הוגש כתב האישום נגד הנגבי: נחשד בביצוע 49 מינויים פוליטיים; התביעה הצטיידה ב-321 עדים

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה הבוקר (ב') לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי (קדימה), בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. הנגבי מואשם בעבירות של מירמה והפרת אמונים, שוחד בחירות (שחיתות ואיום), ניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה, עדות שקר ושבועת שקר.

מנכ"ל המשרד דאז, שמואל הרשקוביץ', נאשם במירמה והפרת אמונים, ונטען שהיה "איש הביצוע" של הנגבי בענייני כוח אדם ומינויים במשרד, ושימש "זרועו הארוכה" בביצוע מינויים פסולים רבים. בכתב האישום כ-321 עדי תביעה, ובהם יו"ר בית"ר ירושלים וחבר מרכז הליכוד, ולדימיר שקלאר, שלפי הנטען רעייתו מאיה מונתה לעוזרת דובר המשרד, תפקיד בו היא מחזיקה עד היום.

הפרקליטות מבקשת לקבוע הרכב של שלושה שופטים, משום שהעבירות נעשו לכאורה כשהנגבי היה שר וכן "לאור השלכותיהן של ההכרעות המשפטיות הצפויות להתקבל בתיק". הנגבי אמר היום, כי הוא שמח שאחרי 5 שנות סחבת ועיכובים יגיע הנושא לבירור משפטי. לדבריו, הוא נפל קורבן לרצון של הפרקליטות לקבוע עונש תקדימי בגין מינויים פוליטיים.

גורמים במערכת הפוליטית קראו היום להנגבי להשעות עצמו. ח"כ אבשלום וילן ואורי אריאל קראו להנגבי לקבוע נורמה ראויה של התנהגות איש ציבור. "זהו צעד ראשון בדרך לניקוי האורוות ממינויים פוליטיים נלוזים", אמר וילן.

בכתב האישום שהגישו עוה"ד נעמה דברת-סולטניק, ארז פדן וגל מנשה, נטען כי הנגבי "פעל באופן מתוכנן ושיטתי, בעצמו ובאמצעות אחרים ובראשם הרשקוביץ', להביא למינוי חברי המרכז ומקורביהם (בניהם, בנותיהם, חבריהם וכיו"ב) למשרות ולתפקידים רבים ככל האפשר, תוך פגיעה באפשרות הציבור הרחב להתחרות על משרות ותפקידים אלה, ולעיתים מבלי להקפיד על כישוריהם והתאמתם לתפקיד".

"פעילות זו", נטען, "נעשתה תוך ניצול משאבים ציבוריים לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים, שאינם מתיישבים עם טובת הציבור". המטרה של הנגבי היתה, "לזכות באהדתם ובתמיכתם הפוליטית של חברי המרכז וכדי לחזק את כוחו הפוליטי במרכז".

כתב האישום מפרט 49 מינויים פוליטיים לכאורה, שבחלקם הממונים עדיין מכהנים בתפקיד. עוד נאמר, שעשרות ניסיונות נוספים של הנגבי והרשקוביץ' לבצע מינויים, לא צלחו בשל סיבות שאינן תלויות בהם. השיטה, כך נטען, היתה פשוטה: הנגבי ריכז בלשכתו מאגר קורות חיים, שרובם ככולם נשלחו ע"י חברי מרכז.

כשדווח לו על משרה פנויה, הוא הפנה קו"ח של מועמדים מהמאגר אל הגורמים המקצועיים במשרד, בליווי בקשה בכתב או בעל-פה לראות בהם מועמדים לתפקיד. "בחלק מהמקרים ציינו הנגבי או הרשקוביץ' את התאמת המועמדים לתפקיד, ובמקרים אחדים הוסיפו הנחיה מפורשת לקלוט את המועמד לתפקיד ספציפי, לעיתים תוך הנחיה לקלוט לתקופת ניסיון".

החקירה המשטרתית בפרשה נפתחה בעקבות דו"ח מבקר המדינה. למעשה, הנגבי נפל קורבן להתרברבותו. המבקר החל לבדוק את המינויים, לאחר שבמהלך הפריימריז בליכוד לכנסת ה-16, הוא פירסם בעלון פנימי של הליכוד בשם "מרכז העניינים", מודעה במסווה של "כתבה" שכותרתה: "חשיפה: השר צחי הנגבי - שיא לאומי במינוי חברי ליכוד". במודעה נאמר, שהנגבי פעל למינויים של למעלה מ-80 חברי מרכז במשרד שהוא הקטן במשרדי הממשלה, כשהוא אישית מנצח על המלאכה ומוודא שהם יאיישו את כל המשרות הפנויות.

בעקבות הפרסום, הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בקשה לצו מניעה, שיאסור על המשך פרסום המודעה, המהווה תעמולה. לפי כתב האישום, הנגבי חתם על תצהיר תגובה שקרי לבקשה זו, שבו טען כי איננו קשור לחיבור המודעה ולפרסומה. בהמשך לתצהיר הכוזב, הוא טען גם בפני ועדת הבחירות המרכזית, שאינו קשור לחיבור המודעה ולפרסומה. בגין כך, הוא נאשם בשבועת שקר ועדות שקר.