים משפטיים ב-SMS.
זה ארוך מדי, זו שפה שמתאים להגיד בה דברים מסוימים. אם אתה נורא מצטער אתה
תטלפן אליי, אבל כשאתה קצת מצטער אתה שולח טקסט. יש אינטארקציות שעברו מעולם
הקול לעולם ה-SMS. יש גם דברים שעברו מעולם האימייל לעולם ה-SMS. למשל, 'איפה
אתה, אני מחכה לך כבר 20 דקות'. אתה בתחנת אוטובוס. מעצבן נורא אם אתה מטלפן
ואף אחד לא עונה לך. עם SMS אתה יודע שקיבלו את המסר, את החלק שלך עשית, זה
התקבל, זה זכה לתשומת לב.
"בכל אופן, הזלנגו היא פלטפורמה עדיפה לשירותי התוכן או לחילופי הריגושים שנעשים
היום דרך ה-SMS, והיא מבוססת על שפה של ציורים. יש גם אופציה לטקסט אם רוצים.
כל הדברים האלה - אני אוהב אותך או אני לא אוהב אותך, מתי ניפגש, בוא מחר לסרט,
מה אתה עושה אחרי בית ספר, אני רוצה לנשק אותך, יקרה - יושבים נורא טוב במעין
קוד. בשבילם יש לנו פלטפורמה עדיפה. חלק מהאנשים ישלחו הודעות SMS, אבל זה
משהו של העבר. הודעת זלנגו קצרה יותר, היא משהו של ההווה. אנחנו מגישים לעולם
חבילה תרבותית של שפת ציורים שתקצר תהליכים ב-50 אחוז".
אחד מ-16 יואב לורך התחיל את דרכו בליבה של עולם הכלכלה. לורך: "הכי רחוק שהגעתי
אליו בתחום היה להיות המבקר הפיננסי של משרד המסחר והתעשייה. אחרי זה נסעתי
בעולם ועשיתי שנה וחצי טיול באסיה, וזה די שינה לי את החיים. הבנתי שאני צריך
ליהנות מהחיים. נרשמתי ללימודי פילוסופיה ומצאתי את עצמי מתעסק בכתיבה של סיפורי
ילדים.
"ב-93'-94' עשיתי סוויץ' והגעתי לסאיטקס למחלקה של הון פיתוח עסקי, שדווקא
די התאים לי. משם עשיתי ספין אוף של הדפסת עיתונים בנקודות מכירה. עבדנו עם
העיתונים הכי גדולים בעולם, אמריקאיים, צרפתיים קוריאניים, 'דיילי טלגרף',
ה'ליברסיון' בצרפת. לא עבדנו עם אף עיתון ישראלי. זה היה פשוט אחד הרעיונות
שהיו לי ובסופו של דבר פרצתי אקזיט ומכרתי את החברה".
- ואיך עלה הרעיון להמציא את שפת הזלנגו?
"שאלתי את עצמי מה הולך היום. מה מתרחב ומה משתכלל? והתשובה היתה הטלפונים
הניידים. אמרתי לעצמי, המקשים קטנים והמסכים פיצים. צריך לכווץ משפטים או מילים.
כדי להבין משפט אני יכול לוותר על חלק גדול במשפט, וכך גם במילה. למשל table
באנגלית אני יכול לכתוב גם tl. אתה תדע שזה שולחן. ואז הגעתי למסקנה שאם אתה
מוריד 20 אחוז אנשים לא ישתמשו בזה ככה. הגעתי למסקנה שצריך להוריד 80 אחוז
מהלחיצות. אמרתי, בוא נעשה את זה בציורים. ככה הכול התחיל. זה היה בשנת 2000.
אני לא הייתי בשל לזה, והעולם לא היה בשל לזה. הנחתי את זה על המדף. עשיתי
עוד כל מיני דברים. אז בדיוק פרשתי מעולם ההיי-טק כי היה לי מספיק כסף מהאקזיט,
ועשיתי לעצמי חופש גדול כזה. בין השאר התעסקתי בכל מיני מיזמים אמנותיים. חתרתי
הרבה על קיאקים באותו זמן, היו לי כל מיני התחלות בהמון אזורים, לפתח כל מיני
רעיונות שלי. הבאתי אותם לאיזו רמה התחלתית כזו או אחרת. האמנתי אז בעצם שהגורל
העיוור הוא שמקבל את ההחלטות החשובות בחיים שלנו ואני אניח לגורל העיוור לבחור
איזה מהרעיונות יתפוס.
