קופי טו גו

בסוף דצמבר הקרוב יפנה קופי ענאן את כסא מזכ"ל האום ויעביר את השרביט לבאן קי-מון הדרום קוריאני. תחת שתי הקדנציות שבהן כיהן ענאן מאז ינואר 1997 התגבר הטרור העולמי, התחזק האיום הגרעיני (איראן וצפון קוריאה) והטבח בדארפור נותר ללא מענה. כיצד נראה העולם תחת תפקודו של המזכ"ל השביעי, למה הוא זכה לעוינות מצד הציבור הישראלי ואילו אתגרים חשובים ניצבים בפני מחליפו?

ג'רלד שטיינברג, פרופסור למדעי המדינה וראש התוכנית לניהול סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן תופש את קופי ענאן כדיפלומט מוכשר מאד, ידען, פרגמטיסט, ריאליסט, גמיש ולפעמים גם גמיש מדי. "אילו הייתי נדרש להעניק ציון למזכ"ל האום היוצא", אומר שטיינברג, "הייתי נותן לו 75. הווה אומר, עובר - אבל לא מצטיין. בסדר אבל לא מספיק".

" מה השתפר בעולם בתקופתו?

"יש בהחלט סימני שיפור. ענאן ניסה להילחם בשחיתות העמוקה של האו"ם, דאג להביא יותר אנשי מקצוע לארגון ודחף לכיוון הזה כאשר בתקופות שלפניו המינויים של פקידי האום היו 'מינויים מטעם' או מינויים על-פי קשרים ולא מינויים רלבנטיים. תקופתו מאופיינת גם ביותר שיתוף פעולה בין המעצמות. דבר נוסף שניתן לזקוף לזכותו במיוחד בקדנציה השנייה שלו היא העובדה שהוא השכיל ללמוד מטעויותיו הוא. בהקשר של משברים הוא החל לדבר בקול אחד, הרמוני, עם מעצמות המערב - במקום ליזום קול עצמאי נוסף של האו"ם, דבר שהתברר כשגיאה".

" למה הכוונה?

"ב-1998 חל משבר לגבי יישום המגבלות על עיראק (בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה). באותה תקופה האו"ם ומעצמות המערב (בעיקר ארה"ב) דיברו בשני קולות. ענאן כנציג האום הלך וניהל באופן עצמאי מו"מ נפרד עם סדאם חוסיין, משהו שגרם נזק והביא להסלמה. ייאמר לזכותו שבקדנציה השנייה שלו בתחילת שנות האלפיים, ענאן הבין את הטעות שעשה והחל לתאם עמדות באופן הדוק יותר עם ארה"ב, אירופה ורוסיה. זה בא לידי ביטוי למשל בניסיונות ההתמודדות שלו עם האיום הגרעיני בצפון קוריאה שבהן הוא לא נטל כבר יוזמות עצמאיות מבלי לתאם קולות עם המעצמות. הוא הפנים היטב את התובנה שכאשר האו"ם פועל במקביל או נגד עמדות המעצמות הוא גורם נזק ומשיג מטרות הפוכות".

" מה לדעתך מאפיין את האישיות של ענאן וכיצד זו משליכה על המהלכים שלו כמזכ"ל האו"ם?

"מדובר ללא ספק באישיות מורכבת. ללא ספק האיש מוכשר מאד אם הצליח להגיע מן המסגרת האפריקנית שבה צמח ולטפס כל כך גבוה במנגנון הבינלאומי. יחד עם זאת הפרגמטיזם שלו ותפישתו המחודדת את מגבלות הכוח (לפעמים יתר על המידה), מנעו מן העוצמה שלו כמזכ"ל לבוא לידי ביטוי. ענאן הבין את מגוון הכוחות הפועלים באו"ם ואת מורכבות האינטראקרציה ביניהם, ולכן עם כניסתו הוא בנה בריתות רבות כדי לשמור על דימוי חיובי של הארגון. כך קרה שבמשברים קשים מדי הוא נטה 'ללכת עם הרוח' ולא בהכרח על-פי אמות מידה מוסריות כפי היה מתבקש".

" תן דוגמא.

"בסוף שנות ה-90, כשהאו"ם היה אחראי להסדר שיאפשר לסדאם חוסיין למכור נפט ולקנות מזון לעמו, המנגנון של פקידי האו"ם היה נגוע בשחיתות. פקידי האו"ם, לרבות הבן של ענאן, קיבלו בצורה כזו או אחרת שוחד מסדאם חוסיין ובתמורה התאפשר לו לסטות מההסכם. השחיתות הזו של אנשי האו"ם הסתכמה בעשרות מיליארדי דולרים בכל שנה, וענאן - כנראה התעלם מן הנושא או בחר שלא לדעת - כדי לא להיכנס לעימות ולעובי הקורה גם כשהוא נדרש לכך. גמישות היתר הזו שלו בהקשר ההוא מאד פגעה בתדמית של האו"ם.

