עיוות היסטורי כלכלי

אוגוסטו פינושה, הרודן הצ'ילאני שבחסות ארה"ב וקיסינג'ר, יזם ב-1973 הפיכה צבאית כנגד משטרו הנבחר של סלבדור איינדה, נפטר לפני כשבועיים. משפט פתיחה זה אמור היה להיות מובן מאליו, אבל נדמה שהיום, למעט ההסכמה על מועד פטירתו של פינושה, כל יתר העובדות לגבי משטרו הרצחני ואימתני, זוכות לרהביליטציה ולרביזיוניזם היסטורי בעיתוני המערב ואף בישראל. אכזריות משטרו של פינושה, שריכז אסירים פוליטיים באצטדיוני כדורגל לרציחות ועינויים סיטונאיים, נשכחת היום, לטובת האלהת 'הנס הכלכלי הצ'ילאני' כביכול. נשכחו אירועים כמו רציחתו של הזמר והמשורר ויקטור חרה שכללה התעללות, מכות ועינויים. מעניו של חרה, שנהג לשיר בליווי גיטרה, עצרו אותו יום לאחר שפינושה תפס את השלטון ובמשך שלושה ימים היכו ועינו אותו. הם שברו את ידיו כדי שלא יוכל עוד לנגן - היום, נקרא על שמו של חרה האצטדיון בו נרצח בסנטיאגו ב-1973.

בתמיכת 'תוכנית קונדור' השטנית של קיסינג'ר, בה למדו ראשי הצבאות הדרום אמריקנים שיטות עינויים וטרור פוליטי, אותן יישמו כנגד אזרחיהם במשטר הצבאי באורוגוואי, ב'מלחמה המלוכלכת' של ארגנטינה, בברזיל, בפרגוואי, בוליביה ובצ'ילה, לקח את השלטון הגנרל אוגוסטו פינושה. תחת משטר קלגסים ותוך ביטול זכות העובדים להתאגד כרצונם, פינושה ביטל כל אופוזיציה אזרחית למהלכים המבניים שיזם בהשראת 'השיקגו בויז', ובראשם מילטון פרידמן.

הפרטות גורפות, ביטול האיגודים ושאר פעולות שביצע, זכו לתנאי מעבדה כלכליים, מבלי שהחברה שבה יושמו תילקח בחשבון, זאת, תחת הפעלת טרור מתמשך. ביקורו בצ'ילה ב-1975 של פרידמן, שגם הוא נפטר לאחרונה, ופעילותם של תלמידיו במשרדי הממשל הצבאי השונים, היו חלק מברית אידיאולוגית בין ארה"ב של ניקסון וצ'ילה של פינושה, כנגד המשטר הנבחר במדינה. תוך כינויים דוגמת 'השהיית הדמוקרטיה לטובת הכלכלה', בחינה מחדש של אחוזי הבחירה במחוזות המדינה השונים ב-1970 ושאר מילות כחש, נעשה היום ניסיון להמעיט בלגיטימיות שלטונו של איינדה הנבחר ולפברק קונצנזוס סביב משטרו הנורא של פינושה. העיתונים הכלכליים היום מפארים את השינויים המבניים שהנהיגו פינושה ופרידמן, תוך התעלמות מופגנת משאלות של דמוקרטיה, פשעים נגד האנושות וזכויות אדם.

לנין הצהיר כי 'האימפריאליזם הוא השלב האחרון של הקפיטליזם', אבל באמריקה הלטינית אימפריאליזם היה השלב הראשון של הקפיטליזם. לפני האימפריאליזם, קפיטליזם לא היה קיים ביבשת זו. לכן, במידה רבה, ניתן לראות באמריקה הלטינית את העתיד הצפון לכל החברות שפועלות תחת הקפיטליזם. אותו מודל ניאו-שמרני שיושם באגרוף ברזל בצ'ילה מיושם היום ברחבי העולם וגם בישראל. מצד שני, בעוד הפרטות הפכו ללחם חוקו של העולם ולמובן מאליו הכלכלי, באמריקה הלטינית התבצעה ההלאמה היחידה הידועה לנו בשנה האחרונה.

מול המודל של פינושה והיחס האוהב לו זוכה מורשתו היום בעולם, ניתן להציב סדרה של שליטים לטינו-אמריקנים, אשר זכו דווקא ליחס מחמיר מצד המערב ואף לבוז, וזאת בשל המודל הכלכלי אותו הם מציעים ולמרות המרכיבים הדמוקרטיים של משטרם. הדוגמאות המתבקשות מימינו אנו - הוגו צ'אווס (שארה"ב יזמה הפיכה נגדו ב-2002, ותמיד מצוייר בעיתונות הכלכלית בצבעים של דיקטטור. רק בארץ שוכחים לציין להזכיר בדיווחים עליו כי בוונצואלה כל ערוצי הטלוויזיה פרטיים ומהווים אופוזיציה לנשיא), ואיוו מוראלס, מצטרפים לשורה ארוכה של מנהיגים עממיים ופופולריים שהתקבעו בתודעה המערבית כמיני רודנים. "