"אבל הוא לא בחר. אמרתי לעצמי, טוב אני צריך לבחור. בתחילת 2004 שמתי את כל
הרעיונות שלי על השולחן. היו 16 כאלה. התחלתי לתת להם ציונים ולבחור".
- מי ניצח?
"ראיתי שמה שאני לא עושה, אני תמיד חוזר לזלנגו. אז אמרתי, או.קיי, זלנגו זה
הפרויקט. התחלתי לדחוף אותו במעלה ההר. את הסכום הראשון השקעתי מהכיס שלי,
ואליי הצטרפה קבוצה של משקיעים פרטיים, רובם ישראלים. בשלב מסוים נכנסה קרן
הון סיכון ושמה את מרב ההשקעה".
בשווייץ מתעקשים על ערפל
- בהנחה שזלנגו היא שפה, בוא נתעכב על העניין המוסרי:
אתה מעין דיקטטור. האקדמיה ללשון של הזלנגו שייכת לאדם אחד שהקים חברה מסחרית,
מעין אח גדול.
"אני לא אקדמיה ללשון. אולי כרגע אני אקדמיה ללשון, כי אני מניח את הקוד במגרש
כדי שאנשים יוכלו לשחק. אבל אנחנו לא יודעים במה הלקוחות משתמשים ובמה לא.
כל אייקון, כל מילה, צריכים להילחם על חייהם. כל אייקון יש לו המשמעות שלו,
הוויזואליות שלו. או שמשתמשים בו או שהוא יוצא החוצה. אני נותן לאנשים להציע
אייקונים. אני נותן להם לבחור אייקונים.
אנחנו במסלול קידום אייקונים. עכשיו אנחנו עושים אייקון של משפטים שלמים. כמו
'ואט דה פאק'. או 'בוא הנה כלב טיפש', ובאייקון יראו אדם מזמין כלב. אני לא
יודע מה מישהו יציע. הצעת את זה, אנחנו נבדוק, ואולי זה יהיה האייקון הכי פופולרי
שלנו. יהיה רייטינג של שימוש בשפה, ואנשים יוכלו להציע אייקונים שלהם. אם יום
אחד יופיע ברזומה שלך, אני המצאתי את האייקון שהגיע למקום ה-13 בשפת הזלנגו,
זה הישג".
- אז מדובר בשפה הדמוקרטית הראשונה?
"רציתי פעם לעשות ניסוי. אמרתי לעצמי, בוא נמציא מילה ונתחיל להשתמש בה. נעקוב
אחרי זה ונראה מה קורה. חשבתי שזה רעיון נפלא לראות איך היא עובדת וליצור קוד
של נאמנים שידברו בה ויפיצו אותה. אחד הפיצ'רים הבאים שלנו הוא של קבוצת חברים
שיוכלו ליצור להם שפה משלהם. לכל אחד יהיו האייקונים של הקבוצה בטלפון שלו.
אם אתה בקבוצה, אין לי מחויבות אליך, תוסיף איזה אייקון שאתה רוצה. אני רוצה
שאת הבייסיק כל משתמש יבין. אני רוצה להגיע למצב שכל חודש או חודשיים נוסף
אייקון חדש לרשימה".
- איך אני מציע אייקון במצב של כמה מאות מיליוני משתמשים ב-SMS?
"זה עוד בעבודה. אתה יכול לבחור אייקונים באינטרנט, ואז זה נכנס לשימוש. בכל
חודש נשלח לך תשעה אייקונים ואתה תגיד מה אתה אוהב. דברים יכולים להתחדש, וזה
יהיה לא רק בקונטקסט של חברים מסוימים, אלא בקונטקסט של מדינה. אנחנו עובדים
עכשיו עם שווייץ. אנשים אומרים לנו שם, תשמעו, אין לכם שום דבר עם מזג האוויר,
תוסיפו קצת אייקונים. יש לנו הסכם עם ג'מאיקה, אנחנו צריכים להוסיף שם כמה
סוגים של סמים".
שוקי בודד
- אם אני קובע עם אדם מסוים, נגיד בדיזנגוף סנטר או אצל אדם ששמו
שוקי, איך אני יכול לקבוע מיקום בשפה שלך? מיקום זה דבר בסיסי בשימוש ב-SMS.
