על פי ההערכות האופטימיות, צה"ל יסיים את המשימה בתוך כשבוע. על פי הפסימיות
- שבועיים. ("מעריב", 18 ביולי) למרות ההחלטה להוציא צווי 8, העריכו אתמול
גורמי צבא בכירים כי הסיכויים שמבצע קרקעי ייצא לפועל הוא נמוך... בדיווח שנמסר
אמש לדרג המדיני הבכיר נאמר כי "צה"ל הצליח להשמיד מחצית ממלאי הקטיושות והמשגרים
של חיזבאללה... החיזבאללה במנוסה ומיום ליום היכולת שלו לשגר קטיושות נפגעת".
קצין בכיר במטה הכללי העריך אתמול כי המבצע הצבאי עשוי להסתיים בתוך ימים.
("ידיעות אחרונות", 18 ביולי) הימים הם ימי ועדת וינוגרד. רבים ממחדלי המלחמה
נחשפו, והקצונה הבכירה בצה"ל עסוקה במסע תקשורתי ארוך שעיקרו טיהור תדמית אישי
ולעתים הטלת האחריות על חברים לנשק ולפלזמה במשרד.
בשביל יועצי התקשורת הבכירים בישראל, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה היו מעורבים
במערך ההסברה הרשמי (יחידת דובר צה"ל) והלא רשמי (ייעוץ אישי לאלופים) של צה"ל,
המלחמה האמיתית רק החלה.
משה גאון, ראובן אדלר, משה תאומים, מוטי שרף, אבירם בלזר, רני רהב, ליאור חורב,
אייל ארד, זאב פיינר ואחרים, השורה הראשונה של יועצי התקשורת בישראל, משנסים
מותניים למען מטרה אחת: להוציא את הרמטכ"ל דן חלוץ והקצונה הבכירה במטכ"ל מהבוץ
שאליו הכניסו עצמם עם הכניסה ללבנון ב-12 ביולי.
ככל שנחשפו עוד ועוד מחדלים במלחמה, כך העמיקה מעורבותם של יועצי התקשורת ושל
העיתונאים. אם בשבוע הראשון למלחמה עסקה התקשורת בהעלאת המורל ובחלוקת סטיקרים,
בחלוף הזמן הלך הפרגון הגורף לממשלה ולצה"ל ונשחק. כתבים שנכנסו ללבנון עם
הכוחות הלוחמים דיווחו ממקור ראשון שצה"ל אפילו לא מצליח לספק מים לכוחותיו
בשטח ושבאפודים נמצאו הוראות פק"ם מימים עברו. חיילי מילואים העבירו דיווחים
על ציוד לקוי וחסר. גם אופי הסיקור השתנה: ביקורת פנימית, טעויות מבצעיות וקולות
של חוסר מקצועיות מצד מקבלי ההחלטות בצה"ל. הציבור החל להרגיש שהמלחמה היא
כישלון והתקשורת לא התאמצה להסתיר זאת.
לאלופי צה"ל היה ברור שדרוש "שינוי תודעתי" - מושג צה"לי לכל דבר שיועצי התקשורת
נדרשו להפנים. הלחץ התקשורתי על בכירי צה"ל היה כה רב, מספר יועצי התקשורת
הלך וגדל וחשבון הטלפון של צה"ל הלך וטפח (בחודש אוגוסט פרסם "הארץ" שבאחד
מימי המלחמה קיימו כ-460 קצינים שיחות עם עיתונאים), עד שקשה היה לדמיין איך
התאפשר ניהול המלחמה במטכ"ל, מתי נשאר לזה זמן, ובעיקר: מהי מידת השפעתם של
היחצ"נים וכלי התקשורת על קבלת ההחלטות המבצעיות.
דווקא כשמועד הפסקת האש היה בבחינת עובדה קיימת העמיק צה"ל את תנועותיו בשטח
לבנון. בתקשורת פורסמו השגותיהם של בכירים במערכת הצבאית לשעבר על נחיצותה
של פעילות נוספת שבה יתפסו חיילי צה"ל שטחים חדשים, אבל בימיה האחרונים של
המלחמה, כשהמילה "כישלון" החלה להדהד בעיתונים, נראה שצה"ל לא יכול היה להרשות
לעצמו לסיים את המלחמה ללא הישג כלשהו, אפילו למראית עין. בלתי אפשרי לקבוע
אם הפעולה הזאת נבעה מצורך יחצ"ני יותר מאשר מצורך מבצעי, אבל לא מן הנמנע
ששיקולים שאינם מבצעיים ריחפו מעל הפקודה שמעוררת ביקורת רבה כל כך בקרב פובליציסטים.
