אנטר-הולדינגס 
גייסה אמנם בסוף-השבוע 80 מיליון שקל, אך סיימה את הגיוס הזה בשן ועין. 32 מיליון שקל, שהם 40% מההנפקה, רכשה החברה הבת של אנטר, הירא בע"מ. 19% מההנפקה רכשו החתמים, ובראשם כלל ולידר, שרכשו כל אחת למעלה מ-5 מיליון שקל. חתם בדרך-כלל קונה חלק מההנפקה כשההנפקה אינה מצליחה ואין לה ביקוש, בהתאם להתחייבות שסוכמה מראש בינו לבין החברה.
למעשה הצליחה אנטר הולדינגס לגייס מהגופים המוסדיים רק כ-33 מיליון שקל, שהם 41% מההנפקה. הגופים המרכזיים שהשקיעו הם הכשרת היישוב שרכשו 7.5% מההנפקה, הפניקס שרכשה 6.25%, קרן ההשתלמות קה"ל עם 5.8% ומיטב עם 0.45%.
האג"ח נושאות ריבית של 7.25% עם הצמדה למדד, ואשר תשולם כל שישה חודשים. הקרן תיפרע בשישה תשלומים שנתיים בין השנים 2009-2014. כמו כן קיבלו המשקיעים באג"ח אופציות למניית טיב-טעם, הניתנות למימוש לאחר שהחברה תונפק.
האג"ח שהנפיקה אנטר אינן סחירות, אך החברה התחייבה לרשום את האג"ח למסחר עד סוף יוני 2007, מועד שבו מיועדת ככל הנראה להתבצע הנפקת טיב טעם. לאחר הנפקת רשת מנויות המזון תתבצע בחברה הצפת הון שתביא לירידת הסיכון של החברה ולירידת הריבית. עד שהאג"ח יירשמו למסחר, יקבלו הרוכשים ריבית נוספת של 2% שתפצה על הסיכון בכך שהחברה עדיין פרטית.
נציין, כי גורמים בשוק ההון העריכו שהסכום בעסקת טיב-טעם עמד על כ-50 מיליון שקל, ואילו השאר גויס לצורך השקעות עתידיות של אנטר הולדינגס.
דפוס פעולה מרתיע
בשוק ההון העריכו שהסיבה לכך שרוב המשקיעים המוסדיים לא הפגינו התלהבות מההנפקה היא הרתיעה של חלקם מדפוס הפעולה של החברה.
בשנה האחרונה, מאז נכנסה לרכישת סולומון שוקי הון (כיום פריזמה) ורכישת פקן, שיטת הפעולה של אנטר הולדינגס הייתה לרכוש נכס, להנפיק אג"ח למימונו, ואז לעבור לרכישת הנכס הבא שאותו תממן באמצעות הנפקת אג"ח נוספת וכן הלאה.
לפני כשנה הנפיקה אנטר הולדינגס אג"ח למימון עסקת פקן. הריבית באג"ח נקבעה על 7.5%, והיום היא עומדת על רמה גבוהה למדי של 10.2%. השוק מתמחר את האג"ח של ברגר בתשואה גבוהה, כמו אג"ח בסיכון גבוה.
אם נוסיף לכך את העובדה שההנפקה הנוכחית נקנתה על-ידי המוסדיים בשיעור נמוך, לא נותר אלא להגיע למסקנה ששוק ההון לא אוהב את התנהגותו של ברגר ולכן מתמחר את ניירות הערך שלו בתשואה גבוהה.
מה שיכול לשחרר לברגר אוויר ולהקל עליו בנושא המימון, הוא מימוש אחזקתו בפריזמה, העומדת על 10% ממניותיה.
ברגר מעוניין לקבל על האחזקה 26-30 מיליון שקל, בעוד שבמרקסטון המחזיקה בשאר ה-90% מוכנים לשלם 10-15 מיליון שקל.
ככל הנראה יודעים במרקסטון שברגר זקוק למזומנים, ולכן מעדיפים להשהות את המגעים על-מנת להוריד את ברגר במחיר כמה שאפשר.
בתגובה לתוצאות ההנפקה נמסר מאנטר הולדינגס: "הנפקת אגרות החוב התנהלה לשביעות רצוננו המלאה, ואנחנו מרוצים מאוד מתוצאותיה. גייסנו 80 מיליון שקל, מתוכם כ-48 מיליון שקל מגופים מוסדיים והשאר באמצעות "הירא" - חברה בת של אנטר בבעלות מלאה. בכוונת החברה הבת להפיץ את יתרת אגרות החוב במהלך החודשים הבאים, רק כאשר יהיה בכך צורך". "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
