התהפכו החיים

הטראומה

ימים קשים מאוד עוברים על עו"ד ד"ר דורי קלגסבלד, מבכירי הפרקליטים בארץ. הימים הקשים החלו באותו יום נורא, ה-11 באפריל 2006, בו גרם למותם של אם ובנה. מאז, הוא מתמודד עם שתי טראומות. האחת נוגעת לסבל שגרם לבני משפחת וקסלר, שחייהם של יבגניה וארתור קופחו בתאונה, והאחרת היא הרדיפה התקשורתית והציבורית הבלתי פוסקת נגדו.

"חיי השתנו", אמר קלגסבלד בסיום שלב הטיעונים לעונש במשפטו. "איבדתי כל זיכרון, הכל נמחק לי. אני אפילו לא יודע על מה אני צריך לייסר את עצמי". ועדיין, אמר, הוא מודע לכך ש"כל הסבל והייסורים שלי הם כאין וכאפס לעומת הסבל של המשפחה והקורבנות הצעירים של התאונה". גם השופט יצחק גרטי הכיר במחיר האישי ששילם. "אירוע התאונה ותוצאותיה", כתב, "גרמו לו לטראומה קשה מבחינה נפשית. אין לי ספק, כי האירוע הטראומטי ילווה אותו לאורך חייו, ישפיע עליו ועל בני ביתו, כפי שהשפיע עד מועד גזירת דינו".

הלינץ'

מעבר לייסורי המצפון שתקפו אותו, בשל חלקו בתאונה ואולי בעיקר בשל אובדן הזיכרון שיאפשר לו להבין כיצד היא אירעה, קלגסבלד נשפט והורשע ע"י התקשורת והציבור, בעבירות חמורות הרבה יותר מאלה בהן הורשע בבית המשפט. בשיחות הסלון ובטוקבקים באינטרנט איש לא אמר שהוא גרם ברשלנותו למותם של שני אנשים, אלא שהוא "הרג" ולעיתים אף נאמר שהוא "רצח" אותם. "מאז התאונה", טענו סניגוריו, "הוא נענש יום יום בלינץ' שלא היה כדוגמתו והוא עומד מול גל עצום של הכפשה והסתה. הוא מוצג כעשיר מושחת שנסע שיכור ומדבר בסלולרי". באורח נדיר אולי, גם התובע הסכים עם רוח הדברים.

אין ספק כמעט, קלגסבלד שילם מחיר על היותו מפורסם ועל השתייכותו לכאורה לאליטות, והמחיר לא היה רק ציבורי. העובדות מדברות בעד עצמן: העונש שהוטל עליו - 15 חודשי מאסר בפועל - הוא החמור ביותר שגזר השופט יצחק גרטי בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים. האם אכן זוהי הרשלנות הגבוהה והחמורה ביותר שגרטי נתקל בה בכל 13 שנותיו כשופט תעבורה? קשה להאמין. על נהג שדרס אישה שהלכה על המדרכה, ונמלט מהמקום מבלי לסייע לה ולהשאיר את פרטיו, גזר השופט גרטי רק 6 חודשי עבודות שירות, למרות שהפרקליטות ביקשה מאסר בפועל. ואכן, סקירה שערכנו בעבר העלתה שרף הענישה המקובל בעבירה זו הוא 6 חודשי עבודות שירות.

העונש

סניגוריו, עוה"ד דן שינמן, שמעון מזרחי ואילן סופר, הודיעו אמנם שיערערו למחוזי על חומרת העונש ולשם כך עיכב גרטי ב-45 יום את ביצוע העונש. כעניין שבשיגרה, מבקש המערער מערכאת הערעור להאריך את עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור, כדי לא לייתר אותו. לעיתים רבות בית המשפט נענה לבקשה וכך היה צפוי גם כאן. אולם ל"גלובס" נודע, שקלגסבלד אינו מתכוון לבקש את הארכת עיכוב הביצוע, והוא מעוניין להתחיל בריצוי עונש המאסר.