"אני לא הייתי בחדר שבו התקבלו ההחלטות המבצעיות. ישבתי בקומה עשר, בדובר צה"ל.
אני לא יודע מה הוחלט ולמה, ואם יש קשר בין הדברים", אומר יועץ תקשורת שמייעץ
למירי רגב.
- תא"ל מירי רגב, דוברת צה"ל, אני לוחם במילואים, וקצת מפחיד אותי לדעת שחבריי
קיבלו אולי פקודה מיחצ"ן או מעיתונאי הבית של איזה אלוף.
"הטענה כאילו חיילים נשלחים לקרב משיקולים זרים משוללת כל יסוד. לא היה ולא
נברא. משימתם של חיילי צה"ל היא להגן על תושבי ישראל. הלחימה בשטח מתנהלת על
פי הצורך המבצעי. המפקדים בצה"ל עוסקים בלחימה, בביצוע משימתם, בהגנה על אזרחי
המדינה".
ב-2 באוגוסט פרסם "מעריב" בהבלטה את דבריו המעודדים של "גורם בכיר" בצה"ל,
שהעריך שיכולת חיזבאללה לתקוף את חיפה נפגעה קשות: "היכולת של חיזבאללה לשגר
טילים על חיפה ספגה מכה אנושה". "זו הסיבה", קבע הגורם, "שחיזבאללה לא שיגר
טילים לחיפה במשך ששת הימים האחרונים". ואכן, סוחרים להוטים פתחו מחדש את עסקיהם
וחלק מהתושבים שנטשו את העיר שבו אליה מאושרים. ימים אחדים לאחר מכן התחדש
הירי על חיפה במשנה מרץ, ונמשך עד כניסתה של הפסקת האש לתוקף.
"להגיד שלתקשורת אין השפעה על החלטות מבצעיות זה מאוד נאיבי. זה כמו להגיד
שקצין מתנהג בטבעיות כשמצלמה של ערוץ 2 תקועה לו מול הפרצוף", אומר יועץ תקשורת
בכיר.
גורם בדובר צה"ל מחזק: "נוצר דיסוננס בין מה שקרה בשטח ובין מה שהצופה בבית
קיבל. זאת היתה המטרה. לשמור על הדיסוננס, לייצר סיפורי גבורה גם כשהמצב בשטח
לא מזהיר".
מבחינתם של יועצי התקשורת, שילובם במערכת הצבאית הוא נכס צאן ברזל לצבא ושירות
חשוב לציבור הקצינים השואפים לקידום. "עד המלחמה האחרונה חטיבת דובר צה"ל לא
ידעה איך עושים ספין אמיתי. בזכות יועצי התקשורת למדו בצה"ל את הספין והביאו
אותו לדרגת מומחיות", אומר אותו גורם ביחידת דובר צה"ל, ומוסיף: "פרסומאי טוב
בסופו של דבר לוקח מוצר גרוע ומוכר אותו כמוצר מעולה. זה לקחת זבל ולעטוף אותו
בצלופן כדי למכור אותו. כגוף דוברות הצלחנו לעשות עבודה מוצלחת. בסופו של דבר
הייתי מוכן שהמלחמה תצליח וההסברה תיכשל. מה לעשות שלא כך היו הדברים".
בכיר בחיל האוויר לשעבר מדבר על תופעת כותרות ה"גורם בצה"ל": "אם זה שימוש
ציני? בוודאי שזה ציני. לעיתונאים לא אכפת. גורם בצה"ל, גורמים בצה"ל, מה זה?
גם ש"ג בקריה הוא גורם בצה"ל. מה זה גורם? האלוף אדם הוא גורם, גם קפלינסקי
הוא גורם, גם הרמטכ"ל הוא גורם. לכל אחד יש אינטרס שונה, לחיל האוויר יש אינטרס
שונה, אז למה לכתוב גורם? ליועצים זה מצב מעולה, לבעלי האינטרס זה מצב מעולה.
לעורכי העיתונים יש כותרת, ובהרבה מקרים מדובר בדבר והיפוכו.