"או.קיי, קודם כול, אנחנו לא שוללים את ה-SMS. אם אתה לא יודע איפה נמצא מקום
מסוים, אז שלח SMS רגיל. אני לא נגד. דבר שני, אני אתחיל לכתוב לו בזלנגו,
'אני אפגוש אותך' וב-SMS אכתוב את המילה 'סנטר'. זה בדיוק אותו מנוע. כי האמת
היא שהחבר שלך יודע איפה אתם רוצים להיפגש".
- מאיפה ההנחות המוזרות האלה? הוא לא יודע!
"אתה יכול לומר לו, 'אני פשוט בבית, אפגוש אותך בבית הספר'. אם אתה רוצה תכתוב
לו SMS. אני לא נגד זה".
הזלנגו יזלוג לגלזגו - האופציה של האייקונים נמצאת גם במסנג'ר או באימייל,
והיא ממש מעצבנת שם.
"או.קיי, אז אני לא אומר שאנחנו היחידים שעושים את זה, אבל אצלי אתה יכול להגיד,
אני אראה אותך אחרי בית ספר. אתה לא יכול להגיד את זה באייקונים של המסנג'ר.
שפת הסימנים שם בנויה ברמה מאוד בסיסית. אנחנו מאפשרים לאנשים שפה שלמה. יש
משפטים שלמים שאני אצליח להגיד בזלנגו בלי SMS בכלל".
- כמה זמן לוקח למשתמש ממוצע ללמוד את השפה?
"לילדים לוקח ללמוד את השפה כשעתיים, למבוגרים קצת יותר".
- איך הביזנס?
"אני יכול להגיד שכרגע זה עובד בארץ. זה התחיל זה עתה לעבוד בכל רשתות הסלולרי.
בעצם הישראלים הם הראשונים להשתמש בזה".
- אתה חייב לעבוד עם כל המפעילים?
"לא. אני לא חייב לעבוד דרך המרכזייה. יש כל מיני דרכים, יש פורטלים שמהם אפשר
לקנות, שיש להם הסכמים עם המפעילים. הצגנו את זה בארבע תערוכות. יש כל כך הרבה
התלהבות. עכשיו קיבלנו הזמנה לנסוע לפינלנד בשבוע הבא. לא שלחנו אליהם כלום,
הם פשוט ראו את זה אצל מישהו והזמינו אותנו. ולי יש יחס חם לפינלנד. אשתי היא
פינית. איתה אני מדבר זלנגו שוטפת".
- מה המודל העסקי שלכם? ממה ממציא שפה מרוויח במאה ה-21?
"אנחנו נותנים את הזלנגו בחינם לכל העולם, ואנחנו מבקשים אחוזים מכל הודעה
שנשלחת מהמרכזייה שדרכה אנחנו עושים את ההתקשרות. רוב הדיאלוגים שלנו עד היום
היו עם מפעילים ולא עם קבלני SMS".
- אז בכמה הודעת זלנגו תעלה יותר מהודעת טקסט?
"כמה אתה משלם להודעה?"
- לא יודע.
"אז למה אכפת לך כמה אתה משלם על זלנגו?"
- כי אנשים לא רוצים לשלם יותר.
"אתה שולח SMS ואתה לא יודע כמה זה עולה לך. בישראל זה עולה 45 אגורות או 39
אגורות, ואף אחד לא יודע כמה זה עולה לו. זאת הוצאה משמעותית, אבל אנשים לא
מודעים לזה, לא חושבים על זה. כשמחליטים איזו חברה לבחור כמעט לא בודקים את
מחיר ה-SMS. אפילו אנשים שה-SMS בשבילם הרבה יותר משמעותי מדיבור לא בודקים".
- כולם אומרים שהאינטרנט צועד לקראת שיחות וידאו, מתקינים בכל מקום אנטנות
מפחידות רק בשביל זה, ואתה חוזר להירוגליפים?