הפרקליט הבכיר סבור, שאם יעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור, הסאגה לא תסתיים. הוא יודע שהסיכוי שערכאת הערעור תבטל לחלוטין את עונש המאסר הוא קלוש, ושגם דעת הקהל לא תניח לו לעולם, אם הציבור לא יראה אותו מאחורי סורג ובריח. לעומת זאת, אם יתחיל לרצות את מאסרו, העניין הציבורי בו ובערעורו יפחת בהדרגה. הוא אף סבור שתחילת ריצוי העונש תזרז את שמיעת הערעור.

כידוע, שמיעת ערעורים פליליים במחוזי בת"א אורכת לא מעט זמן. קלגסבלד נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל, ובהנחה שינכו לו שליש הוא צפוי לרצות 10 חודשים. כשלוקחים זאת בחשבון, נראה שהסיכוי שהערעור יוכרע בטרם ישתחרר קלגסבלד אינו גבוה, מה שלכאורה עשוי להפוך את ערעורו למלחמה על כבודו האבוד בלבד. אבל קלגסבלד מערער משום שהוא סבור שקיבל עונש כבד יותר מזה שהוטל על אחרים במקרים דומים.

החלטתו זו היא המשך ישיר להתנהלותו בפרשה. קלגסבלד הודה בעובדות כתב האישום שלא במסגרת הסדר טיעון. הפרקליטות התעקשה שהסדר כזה יכלול עונש של שנת מאסר בפועל, לכל הפחות. קלגסבלד חשב שהוא לא צריך הסדר טיעון בשביל עונש כזה, מה גם שכל הסדר ילווה בביקורת ציבורית רועשת על ההנחות שקיבל לכאורה.

הערעור

גרטי הכריע את הכף לחומרה משום שקבע שדרגת הרשלנות של קלגסבלד היתה גבוהה. מאחר שגם התובע נתן אמון בגירסתו של קלגסבלד, לפיה אינו זוכר מה אירע לפני התאונה, ונשללו האפשרויות שדיבר בסלולרי וששתה לשוכרה, הסניגורים טענו ל"אובדן אוריינטציה" שלו בשניות שלפני התאונה, כסיבה להקל עימו.

לדבריהם, התזה ישימה לנוכח אובדן הזיכרון שחווה, היעדר כל פגם מכני ברכבו והעובדה שבכל הבדיקות הרפואיות אותן עבר לאחר התאונה, לא נמצאו ממצאים המעידים על גורמי הסטייה. השופט גרטי דחה זאת, בין היתר משום שקלגסבלד עצמו סתר לדבריו את התזה, כשאמר שמדובר היה ב"חוסר ריכוז מודע" של 3 שניות. "מאחר שהנאשם, כעו"ד במקצועו, מודע לביטוי זה ומשמעותו, הרי אין בינו לבין 'אובדן אוריינטציה' כל זהות", פסק גרטי. מעבר לטענה שגרטי סטה באופן משמעותי מרף הענישה המקובל במקרים אלה, זו תהיה כנראה הטענה העיקרית בערעור.

נקודה נוספת שעשויה לעלות בערעור נוגעת לשאלה האם קלגסבלד מזלזל בחוקי התעבורה או לא. התביעה הציגה את גיליון ההרשעות שלו, הכולל 23 הרשעות ב-35 השנים בהן הוא מחזיק ברישיון נהיגה. חלק מההרשעות, ציין השופט גרטי, הן בתחום הבטיחות ויש בהן "כדי להצביע על יחס הנאשם לחוקי התעבורה".

רוב ההרשעות הללו, צריך לומר, אינן מהשנים האחרונות. עדות שהובאה בפני בית המשפט עשויה להציג את קלגסבלד באור מעט שונה - דווקא כמי שמכבד את חוקי התנועה. נהגת שעמדה אף היא בצומת בזמן התאונה העידה, כי כמה דקות לפני התאונה הקטלנית, ראתה את עו"ד קלגסבלד עוצר את רכבו בצד הכביש כדי לשוחח בטלפון הסלולרי. מבדיקת פלט השיחות שלו התברר, שהוא התקשר למשרדו ושוחח כמה דקות, בטרם המשיך לנסוע.