"נכון שאלוף שיוצר יותר כותרות חיוביות וכותרות בכלל מקדם את עצמו ואת האינטרסים
שלו, אבל אני בספק אם התרומה של היועצים משרתת את צה"ל כגוף. למען האמת, זה
עלול להשחית כל חלקה טובה. המצב הולך ומחמיר. קצינים זוטרים יוצרים קשר עם
יועצי תקשורת ולהפך. זה כיסוי תחת מסוג חדש. זה מוריד את רמת האחריות. כשאתה
דואג לתירוצים עוד לפני שהגעת למטרה, זה תבוסתני, זה לא ערכי וזה מנוגד לכל
הוויה צבאית עקרונית".
אנשי צבא שלחמו בעבר בדרום לבנון הופתעו מהדיווחים המובלטים בשלושת העיתונים
הגדולים ב-26 ביולי, ולפיהם השלים צה"ל את ההשתלטות על העיירה בינת-ג'בל בתוך
פחות מ-48 שעות. חיזבאללה טען שההשתלטות מעולם לא הושלמה, אבל העיתונים החליטו
לאמץ את גרסתו של דובר צה"ל ולא של ארגון הטרור הנאלח. שתי יממות אחר כך התבהרה
התמונה: התקשורת דיווחה שכוח צה"ל ספג אבדות קשות בחילופי יריות בשטח בנוי
בלב העיירה. בפועל נמשכה הלחימה עד 29 ביולי, המועד שבו יצאו כוחות צה"ל מהעיירה.
בדיעבד הוסבר שבדיווח הראשון דובר בתפיסת עמדות שולטות בירכתי בינתג'בל, שהתגלתה
כעיירה הפרושה על שטח גדול, ולא בהכנעתה המוחלטת. ב"מעריב" נכתב ב-18 ביולי:
"על פי ההערכות האופטימיות, צה"ל יסיים את המשימה בתוך כשבוע. על פי הפסימיות
- שבועיים".
הציטוטים הנלהבים מתחילת הכתבה ממחישים את הסתמכות התקשורת בימי המלחמה על
דבריהם של "גורמים בצה"ל" או על הודעות רשמיות של דוברות הצבא. אלא שבעולם
העסקים ובביצה הפוליטית עבודתם של יועצי התקשורת אינה בהכרח חורצת גורלות.
כשלחימה בשטח אויב בעת מלחמה מושפעת מטקטיקה של יחצ"נים, וממילא מדיווחים של
יחצ"נים, עלול להיווצר מצב בעייתי.
- מירי רגב, האם הדיווחים הלא אמינים בתקשורת במהלך המלחמה נבעו מספינים של
יועצי תקשורת?
"דובר צה"ל תובע מהעיתונאים את מה שהוא תובע מעצמו. כל אימת שמתגלה דיווח שגוי
או לא מדויק דובר צה"ל תובע פרסום הבהרה כדי להעמיד דברים על דיוקם. באשר למקורות
הדיווחים הרי שאין בידינו מידע".
מירי רגב שכחה לציין שאחד היועצים הקרובים אליה ביותר בחודשים האחרונים הוא
יועץ התקשורת זאב פיינר, "ספינר" כהגדרתו. פיינר נדרש להקמת מערך טיפול במשברים
ביחידת דובר צה"ל. על פי ההגדרה, עבודה של ספינר לא תמיד מזוהה עם דיווח מדויק,
מה שמאיר באור אחר את דבריה של רגב בדבר חשיבותה של אמינות.
בין השאר מי שהזינו את כלי התקשורת במידע, שבמקרים רבים התברר כלא אמין, הם
יועצי תקשורת ממולחים, שעיקר מומחיותם ביצירת מניפולציות על כלי התקשורת והזנתם
בספינים. את ניסיונם הרב צברו היועצים בעיקר במערכות בחירות ובמשברים שלקוחותיהם
נקלעו אליהם, מצב הדורש טיפול בתדמית הלקוחות, גם אם על חשבון אמינות הדיווח.
בחודש שעבר שודרה בערוץ 10 כתבתה של הבמאית נורית קידר על חטיבה 7 של חיל השריון.
קידר התלוותה לחטיבה בימי המלחמה, וקלטה בעדשתה את מפקד החטיבה, אמנון אסולין,
מספר לאחד הקצינים איך סירב פקודה למפקד אוגדה 91, תא"ל גל הירש. "הוא באאוט,
אין לו מושג. הוא לא יודע מה קורה בשטח", אמר אסולין ושלח חצי עין למצלמה.