"דפוס ההתנהגות הזה שלו בא לידי ביטוי גם בטיפולו של האו"ם בנושא דארפור. הטבח לא קיבל את תשומת הלב הנדרשת של האום מכיוון שענאן חשש להיכנס לעימות מול ממשלת סודן ומעצמות ערביות אחרות. גם באירוע האחרון בבית חנון - גם אם באופן אישי הוא מבין את הצרכים של ישראל ומתנגד לבידודה באום - הרי ששמענו אותו מצטרף למקהלת המגנים מיד כשהמעצמות הערביות התאגדו והחלו להשמיע את קולן בנושא.

"בבסיס ההתנהגות הזו מונח החשש להיכשל בעימותים. בראייה לאחור, ענאן התגלה כמישהו שלא מוכן להיכנס לזירה ולהילחם מחשש שכישלון בעימותים מעין אלו (גם אם הם מתבקשים) יפחית מתדמיתו של האו"ם. האמריקנים אגב, שדחפו למינויו של ענאן בשעתו מאד התאכזבו ממנו וציפו ממנו ליתר אסרטיביות מול הטרור ומול המדינות הבלתי דמוקרטיות".

" מה היה יחסו של קופי ענאן לישראל בתקופת כהונתו?

באופן אישי, לא מדובר באדם שמחזיק בגישות אנטי-ישראליות. הוא לא רואה בישראל את מקור כל הרוע לבעיות המזה"ת. אפשר אפילו להגדיר אותו כאוהד ישראל. צריך לזכור שעם תחילת הקדנציה הראשונה שלו הוא הגיע לכאן באופן הפגנתי והבטיח לתקן את העוול שנגרם לישראל באו"ם (על כך שלא היתה לישראל חברות או נציגות באף אחת מוועדות האו"ם). זו לא היתה סתם אמירה מצידו כדי לזכות בנקודות. האיש ממש האמין בצורך לתקן את העוול. הוא דיבר על כך שהאו"ם לא יכול להפלות בין מדינה למדינה, וניכר היה שהוא מבין שהמשך האפליה הזו של ישראל פוגע בלגיטימיות של האו"ם לפעול במזה"ת".

" למה אם כן קופי ענאן עורר כלפיו אנטגוניזם עד כדי עוינות בקרב הציבור הישראלי?

"האנטגוניזם הזה משקף את הסלידה של הישראלים כלפי האו"ם בכלל על היותו אנטי ישראלי. ברמה האישית המסרים העוינים כלפי ענאן, לפחות בטוקבקים של אתרי החדשות, משקפים את האכזבה ממנו על כך שלא קיים את הבטחותיו כלפי ישראל במלואן. אם כי הוא פעל לריכוך המנגנון הפרו-פלשתיני באו"ם, הרי שעדיין בוועדות המיוחדות לעניין הפליטים שמאופיינות באנטי-ישראליות מובהקת - הוא לא פעל מספיק".

" עם אילו אתגרים יידרש באן קי-מון להתמודד? באיזו עצה טובה היית מצייד את מזכ"ל האו"ם הנכנס?

"אחת המגמות המתחזקות היום היא התחרות לארגון האו"ם בדמותו של מנגנון הג'י-8. מעצמות כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, קנדה יפן ורוסיה (כאשר בפתח ניצבת גם סין) מתאמות ביניהן עמדות לגבי טיפול במשברים עולמיים (כדוגמת האיום האיראני). הגושפנקא הרשמית לסיכומים ביניהן מתרחשת במועצת הביטחון של האו"ם. קבוצה זו הרבה יותר גמישה לקבל החלטות בהשוואה לתהליכים המתרחשים באו"ם (כ-180 מדינות שמרביתן אינן דמוקרטיות). המגמה המתגברת הזו - מפחיתה כבר עכשיו מכוחו של האו"ם.

"גם הרקע הדרום-קוריאני של המזכ"ל החדש באן קי-מון מאופיין בנטייה טבעית לפשרות ובתפישה שמוטב להימנע מהתנגשות חזיתית עם הבעיות שבאופק. בהקשר הזה דווקא הייתי מציע לו להיות מודע לחשיבות של פעולה אקטיבית אפילו עד כדי הסתכנות כשהוא נתקל במשבר ולא לחפש "פלסטר" זמני או פשרה דיפלומטית עד יעבור זעם. כי הזעם לא עובר.

"לגבי המזרח התיכון הייתי מציע לו להימנע מהכרזות בומבסטיות על שלום או מחיפוש פתרונות מאולצים ולא מציאותיים, ובמקום זאת לנהל את הסכסוך תוך הבנה שלא האו"ם ולא שום גורם חיצוני אחר יכול לכפות פתרון באזור". "