הפירמה

שנת 2006 היתה שנה רעה למשרד דנציגר, קלגסבלד ושות', בו שותף דורי קלגסבלד עם עו"ד ד"ר יורם דנציגר. באופן מפתיע אולי, השנה היתה רעה מבחינה מוראלית בלבד. מכל בחינה אחרת, המשרד בתנופה. אחרי שנת 2005, שהיתה שנת השיא של המשרד אי-פעם, רשם המשרד השנה גידול משמעותי נוסף של 10% בכוח האדם ושל אחוז גבוה יותר בהכנסות.

כיום מונה המשרד 37 עורכי דין, בהם 12 שותפים. מעבר לשני הבכירים (דנציגר וקלגסבלד) ישנם שני שותפים בדרג הביניים (ד"ר איל שנהב ורונן מטרי) והיתר שותפים זוטרים. חודש נובמבר יהיה החודש השביעי שקלגסבלד כמעט שאינו עובד, ומביא הרבה פחות עבודה למשרד. למרות זאת, במשרד לא מתרגשים ויתר השותפים נרתמים למשימה ומביאים עבודה נוספת.

במשרד מתייחסים לכך בטבעיות. רק לפני כשנה היה זה עו"ד דנציגר שהפחית את היקף עבודתו במשרד, והפנה אנרגיות וזמן למירוץ לראשות הלשכה. גם אז, הנטל פשוט נפל יותר על אחרים. דנציגר, אגב, שילם מחיר אישי בפרשה, כשהודיע במפתיע לאחר התאונה על פרישה מהמירוץ.

בחודשים מאז התאונה קלגסבלד לא ממש מתפקד במשרד. הוא משתדל להגיע כמעט בכל יום לכמה שעות, ועוסק בכמה תיקים בהם הוא מטפל באורח שוטף, אולם הוא אינו מביא כמעט לקוחות חדשים ועבודה חדשה. הוא אינו מסוגל להתרכז ולעסוק בדברים חדשים, ומעוניין להעביר את הזמן עד שתיגמר כבר הפרשה.

המשרד הוקם ב-1984, בתקופה בה החל קלגסבלד לפרוץ לתודעה הציבורית, כשייצג את בנק דיסקונט, משפחת רקנאטי ואי.די.בי בפרשת הבנקאים, ואת אלפרד אקירוב בסכסוך עם חברת קרתא על פרוייקט ממילא בירושלים. מאז, כך נדמה, נוהרים אל קלגסבלד אנשי עסקים בכירים ופוליטיקאים (אריאל שרון, סילבן שלום, שאול מופז, לימור לבנת).

אז בשנה הקרובה לא צפוי אולי קלגסבלד לגייס לקוחות נוספים, אולם המשרד זה לא רק הוא. צריך גם לזכור שקלגסבלד אמנם טיפל גם במאבקי שליטה בחברות (משפחת מוזס) ובתיקי הגבלים עסקיים (שף הים) וני"ע (מתתיהו באומל, מאיר הדר, שלמה אייזנברג), אך הוא עוסק בעיקר בליטיגציה ובצווארון לבן. ליבת המשרד היא המשפט המסחרי ודיני חברות, תחומים שהוא עסק בהם, אך פחות ובוודאי שלא באופן בלעדי.

בשוק לא צופים שהמשרד ייפגע משמעותית או בצורה בלתי הפיכה מהיעדרות בת כשנה של קלגסבלד. בחודשים האחרונים, דווקא כשהמשרד שקוע כביכול מבחינה ציבורית, הוא הצליח לגייס לקוחות חדשים כמו בית ההשקעות פריזמה ורשות שדות התעופה. במשרד מתקבלות מעת לעת הצעות למיזוג, אך לפי שעה הוא מעדיף לשמור על האיזון המיוחד של המחלקות המקצועיות והשותפים.