בג"ץ אישר: ההתנתקות ביטלה עמלת פירעון מוקדם

בתוכנית ההתנתקות נקבע, כי מלווה לא יגבה קנס או תשלום בשל פירעון מוקדם של הלוואה (משכנתא) שלהבטחתה שועבדו זכויות לגבי בית מגורים של המפונה, וזאת על אף האמור בכל דין ובכל הסכם. עמלת פירעון מוקדם נועדה לפצות נזקים לגופים מלווים אשר קנו את הכסף במחיר יקר, ולא יוכלו להלוותו באותם תנאים אם יבוצע הפירעון המוקדם.

לאחרונה נדרש בג"ץ לבחון (4593/05), האם ההוראה השוללת את העמלה הנה חוקתית, והאם היא עומדת בתנאיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שלפיו אין פוגעים בקניינו של אדם.

בעתירה לבג"ץ טען בנק המזרחי, שהעניק ביישובים המפונים הלוואות, כי יש בהוראה פגיעה בזכות הקניין שלו שלא כדין, שכן ההוראה מטילה הנזק הכספי על הבנק ולא על המדינה. המדינה מנגד טענה, כי תוכנית ההתנתקות היא מעשה שלטוני מובהק, שהפן המדיני-ביטחוני מהווה בו את עיקר טיבו, כי ההוראה אינה גורמת לפגיעה משמעותית בזכות הקניין של הבנק, ואף אם קיימת פגיעה הרי שהיא לתכלית ראויה ומידתית, כלשון החוק.

השופט אהרן ברק קובע מחד, כי קיימת פגיעה בזכות הקניין של הבנק שכן ההוראה מבטלת זכותו לעמלת פירעון מוקדם כפי שהוגדרה בחוזה ובדין.

מאידך, הפגיעה בזכות החוקתית נעשתה לדבריו כדין, שכן זכויות האדם הן יחסיות, ולשם הגנה על מכלול זכויות האדם וקידומם של יעדים ואינטרסים חברתיים, מכירה הדמוקרטיה באפשרות החוקתית לפגוע כדין בזכויות.

השופט ברק בחן, האם הפגיעה בזכות הקניין של הבנק היתה "במידה שאינה עולה על הנדרש", קרי האם היא מידתית.

קיומה של המידתיות לדעת ברק מותנה בקיומם של שלושה מבחני משנה: קשר של התאמה בין התכלית הראויה לבין ההסדרים שהחוק קובע להשמתה; מבין האמצעים העומדים לרשות המחוקק נבחר אמצעי שפגיעתו בזכות האדם היא הפחותה; והאמצעי שננקט על-ידי החוק והפוגע בזכות האדם מקיים יחס ראוי בין האמצעי למטרה. עניינו של המבחן הוא בקיומו של מתאם ראוי בין התועלת שהחוק מביא לנזק שהוא גורם.

הבנק טען, כי אין כל קשר רציונלי בין התכלית של פינוי הישראלים לבין הטלת המעמסה הכספית של הפירעון המוקדם על הבנק המלווה. השופט ברק דחה טענות אלו בקובעו, כי החוק התיר שעבוד כספי הפיצויים לטובת הבנק בהסדר חקיקתי מיוחד. הסדר זה שיפר את מעמד הנושה המובטח בכך שעקב ביטול הבטוחה הקרקעית לא יצטרך 'לרדוף' אחרי הזכאי על מנת לזכות בתחליף הולם לבטוחה שבוטלה. בכך נחסכים מהנושה הליכים משפטיים ועלויות כלכליות שעלולות היו להיכרך בהבטחת זכויותיו.

בנוסף, הנושה קיבל בטוחה שרמת הוודאות בה גדולה לעומת הליך של מימוש בית מגורים. כן קבע ברק, כי יש להביא בחשבון את חולשתן של הזכויות הקנייניות שהיו בידי המתיישבים - זכויות שהיו כפופות כל העת לקיומו של הממשל הצבאי, ואת חוסר הבהירות בשאלת שווי הזכויות בנכסים באזור המפונה.

בית המשפט אישר למעשה את חוקיותו של הסעיף בחוק ההתנתקות, וקבע כי הבנק לא יוכל לגבות את העמלה.

* הכותב מכהן כיועץ המשפטי של יחידת המשכנתאות בבנק הבינלאומי ומתמחה בדיני מקרקעין. הכתוב הינו על דעתו בלבד.