ספרות זולה

התדמית של מדע הניהול היא של תחום מקצועי ורציני, אולם בדיקה מדוקדקת תגלה לנו שקלישאות נפוצות מאוד בתחום זה. לקלישאות אלו שלושה מאפיינים. ראשית, הן בנאליות ומובנות מאליהן לכל אדם מתחום הניהול. שנית, קלישאות אלו כלליות ומופשטות ולא עוזרות למנהלים בבעיות ניהוליות ושלישית, אלו קלישאות ממוחזרות (עלינו להיות הכי טובים, עלינו להיות יצירתיים, עלינו לשאוף הכי גבוה וכו').

כך, לדוגמה, בכתבה ב"הארץ" תוארו עקרונות הניהול של הג'ודוקא אריק זאבי ותומצתו ב-13 כללים כגון: תשוקה לעשייה ולמצוינות - חובה, סמן לעצמך את היעדים הגבוהים ביותר, מוטיבציית יתר מסוכנת כמו חוסר מוטיבציה, דע להתגבר על פחדים ולחצים, אמץ את עקרון ה"פארטו": 80% תכנון, 20% ביצוע וכו'. "הכללים" הללו להצלחה בעסקים הם כאמור לא יותר מאוסף קלישאות כלליות, מופשטות וברורות מאליהן. כי איך אפשר לדעת מה המשמעות של 80% תכנון, 20% ביצוע? כיצד נוכל לכמת את היחס בין התכנון לביצוע בצורה שכזו? למעשה אין כל משמעות לכימות הנ"ל. ניתן היה לקבוע כלל לפיו על המנהל לתכנן בפרוטרוט לפני שהוא ניגש לבצע תוכנית, אולם "כלל" זה מובן מאליו, כי ברור לכל שמנהל צריך לתכנן לפני שהוא מבצע.

זאבי הוא לא מומחה לניהול, אולם הוא מדגים סוג של חשיבה שנפוצה בתחום. בספרם "לא הגדולים טורפים את הקטנים... אלא המהירים טורפים את האיטיים" טוענים ג'ייסון ג'נינגס ולורנס הוטון שהמנטרה החדשה היא: "עשו יותר בעזרת פחות, ועשו את זה מהר יותר". הספר מלא בקלישאות ואמרות בנאליות כגון "הטילו ספק בכל דבר... כל הזמן" ("כלל" זה שהופיע בפרק הראשון ממוחזר בספר לקראת סופו תחת הכותרת "העריכו מחדש כל דבר, כל הזמן") ובטענות כגון: על בעל העסק לבדוק שהמיזם לא ייכשל ולדעת מתי לא להשקיע.

בספרו "איך להתעשר" נותן דונאלד טראמפ עצות כדוגמת: "היו ממוקדים", "שמרו על תנופה", "זכרו: הכל מתחיל מכם", "היו אופטימיים ובה בעת היו גם מוכנים תמיד לגרוע מכל" ו"הכלל" המועדף עלי: "רעיונות מתקבלים בברכה, אך ודאו שזה הרעיון הנכון".

אפשר היה לחשוב שקלישאות בנאליות וממוחזרות קיימות רק בספרי ניהול פופולריים, אולם הן חודרות למחקר האקדמי. לדוגמה, במאמרו של אריה אופנר "תרבות ארגונית ככלי ליצירת יתרון תחרותי" שהתפרסם בכתב העת "ניהול. מגזין מנהלי ישראל" בגיליון ינואר-פברואר 2006 מצוין שמנכ"ל GE, הגיע למסקנה שהפירמה זקוקה ל"אסטרטגיה שמתמקדת בלקיחת סיכונים, בשיווק חכם ומעל לכל ביצירתיות!... הכלי המרכזי לבצע שינוי עסקי מהותי שכזה בזמן קצר הוא מיקוד ארגוני בתחום היצירתיות". מאמרו מסתיים בטענה ש"רק ערכים של חדשנות, יצירתיות ואיכות... יאפשרו למדינת ישראל ולכלכלתה התמודדות מוצלחת לאורך זמן בשוק העולמי". המאמר לוקה בכל שלושת המגרעות של בנאליות, כלליות ומיחזור. כולם יודעים שיצירתיות היא תכונה חיובית, אף אחד לא יודע מה לעשות עם תובנה כללית שכזו וכולם קראו אותה כבר בכל תיאוריות הניהול. "

הכותב לומד לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת ת"א