את המונולוג המביך של אסולין, שבו הוא מאשים את מפקדו שהוא מנותק מהמציאות
ומביע כלפיו אי אמון, אמנם בדק דובר צה"ל לפני השידור, אבל למחרת השידור תקף
את אסולין על האמירות ואת קידר על שילובן בכתבה.
אסולין הננזף בעצם סידר לרמטכ"ל חלוץ ראיה שהכשלים של צה"ל הם במקרים רבים
ברמת האוגדה.
שבוע לאחר מכן הוציא דובר צה"ל ידיעה לתקשורת שחלוץ תחקר את פעילות האוגדות,
ובכללן אוגדה 91 של הירש.
באותו שבוע הופיעה ב"הארץ" ידיעה שזכתה לכותרת "ביקורת חריפה במטכ"ל על תפקוד
אוגדה 162 בלבנון", ובה מספרים קצינים בצה"ל שמפקדי ארבע האוגדות שלחמו ישלמו
"מחיר אישי על תוצאות המלחמה". בתחקיר מתחו חלוץ, קפלינסקי, ראש אג"מ ומח"טים
באוגדה ביקורת קשה על תפקוד האוגדה הנ"ל, בראשות תא"ל גיא צור, שלחמה בגזרה
המרכזית, בכפרים טייבה ומרכבה, והשתתפה בקרב הקשה בוואדי הסלוקי.
יועץ התקשורת אבירם בלזר, שנמנה עם יועציו של אהוד ברק כשהיה שר ביטחון, מייעץ
בימים אלה לקצין בכיר הנמצא בעין הסערה התקשורתית. בלזר חושש ששרבוב שמו של
הקצין לכתבה יפגע בקידומו הצבאי של הקצין. גם כך, לדברי בלזר, נגרם לקצין נזק:
כשזה נידון לביקורת פנים-צבאית שדלפה החוצה לכלי התקשורת, דובר צה"ל לא היה
שם כדי לאפשר לו להגיב להאשמות.
"הרמטכ"ל חלוץ נמצא בתקופה קשה. הפלת אחריות על פקודים זוטרים ממנו היא לא
עבודה קלה. גם פרשת מכירת המניות עוד תלויה באוויר. בהתחשב בעובדה שהציבור
הרחב רואה בו אחראי ישיר לכישלון המלחמה, צוות היחצ"נים שמלווה אותו מקל עליו
את המשימה, למרות שגם לאלופים אחרים יש יועצים מתוחכמים לא פחות. אין ברירה,
דוברת צה"ל בסופו של דבר מדבררת את המפקד שלה", אומר בלזר.
גורם בדובר צה"ל: "כולם מייעצים לדוברת צה"ל. זה שהיא מתייעצת איתם זה לא אומר
שהיא מקבלת את ההחלטות. היו ישיבות במלחמה שישבו עם הדוברת, העלו דברים, עצות,
היו דברים שהתקבלו והיו שלא. היא מחליטה מה לאמץ ומה לא. הם באים לסיעור מוחות,
לרעיונות. אין עיתונאי שיכול להגיד לך שיועץ תקשורת התקשר אליו ומכר לו סיפור
על צה"ל.
"האנשים האלה, יועצי התקשורת, לא רואים ראייה מערכתית. הם לא רואים את מכלול
האינטרסים של המערכת - מול האויב, מול הציבור הישראלי, אינטרס תוך-צבאי. רק
מי שיושב שם רואה את מערך האינטרסים הכולל".
בכיר אחר בדובר צה"ל: "יש הדלפות, יש כתבי חצר. זה מצב טוב לצבא ומצב רע לצבא,
כי אסור שיהיו כתבי חצר. תמיד היו צוותי חשיבה ודוברים ויחצ"נים. אבל ברמה
מינורית".
- מירי רגב, קצינים בכירים טוענים שדובר צה"ל עסוק בדברור הרמטכ"ל, במקום בדברור
הצבא כגוף.
"מפקדי צה"ל וחייליו מסוקרים בכלי התקשורת בצורה יזומה ובאופן שוטף על ידי
דובר צה"ל באמצעות מאות ראיונות, שיחות רקע, סיפורי צבע ועוד, וכל זאת על מנת
לתת ביטוי לפעילות צה"ל. מאז ומתמיד שימש דובר צה"ל כיועץ תקשורת לרמטכ"ל ולמטה
הכללי".
