ויגודמן: "אנו לוקים בהסתכלות קצרת טווח של כיבוי שריפות מבלי לפעול על-פי אסטרטגיה לשנים קדימה"

"סוגיית אי הצמיחה הכניסה את כולנו למעגל קסמים מסוכן מאוד. קצב הצמיחה הידרדר, האבטלה גדלה וכך גם אי השוויון בחברה", אמר היום ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל שטראוס-עלית , בכנס שדרות לחברה שנערך במכללה האקדמית ספיר.

ויגודמן הצביע על הירידה החדה בקצב הצמיחה בישראל מאז 1973, אך הדגיש כי בארבע השנים האחרונות ישנה מגמה חיובית. "מאז מלחמת יום כיפור, הפך המשק הישראלי מאחד הצומחים המהירים ביותר, עם צמיחה שנתית של 5.2%, לאחד הצומחים האיטיים ביותר בעולם המערבי".

ויגודמן הציג נתונים לפיהם בין 1971 ל- 1980 שיעור הצמיחה ירד ל-2.7% בשנה ובין 1994 ל- 2002 ירד ל-1.1%.

לטענת ויגודמן, לירידה בשיעור הצמיחה ישנה קשר ישיר עם העלייה בקצב האבטלה והראה כי במקביל לירידה בצמיחה, עלו שיעורי האבטלה מ-2.6% ב-1973 למעל 10% ב-2001.

ויגודמן הצביע על מדד ג'יני לאי שוויון והצביע על מיקומה של ישראל במקום השלישי לפני הסוף."כך הפכה ישראל לאחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם המערבי", אמר ויגודמן, וציטט את פול סלומון, זוכה פרס נובל לכלכלה, שנשאל ב-1970 מיהי המדינה הכי שוויונית ואמר: "אני מציע שישראל תוביל את הרשימה".

ויגודמן הוסיף, כי הטיפול של המדינה בסוגיית אי השוויון היה בעייתי לא פחות לאורך השנים. "כמו בהרבה מאוד נושאים, אנו לוקים בהסתכלות קצרת טווח של כיבוי שריפות מבלי לפעול על-פי אסטרטגיה לשנים קדימה. ככל שהאבטלה גדלה והעוני התרחב, כיבוי השריפות התבטא בהעברת קצבאות חד צדדיות העברנו סכומים הולכים וגדלים לאותם אנשים שנקלעו למעגל העוני, אבל לא השכלנו לטפל בשורש הבעיה. הקטנו אצלם את המוטיבציה ללכת לעבודה. לכן גם כשמדדנו את האבטלה, לא מדדנו אנשים שהפסיקו בכלל להיספר בקבוצת דורשי העבודה". ויגודמן הוסיף כי הדבר מיקם את ישראל במקום הראשון בצד הלא נכון, של השתתפות גברים בשוק העבודה, בגילאים 25 עד 54.

לדברי ויגודמן, השיפור במגמת הצמיחה בארבע השנים האחרונות, אינו מספק משום שהוא נתלה בעיקר בצמיחה בענף ההיי-טק, המהווה רק 9.2% מכלל המועסקים במשק. "קצב הצמיחה בשאר הענפים אינו מספק כדי להחזיר את אותם אנשים שאיבדנו בשלושים השנה האחרונות, למעגל העבודה. כשאנחנו מדברים על החזרת האנשים האלה, בוודאי שהתשובה היא לא טכנולוגיה מתקדמת בשלב הראשון. צריך להחזיר אותם אל התעשיות והשירותים המסורתיים".

ויגודמן הצביע גם על רמת ההשכלה של כוח העבודה בישראל, שאינה מספקת לדבריו. "מה שנדרש הוא קריאה לממשלת ישראל לחזון ולאסטרטגיה ולהכרה בצורך לפתח את ההכשרה המקצועית. חשוב להקנות כישורים ותנאים לאוכלוסייה בגיל העבודה תוך רפורמה מקיפה בתשתיות ובמערכי ההכשרות המקצועיות ויצירת תמריץ לעבודה".