"תפסיקו לדבר על ישראל כאילו מדובר באי שנמצא בקצה העולם"

"לי זה נראה כמו פרי הפיטנגו, לא כמו תפוז", אומר לנו (ספק ברצינות, ספק בצחוק) טום אנטרברג, מייסד ויו"ר בנק ההשקעות האמריקני אנטרברג-טובין, בעודו מתכונן לצילום נוסף בצד מודעת הפרסומת של הבנק התלויה בכניסה לסניף הישראלי שלו בהרצליה. במקרה שלא שמתם לב, בשבועות האחרונים מופיעה בעיתונים הכלכליים מודעת פרסומת של הבנק, שבמרכזה תפוז ועליו מודבקת מדבקה ירוקה עם שמו של הבנק באנגלית. מתחת לתפוז נכתב Made in Israel, Issued in New York & London.

במקרה או שלא במקרה, אנטרברג (76) קפץ לביקור בן ארבעה ימים בארץ בדיוק בשבוע בו החל הבנק לשווק את עצמו מחדש באמצעות אותן מודעות פרסומת. "אם תשאלי אותי מדוע הגעתי לארץ, אני אגיד שזה כמו לשאול אותי מדוע אני מגיע לקליפורניה. אני נוסע למקומות בהם יש לנו פעילות ואני מקווה שבמהלך הזמן יצא לי לנסוע לא מעט גם להודו ולסין, תחת אותה מסגרת", אומר אנטרברג ומוסיף כי הוא מגיע לישראל 3-4 פעמים בשנה, במשך 25 השנה האחרונות. "אם לא היינו מחויבים לשוק הישראלי, לא הייתי מגיע לפה כל-כך הרבה פעמים", הוא מציין בחיוך. אגב, אנטרברג מתגורר בניו-יורק. קליפורניה "משעממת אותי. אפילו ישראל הרבה יותר מעניינת מקליפורניה", הוא אומר.

בנק ההשקעות אנטרברג-טובין (C.E. Unterberg, Towbin) הוקם לראשונה ב-1932 על-ידי אביו של טום, קלרנס אנטרברג. בשנת 1977 התמזג הבנק עם L.F. Rothschild והפך ל-L.F. Rothschild, Unterberg, Towbin. בשנת 1990 בוצע בבנק רה-ארגון, תחת הנהגתו של טום, וזה הפך אותו לבנק השקעות המתמקד בחברות צמיחה, החל בחברות טכנולוגיה, דרך הלת'קייר וכלה בחברות אבטחה.

טום אנטרברג החל את דרכו בבנקאות להשקעות בשנת 1956, באמצע שנות העשרים לחייו. בין השנים 1960-1971 הוא שימש כשותף בבנק שהקים אביו, בין 1971-1977 הוא שימש כשותף מנהל, בין 1977-1986 הוא כיהן כשותף בכיר, מנכ"ל ויו"ר חברת האם של תוצר המיזוג, ואילו בשנת 1987 עזב את העסק המשפחתי למשך שלוש שנים על-מנת לכהן כראש חטיבת הטכנולוגיה של המתחרה ליהמן ברדרס ("זה סיפור ארוך").

הסניף הישראלי של אנטרברג-טובין (ראו מסגרת) חוגג בימים אלו שלוש שנים להקמתו. בראש הסניף עומד מארק גרין, שנמנה בעברו על הצוות הישראלי של המתחרה סיטיגרופ. מלבד גרין, כולל הסניף שני עובדים נוספים - דיוויד ג'סקל וסימון פרחי.

* טום אנטרברג, בימיה הראשונים של ועידת דאבוס, רוב המשתתפים בה הביעו אופטימיות לגבי העתיד וטענו כי השנה צפויה להיות 'שנת סינדרלה למשק הגלובלי'. האם אתה שותף לדעתם?

(מחייך) "אני לא כלכלן. אני מתעניין בשיעורי הצמיחה והרווחיות של חברות טכנולוגיה והלת'קייר בשווקים בהם אנו פעילים".

* התנהגותם של שוקי ההון ומצבן העסקי של החברות, פרטיות כציבוריות, אינם מנותקים ממצבה של הכלכלה העולמית.

(מחייך) "נכון, אבל אם באמת ננהל עכשיו שיחה רצינית בנושא, היא תארך הרבה זמן. באנטרברג-טובין אנו מתמקדים בניהול אספקת הון לחברות צמיחה בתחומי הטכנולוגיה וההלת'קייר ובשוליים, פעילות שכזו יכולה להיות מושפעת ממצב הכלכלה העולמית. עם זאת, לא ניתן להכליל ולהסיק כיצד, אם בכלל, האחרונה משפיעה על הראשונה".

גרין: "באותו הקשר, היום אני יכול להגיד שיש לנו יותר עסקאות בצנרת, הן בישראל והן בארה"ב, ממה שהיה לנו לפני שנה. עם זאת, אני לא יכול לנקוב בסיבה לכך. אולי זה אנחנו, אולי מדובר בחברות, ואולי אותם הנוכחים בוועידת דאבוס צדקו".

אנטרברג: "זה נכון. היום יש לנו פייפ-ליין גדול יותר של עסקאות ושל הזדמנויות ממה שהיה לנו בשנה שעברה. ככל הנראה, למשקיעים המוסדיים יש היום יותר תיאבון מבעבר".

* ומה הסיבה לכך?

