בג"ץ: אפשר לבצע "סיכולים ממוקדים"

בג"ץ קבע היום (ה') כי מדיניות הסיכולים הממוקדים הנהוגה על-ידי הממשלה היא חוקית. עם זאת, הציב בג"ץ סייגים למדיניות זו וקבע, כי אין לקבוע מראש, כי כל סיכול ממוקד הוא מותר ויש לבחון כל סיכול ממוקד על-פי הכללים שקבע. את פסק הדין כתב הנשיא בדימוס, אהרון ברק, שהיה זה פסק דינו האחרון בביהמ"ש העליון ואיתו הסכימו השופטים אליעזר ריבלין והנשיאה דורית ביניש.

ברק יצא מתוך נקודת המוצא, לפיה בין ישראל לבין ארגוני הטרור ביהודה שומרון וחבל עזה קיים עימות מזוין. לפיכך, לוחמים אינם חסינים מתקיפה ופגיעה, כפי שחסינים אזרחים. עם זאת, פעילי ארגוני טרור אינם לוחמים כפי שמגדיר זאת המשפט הבינלאומי והם אזרחים, הנוטלים חלק ישיר בפעולות איבה.

אזרח כזה, קובע ברק, אינו נהנה מההגנה והוא נתון לסיכונים של תקיפה, כמו אלה של הלוחמים. ברק בוחן באיזה תנאים נחשבים אותם מחבלים המוגדרים כאזרחים ככאלה המשתתפים במעשי איבה.

הוא מנה רשימה ארוכה של מעשים, כגון החלטה על ביצוע פיגועים, תכנון פיגועים, גיוס מפגעים, סיוע בהכנתם ושילוחם וכן פעילות פעילה בפיגועים. ברק מאפשר את הסיכול הממוקד כלפי כל אלה, הפועלים בצורה כזו ואשר משתייכים באופן עקבי לארגוני הטרור.

עם זאת, מציין ברק, אין לפגוע באזרח, שבאופן חד פעמי נטל חלק ישיר במעשי האיבה, אך ניתק עצמו מהם. ברק אומר, כי על רשויות הצבא לבדוק בדיקה קפדנית קודם למעשי הסיכול הממוקד וכי אין לתקוף את המחבלים, אם ניתן לנקוט כלפיהם אמצעים אחרים.

כך למשל, ניתן להפעיל את הסיכול הממוקד, אם לא ניתן לעצור ולחקור את המחבלים, או אמצעי זה כרוך בסיכון כה גדול לחיי החיילים עד שאין לנקוט בו. עוד מבהיר ברק, כי לאחר המעשה, יש לערוך בדיקה יסודית בקשר לדיוק הזהות של הנפגע ונסיבות הפגיעה בו.

בפסק הדין מהיום חוזר ברק על פסק הדין שהתקבל השבוע בבג"ץ, בנוגע לקביעה, כי יש לשלם פיצויים לאזרחים שאינם קשורים לארגון הטרור, אשר נפגעו כתוצאה מהסיכול הממוקד.

לדברי ברק, יש להימנע ככל שאפשר מפגיעה באזרחים חפים מפשע במהלך הסיכול הממוקד. עם זאת, מציין ברק, כי גם זה נתון לשיקול הצבא. כך למשל, ניתן לירות לעברו של מחבל היורה ממרפסת ביתו על חיילים, או אזרחים, גם אם כתוצאה מכך עלול אזרח תמים להיפגע.

עם זאת, ברק מוציא מכלל אפשרות את חוקיות הסיכול הממוקד, אם יופצץ בית מהאוויר ועשרות דייריו ועוברי האורח ייפגעו. ברק דחה את טענת המדינה לפיה סוגיית הסיכולים הממוקדים איננה שפיטה.

השופט אליעזר ריבלין הסכים עם ברק וקבע, כי למרות שסיכול ממוקד יכול להיות חוקי, עליו לקיים את כללי המשפט ואת דרישת המידתיות. כל זאת, מתוך תפיסה המעניקה משקל מרכזי לזכותה של המדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה. גם הנשיאה דורית ביניש קובעת, כי אין למנוע את הסיכול הממוקד באופן גורף ולשלול מהמדינה אמצעי, אשר לדעת הצבא מהווה אמצעי חיוני להגנה על חיי תושביה. אך עם זאת, היא מבהירה, כי אין לעשות שימוש באמצעי זה שלא בהתאם למגבלות ולסייגים שהותוו בפסק הדין.

ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, הגדיר את החלטת בג"ץ, "כהחלטה צודקת ומאוזנת".

"בג"ץ חזר לעשתונותיו"

במערכת הפוליטית הזדרזו להגיב הבוקר (ה') על הכרעת בג"ץ בנושא הסיכולים הממוקדים של צה"ל והתגובות היו, כצפוי, קוטביות: בימין בירכו ובשמאל גינו.

ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד) אמר, כי "בג"ץ חזר לעשתונותיו ולתובנה שחובת המדינה להגן על אזרחיה גוברת על כל חובה אחרת. יחד עם זאת, הגיע הזמן שכנסת ישראל תגביל בחקיקה את מעורבותו של בג"ץ בענייני מלחמה ושלום, הגירה וטרור".

ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי-מפד"ל) שיגר מסר פרידה זועף לעבר הנשיא הפורש של בית המשפט העליון: "במפתיע, אהרון ברק לא תרם היום תרומה משמעותית לארגוני הטרור. יחד עם זאת, אנחת רווחה גדולה צריכה להישמע היום במדינה על זה שהוא הלך סוף-סוף".

"חסות להוצאה להורג"

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "ההחלטה להתיר חיסולים היא המשך הכיוון הבטחוניסטי של בג"ץ שמאז 67' הכשיר הפקעות, גירושים, עקירות, חיסולים ושאר עוולות הכיבוש בניגוד לחוק הבינלאומי".