הנהלת משרד הביטחון החליטה להגביל את ההתייחסות הפומבית ולתעל את כל הפעילות לדיונים דיסקרטיים מול משרד ההגנה ההודי בנוגע לחקירה המתנהלת בהודו לגבי החשדות כי שר ההגנה לשעבר, ג'ורג פרננדז, ומפקד הצי הימי ההודי, האדמירל סואיל קומאר, קיבלו שוחד כדי שיאשרו את עיסקת טילי ים-ים מסוג "ברק" מתוצרת תע"א בהיקף של כ-270 מיליון דולר.
ל"גלובס" נודע כי משרד הביטחון הורה להטיל צו איסור פרסום על דיונים שמתקיימים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על מאבק שליטה בחברת אירונאוטיקס, יצרנית מטוסים ללא טיס (מל"ט), זאת כדי למנוע חשיפה של מסמכים הנוגעים לפעילות התעשיות הביטחוניות הישראליות בהודו שבהם מעורב איש עסקים ששמו הוזכר אתמול בתקשורת ההודית כמי שמעורב בפרשת השוחד.
החקירה בהודו מנוהלת על-ידי רשות החקירות המרכזית (CBI) המקבילה לסוכנות ה-FBI האמריקנית והיא בוחנת שורה של עיסקאות שנחתמו בין השנים 1998-2001, ביניהן של חברות מרוסיה ודרום אפריקה. בתקופה זו, שבה פרננדז כיהן כשר ההגנה של הודו, נחתמה ב-23 באוקטובר 2000 העיסקה עם התע"א לאספקת 7 מערכות טילי ים-ים שכללה 200 טילים. בפרסומים שהופיעו אתמול בתקשורת ההודית הוזכרו שמותיהם של שישה סוחרי נשק ששימשו כאנשי ביניים והקשורים לחקירת השוחד, ביניהם איש העסקים וסוחר הנשק, סודיר צ'אודרי, שייצג את התע"א במספר עיסקאות ענק, ואנשי העסקים, האב והבן, ויפין וארוינד קהנה, שייצגו את חברת רפאל במספר עיסקאות נשק.
רשות החקירות המרכזית של הודו גילתה אתמול, כי הרשות למחקר ופיתוח של משרד ההגנה ההודי (DRDO) התנגדה לעסקת טילי "ברק" והעדיפה הצטיידות בטילים מתוצרת הודו. אולם עמדתה התבטלה על-ידי שר ההגנה פרננדז, לפי בקשת הסוכן של התע"א. על-פי ממצאי החקירה, מפקד הצי הימי באותה עת, האדמירל קומאר, שיתף פעולה עם חשודים אחרים והגיש לשר ההגנה בקשה להצטייד בטילי "ברק" על-ידי כך שהציג בצורה מסולפת עובדות הקשורות לפיתוח הטילים.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') גבי אשכנזי, קיבל אתמול (ג') דיווח מלא על החקירה המתנהלת בהודו. למרות שמשרדו נמצא בחופשת סוכות, התקיימה אתמול התייעצות שכללה, בין השאר, גם את המשנה למנכ"ל והממונה על מחלקת הביטחון במשרד הביטחון, יחיאל חורב, וגורמים אחרים.
על פי ההערכות בישראל, הבדיקה המתנהלת בהודו היא שגרתית והיא עניין פנימי. אין כל ראייה או טענה נגד התע"א והחשדות מופנים כלפי אישים בכירים לשעבר במערכת הביטחון של הודו. עם זאת ראוי לציין, כי על-פי החוק הקיים בהודו חל איסור על חברות זרות להעסיק סוכנים מקומיים ולשלם דמי עמלה.
במשרד הביטחון הוחלט לנקוט גישה זהירה ולהימנע מתגובה מחשש שכל התבטאות עלולה, בגלל רגישות הנושא, לגרום לאיבוד שליטה ולפגיעה בייצוא הביטחוני. כדי למזער נזקים הוחלט להסתפק בתגובה בת משפט אחד לפיה משרד הביטחון מאשר כי אכן מתקיימת חקירה של עיסקאות נשק שביצעה הודו בשנים 1998-2001 וכי "החברות משתפות פעולה לשביעות רצונם של שני הצדדים".
במקביל, הביעו גורמי ביטחון חשש כי החקירה בהודו ופרסומה יגרמו לעצירה או להאטה של כל הפעילות העסקית של התעשיות הביטחוניות הישראליות הפועלות בהודו. גורם בכיר בתע"א אמר הלילה בתגובה לפרסומים בהודו כי "לא היו דברים מעולם ואנחנו נשתף פעולה ככל שיידרש".
מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין הודו בתחילת 1992, התהדקו בהדרגה היחסים בין שתי המדינות במיוחד בתחומי הביטחון. הממסד הביטחוני של הודו, ובעיקר כל זרועות הצבא וגופי המודיעין והביון, גילו כי לשתי המדינות בעיות ביטחון דומות: בהודו יש מיעוט מוסלמי גדול ותוסס בתוך המדינה ואיום חיצוני של מדינה מוסלמית (פקיסטן) בעלת יכולת גרעינית.
ההבנות בתחום האסטרטגי-ביטחוני, שגובשו בשורה של הסכמים משותפים, היוו תשתית, במחצית השנייה של שנות ה-90 לפיתוח שיתופי פעולה ביטחוניים ותעשייתיים. הממסד הביטחוני של הודו נחשף ליכולות הטכנולוגיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות, בעת שהוא החל להיכנס לתוכנית מודרניזציה של מערכות הנשק שהתבססו על טכנולוגיות רוסיות. בהודו התקבלה החלטה אסטרטגית לבצע את שדרוג המערכות באמצעות טכנולוגיות מערביות והוחלט להעדיף את התעשיות הביטחוניות הישראליות על פני התעשיות הביטחוניות האמריקניות. בין השאר, כדי להישמר מסכנה של תלות בטכנולוגיה אמריקנית ולהבטיח את עצמאותה של התעשייה הביטחונית ההודית.
התע"א היא החברה המובילה בישראל, ובין המובילות בעולם במכירות נשק להודו. בתחילת העשור סיפקה התע"א להודו את מערכת המכ"ם "אורן ירוק" של מערכת טילי ה"חץ" להגנה מפני טילים בליסטיים בכ-200 מיליון דולר. לפני כארבע שנים חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם התעשייה האווירית של הודו "האל". על-פי אומדן, מכרה התע"א מערכות נשק בהיקף מצטבר רב-שנתי של מעל ל-2 מיליארד דולר. הגדולה בעיסקאות נחתמה לפני כשנתיים וחצי לאספקת שלושה מטוסי אתרעה בהיקף של 1.2 מיליארד דולר.
במרץ-אפריל 2006 התפרסמו ידיעות על הסכם של התע"א עם ארגון DRDO של הודו על פיתוח משותף של דגם מתקדם של טיל הים "ברק" בהיקף של 300-400 מיליון דולר. השנה גם נחתמה עיסקה שלישית לאספקת מטוסים ללא טייס בהיקף של כ-300 מיליון דולר. בנוסף, סיפקה התעשייה הצבאית (תעש) לצבא הודו פצצות ופגזים בכ-400 מיליון דולר. סולתם סיפקה תותחים ביותר מ-150 מיליון דולר והיא מתמודדת כעת במכרז לאספקת תותחים ארטילריים בהיקף של כמיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