"וידאו באינטרנט זה עדיין לא סיפור הצלחה. למי תשלח תמונות? זה לא מעניין אף
אחד. עשית את זה פעם, הבנת את זה, וזהו. אולי זה תופס בימי הולדת שבהם כל אחד
שולח לסבתא שלו תמונות של הנכדים שלה. יש חמישה נכדים. לכל אחד יש פעם בשנה
יום הולדת, אז בסדר, אין לזה לאן ללכת מבחינת ואליו. לעומת זאת, לזלנגו יש
לאן להתקדם. כמות ה-SMS שאנשים שולחים ביום היא עצומה, לא תיאמן. ה-SMS נהיה
רלוונטי בכל מיני תחומים".
- מה המטרות שלך בימים אלה?
"מחלקת השיווק שלי היא המחלקה הכי קטנה בחברה. גילינו שהשיווק שלנו הוא לונג
דיסטנס. המטרה שלנו היא לא מה לעשות כדי שאנשים יאמרו לנו כן, אלא מה לעשות
אחרי שאנשים יאמרו לנו כן. יש לנו תהליך מוגדר עד ההשקה. יש מחלקת תרבות שמפתחת
את השפה, זה העיקר".
- מי קהל היעד שלכם?
"קהל היעד שלנו הוא אנשים בני שמונה עד 28, כי נוער אנחנו סופרים היום עד 28.
זה קיים כחודש, ועדיין אין פרסום. ישראל היא המקום הראשון שזה עובד בו. נוכל
לומר שאנחנו הלאום, הארץ, שנתנה את הזלנגו לעולם, כמו שהפינים נתנו את הנוקיה.
מפה תהיה לעולם שפה משלו. כל האנשים ידברו את השפה הזאת, ואיתה אתה יכול להגיד
כמעט את הכול. אתה רוצה להיות ספציפי, לרדת לדקויות, תשתמש בשפה שלך. בינתיים
אני חושב שבישראל עדיין אין הפנמה של השפה. כאן אנחנו נגלה כמה זמן זה עוד
ייקח".
וודפון, תשכחו ממני
- גייסת כספים?
"כן".
- מי השקיע בך?
"לא יכול להגיד. דבר עם הפי.אר שלי".
- עכשיו שוב יש בועה, לא?
"כן, אבל את זה אל תכניס לבועה העכשווית. אני אומר לך ברצינות, אין לי עניין
כלל לעשות טריק פיננסי. אנחנו עומדים כרגע לפני ההחלטה לאן להעביר את המשרדים
החדשים שלנו, והיא לא קלה לי. וזה לא סתם. כי החברה הזאת נושאת את הגנים שלי".
- אם וודפון תקנה אתכם, תוותר על הגנים שלך?
"אני אקנה את וודפון. אני הכי רוצה שהסינים יקנו אותנו. לוודפון יש פחות לקוחות
מהסינים. לוודפון יש כ-160 מיליון לקוחות ולסינים יש יותר".
- אתם חברת תוכן או תשתית?
"קשה להגדיר. אנחנו לא תוכן, ואנחנו גם לא תשתיות".
- אתה רואה בעצמך מייקרוסופט או גוגל של הסלולר?
"לא".
- כמו מייקרוסופט שעשתה את חלונות, אתם יוצרים את הממשק החדש לסלולר.
"מייקרוסופט גנבה את הממשק".
- מה זה משנה? גם מכם אפשר לגנוב.
"אנחנו עושים צעד ייחודי ונועז מאוד להיכנס לאזור אינטימי מאוד בין האדם לשפה,
כמו השיר 'הרווח בין הגבר לחולצה'. כשאתה הולך לכדורגל ורואה גול אתה עושה
'יה', וזה טרום שפה. כדי לפרש את 'יה' למילים אתה צריך להגיד 'סוף סוף הפקיעו
גול'. ה'יה' הוא באזור המאוד אינטימי של השמחה והעצב. ואנחנו רוצים להישאר
באזור המאוד ראשוני של השמחה והעצב, ברצועה הצרה הזו שנמצאת בין הנפש לשפה,
ושם לחיות. כשאני היום מקבל הודעה ממישהו, ובה הוא כותב 'מאץ' גוד', אני רואה
את המאץ' גוד הזה, וזה עושה לי אסוציאציה ויזואלית. אני לא מתרגם את זה למילים,
וזה נותן לי הרגשה של אקו. כשאני מקבל את האייקון של 'יש' אני לא זקוק למילים
בשביל זה. ובגלל שאני לא משתמש במילה או בשלב הזה של המילה, אני לא זקוק לה
יותר".
כתבות
ני"ע