חלוץ יודע שבשעה שהוא נאבק על חייו המקצועיים אלופים בצה"ל עסוקים בטיהור שמם
מבעוד מועד. חלקם נעזרים באותם יועצי תקשורת שמייעצים לחלוץ.
משה תאומים עובד עם חיל האוויר זה שני עשורים, וכיום החיל נעזר גם ביחצ"נים
רני רהב ומוטי שרף. "אלוף שלא מחובר לתקשורת היום הוא מנותק", אומר יועץ תקשורת.
"אתה נשאב לזה בעל כורחך. היום כל מג"ד הוא אמן תקשורת. המח"טים יודעים איך
להצטלם כדי להיראות אנושיים, איך להצטלם כדי להיראות קשוחים, ואיך לביים את
החיילים שלהם לפני שמצלמת הטלוויזיה מגיעה".
- ומירי רגב, דוברת צה"ל, נמצאת בבעיה?
"דוברת צה"ל מירי רגב לא יכולה לפתור את הבעיה הזו. מה, קצין בכיר מבקש ממנה
אישור? אתה יודע כמה הדלפות יש? ברגע שקצין מתראיין או מוסר מידע בעילום שם,
הידיעה של דובר צה"ל כבר לא רלוונטית, גם אם היא מדויקת. היום אין מחויבות
לדובר צה"ל, ובכך אשם החיבור בין גורמים מעולם התקשורת ובין הקצינים".
- מירי רגב, האם היועצים עושים שלח לחמך או שצה"ל משלם, וכמה?
"היועצים מועסקים בצווי מילואים. לפי מיטב ידיעתי, צה"ל אינו מעסיק יועצי תקשורת
בשכר. חלק מהיועצים פועלים בהתנדבות, ללא שכר".
- מה מטרת הקמת בית הספר לתקשורת לקצינים אם כל קצין בכיר מחזיק יחצ"ן? האם
המטרה היא למנוע עבודה של קצינים בכירים עם יחצ"ן צמוד?
"המטרה של הקמת בית הספר היא לא למנוע הזדקקות ליחצ"ן. המטרות הן להכשיר קצינים
בדרגות מ"פ עד אלוף בעבודה מול התקשורת".
בכיר לשעבר בחיל האוויר: "בתוך הצבא מתנהל קמפיין נגד חלוץ. קצינים בכירים
דורשים את החלפתו, אומרים שהם לא מוכנים לקבל פקודה מדן חלוץ ושבמלחמה הבאה
הוא לא יישב בכיסא הרמטכ"ל. חלוץ בבעיה, הוא נשאר די בודד במערכה. הם רוצים
את הראש שלו. יש יועצים שנקרעים בינו ובין הסגן שלו משה קפלינסקי, למרות אווירת
האחידות לכאורה. זו אחת הסיבות שהיועצים מכחישים שהם מעורבים בעבודה עם קצין
זה או אחר. הם לא יכולים להצטייר כמי שבאים לפגישת ייעוץ עם הרמטכ"ל ושעה אחר
כך לשבת עם אחד האלופים ולעבוד על האינטרסים שלו. בראייה לטווח הרחוק הם עושים
'שלח לחמך על פני המים'. זה טוב לרזומה וזה טוב לעתיד, כשהאלופים יהפכו לפוליטיקאים
או לבעלי תפקיד בכיר שדורש את השתלבותם של היועצים במערך ההסברה והתקשורת.
"יושבים יועצים עם קצינים בכירים בחדרי חדרים עם חומרים רבים ולוח זמנים ומסמנים
ביומן מתי להוציא החוצה כשל כזה או אחר. אלה אותם קצינים שבכיס החולצה שלהם
יש קלף עם עיקרי האתיקה הצבאית שכתב פרופ' אסא כשר. הם עושים את ההפך. תמיד
היו יועצים בצה"ל, אבל לא בכזה סדר גודל. גם התקשורת לא היתה בעבר כל כך מרובת
ערוצים וכה נגישה. קצינים בדרגת תא"ל ואלוף לא היו מחוברים ליועצי תקשורת ולעיתונאים
כמו היום".
לראיה מביא אותו בכיר בין השאר את תצלומי האוויר הלא מעודכנים שבהם השתמשו
המח"טים בשטח.
ב-18 בספטמבר מצטטים עמוס הראל ואמיר אורן מ"הארץ" קצין בכיר בחיל האוויר שאומר:
"כשלנו במודיעין על הקטיושות". בגוף הכתבה מפורט שלטענת אותו בכיר המודיעין
של צה"ל הוא האחראי לכישלון, ולא חיל האוויר.
