"בכל המדדים המאפיינים כלכלה מבוססת ידע, ישראל נראית טוב. לא מצוין, אבל גם לא רע. הבעיה היא שהמגמות הן שליליות. חלה הידרדרות ברמת ההשקעה היחסית שלנו במערכת החינוך ובהשכלה גבוהה, ואני מודאג, מאין יבואו הכשרונות של העתיד?" כך אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס עמותת "בשער - קהילה אקדמית למען החברה".
"בין 1995 ל-2003 צמחה ההשקעה בחינוך יסודי רק ב-2% וההשקעה בחינוך התיכוני ירדה ב-14%", ציין פישר. "ההשקעה שלנו בחינוך לתלמיד, נמוכה משמעותית מהממוצע של המדינות המפותחות הן בגנים, הן בבית-הספר היסודי והן בתיכון. רק בחינוך הגבוה אנחנו עומדים מעט מעל הממוצע".
לדברי פישר, הוא ימליץ לממשלה להגדיל את התקציבים לחינוך. אבל לדבריו, "זה לא רק התקציבים. צריך גם לעשות רפורמות. איני יודע מה קרה לרפורמות של ועדת דברת".
לדברי פישר, בהשקעה בידע, ישראל נמצאת במקום גבוה בין מדינות ה-OECD יחסית לתמ"ג, "אולם התוצאות מוטות, כי התמ"ג שלנו יחסית נמוך".
לדברי פישר, ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת שיעור האקדמאים יחסית לאוכלוסייה. אולם כשבוחנים רק את שיעור מקבלי התארים בתחומי הנדסה ומדעים, ישראל נמצאת במקום ה-16 בלבד בעולם המפותח, ומתחת לממוצע של ה-OECD.
לדברי פישר, "במדד התחרותיות של ארגון ה-IMD, ישראל נמצאת במקום ה-25 והלא מחמיא". לדבריו, "בנוסף לשאלה כמה אנחנו חדשניים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מי נהנה מהחדשנות הזו. הבעיה הייחודית של ישראל כמדינה קטנה, היא לדאוג שלא רק נייצא חידושים, אלא שגם נטמיע חידושים משלנו ומבחוץ בהצלחה בתוך כל סוגי הארגונים שלנו".
באשר לבריחת מוחות, אמר פישר: "לאחרונה קראתי בעיתון כתבה שהסבירה כי 'רק רבע ממקבלי תואר בארה"ב מעוניינים לחזור. מערכת החינוך בעייתית, השכר דל ואין משרות פנויות בתחומים שנלמדו'. הכתבה התייחסה לקוריאה. בישראל בעיית בריחת המוחות לא חריפה מכל מדינה אחרת, אלא אולי דווקא קטנה יותר. יש רצון של הישראלי לחזור הביתה ושל היהודי לעלות לארץ. אנחנו צריכים רק להיזהר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