משה תאומים, יועץ התקשורת של האלוף אליעזר שקדי וחיל האוויר בראשותו, זעזע
לא פעם את חטיבת דובר צה"ל. מירי רגב אמנם אומרת שמשה תאומים, היחצ"ן הקבוע
של החיל זה 20 שנה (ולדבריו חיל האוויר הוא הלקוח הכי טוב שלו), עובד בשיתוף
פעולה מלא עימה ועם צוותה, ומעביר לה את "דף המסרים לתקשורת" לאישור, אלא שמאחורי
הקלעים הדברים נשמעים אחרת.
גורם בדובר צה"ל מלין על חוסר המשמעת של חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה. לדבריו,
אחת הדוגמאות לכך היא הכינוי "ראש הכנופיה" שהדביקו בחיל האוויר למר נסראללה.
"הכינוי לא יצא לתקשורת דרך דובר צה"ל", אומר אותו גורם, ומוסיף: "נחרדנו כששמענו
וקראנו על זה. זה בניגוד גמור למדיניות".
היחצ"ן רני רהב מכחיש שהוא מייעץ לקצונה הבכירה בצה"ל ולחיל האוויר בפרט, אבל
אומר שהוא לא נוהג לנתק את הטלפון כשמתקשרים אליו, בטח לא לאלופים בצה"ל. על
פי מירי רגב, רהב מסופח ליחידת הדוברות של חיל האוויר במילואים.
כרגע מתבשלות כתבות נגד חלוץ הקשורות להחלטות שלו מלפני המלחמה על פירוק אוגדות
שונות. טענות נוספות כנגד חלוץ נוגעות לתפקודם של בכירי אמ"ן, לאנשי חיל האוויר
שמינה כשנכנס לתפקיד ולעניינים שקרו בחזית הסורית.
- מירי רגב, מהי מידת המחויבות של היועצים לדוברת צה"ל, והאם התערבות יועצים
חיצוניים לא פוגעת באינטרסים של צה"ל, ועלולה לחשוף מידע מסווג שלא היה נחשף
אלמלא מעורבותם?
"אם לגוף בצה"ל יש מדור תקשורת שמתעסק עם תקשורת, עם אסטרטגיה של כלל צה"ל,
ואם הם רוצים להתייעץ, אין שום בעיה, בתנאי שהם עובדים לפי אסטרטגיה צה"לית,
בתיאום עם דובר צה"ל. אבל אין תופעה כזו חוץ מחיל האוויר, שעובד מול משה תאומים.
כל מה שיוצא משם עובר דרך דובר צה"ל".
יועצי התקשורת מגיבים: לא נפגשנו, לא ייעצנו משה גאון: "אני מוזמן לפגישות
עם דוברת צה"ל, מזמינים יועצי תקשורת רבים ואני ביניהם. אני לא יועץ אישי לרמטכ"ל
ואני לא מוכן לייעץ לאלופים. זה התפקיד של דובר צה"ל. ייעוץ אישי לאלופים מחליש
מאוד את צה"ל ואת המסר האחיד. בעיניי יש בזה פסול. כשיש בעיות, יועצי תקשורת
יודעים לזהות את זה בשביל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, וזה טבעי. זה הטבע
האנושי. אני לא מוכן לזה".
אייל ארד מכחיש שהוא מייעץ לסגן הרמטכ"ל אלוף משה קפלינסקי. מאשר שנפגש במהלך
המלחמה כמה פעמים עם מירי רגב דוברת צה"ל. אלוף משה קפלינסקי מכחיש שאייל ארד
מייעץ לו. קפלינסקי: "לא נפגשתי עם אייל ארד יותר משנה".
ליאור חורב מכחיש שהוא מייעץ לאלופים בצה"ל, ובכללם מפקד חיל הים, אלוף בעש"ט.
חורב: "בתקופת המלחמה הייתי על הטנק בבינת-ג'בל. נפגשתי עם דוברת צה"ל במספר
מצומצם של הזדמנויות".
ראובן אדלר לא הגיב לכתבה.
משה תאומים שוהה בחו"ל ולכן לא הגיב.
מוטי שרף סירב להגיב לכתבה, ומקורביו טענו שעסק בלוחמה פסיכולוגית ולא בטיפול
תדמיתי למפקד חיל האוויר.
זאב פיינר סירב להתייחס לכתבה.
כתבות
ני"ע