אנטרברג: (מחייך) "למען האמת, אני בעסק הזה כבר 50 שנה והפסקתי לנסות להבין למה זה קורה. יש בקרים בהם גופים מוסדיים קמים עם תיאבון להנפקות של חברות טכנולוגיה חדשות, ויש בקרים בהם הם קמים בלי תיאבון".

* וכיצד הביקוש לאותן חברות טכנולוגיה יבוא השנה לידי ביטוי בקרב החברות הישראליות?

"בדיוק באותו צורה שהוא בא לידי ביטוי בקרב חברות טכנולוגיה אמריקניות. עד לפני שנתיים, דיברו על 'הדיסקאונט הישראלי', כלומר חברה ישראלית הונפקה או נמכרה בדיסקאונט לעומת עמיתתה האמריקנית, בגלל היותה ישראלית. היום, לעומת זאת, אני לא חושב שהזהות הישראלית של חברה צריכה לפגוע בה. אני מתייחס לחברה ישראלית בדיוק באותה הצורה בה אני מתייחס לחברה מקליפורניה.

"למען האמת, הייתי מעדיף שתפסיקו לדבר על ישראל כאילו מדובר באי שנמצא בקצה העולם. מבחינתי, השקעה בישראל אינה שונה מהשקעה בארה"ב או בכל מדינה אחרת בעולם".

* בשנת 2006 מספר החברות הישראליות שנמכרו היה גבוה מאלו שהנפיקו. האם בשנת 2007 אנו צפויים לחוות מגמה דומה?

אנטרברג: "הנפקה או מכירה היא שאלה עימה כל חברה פרטית מתמודדת כמעט מדי יום, כמו גם בנקאי ההשקעות שמלווים אותה בתהליך הבחירה. כיום, שוק ה-IPO נשלט על-ידי חברות גדולות, שמונפקות יחסית בקלות בנאסד"ק או ב-NYSE, כשהן נעזרות בבנקי ההשקעות המובילים בעולם. מנגד, לחברות מגובות הון סיכון ששוויין נע בין 100 ל-150 מיליון דולר לפני הכסף, אין גישה קלה ומהירה ל-IPO. שוק ה-IPO, כפי שהוא היום, צריך להשתנות, על-מנת לאפשר גם לחברות קטנות שרוצות לגייס בין 30 ל-40 מיליון דולר, להפוך לציבוריות.

"לכן, אני מאמין כי בורסת ה-AIM (הבורסה המשנית בלונדון) צפויה להיות הנאסד"ק הבאה. למעשה, ה-AIM היום היא מה שהנאסד"ק היה לפני 25 שנה. לכן, בטרם נענה על השאלה מה צפוי להיות יותר דומיננטי השנה - הנפקה או מכירה - אנו צריכים לתת תשובה לשאלה, האם יש פלטפורמת מסחר אחרת, בה חברות ששוויין 100-150 מיליון דולר, יכולות להנפיק, בטרם ישקלו למצוא שותף אסטרטגי עימו הן תתמזגנה. לדעתי, רוב החברות לא רוצות לבחור באופציה של חבירה לשותף אסטרטגי".

* מדוע?

"כי רובן רוצות לגדול ולהתפתח לבד, כמונו. אנו רוצים לגדול לבד ולא להתחבר לבנק השקעות אחר".

גרין: "המספר הרב של חברות ישראליות שנמכרו אשתקד, הוא בין היתר תוצאה של לחץ שהופעל על החברות מצד המשקיעים בהן. משקיעים, לרוב משקיעי הון סיכון, מגיעים לנקודה בה הם רוצים לראות החזר על ההשקעה שלהם ומכירה של החברה בה הם מושקעים נראית להם כאופציה המהירה יותר. אופציה אחרת היא ביצוע השקעה נוספת, המתנה של שנה או שנתיים נוספות ואז הנפקה. ברוב המקרים, הם לא בוחרים באופציה הזו. בישראל, לדעתי, אנשים עושים עסקים בשביל עסקים, כלומר מעדיפים למכור חברות מאשר לנסות ולהפוך אותן בטווח הארוך למובילות עולמיות".

אנטרברג: "זה לא קורה רק בישראל, אלא כמעט בכל מקום בעולם. משקיעי הון סיכון, שמצויים תחת לחץ ונדרשים להראות תשואות על ההשקעות שביצעו, אינם מוכנים להישאר באותה חברה יותר מדי שנים ומחפשים את הדרך החוצה".

גרין: "מלבד מכירה או הנפקה, בנאסד"ק או ב-AIM, אני מאמין שב-2007, פעילות קרנות ה-Buy Out בישראל תגדל. כיום יש בישראל מספר מועט של קרנות כאלו, בניגוד לארה"ב, בה פעילות ה-Buy Out הפכה כמעט לאופנה".

פייפ-ליין של PIPE

אנטרברג וגרין, כאמור, מאמינים בעתידה של ה-AIM, במיוחד כפלטפורמת-מסחר עבור חברות קטנות-בינוניות. הבנק חתום כיום על מכירת מניות לגופים מוסדיים אמריקניים בהנפקה הראשונה של אורפק ובהנפקה השנייה של לידקום, שתיהן חברות ישראליות הנסחרות ב-AIM.

* אתם מקפידים לשווק את ה-AIM כפלטפורמת-מסחר ראויה, אך כפי שזה נראה כרגע, המשקיעים המוסדיים בארה"ב עדיין ממאנים להתייחס אליה ככזו.

גרין: "נכון. קהיליית המשקיעים המוסדיים בארה"ב עדיין צריכה להשתכנע שה-AIM היא מקום אמיתי, בו ניתן לסחור במניות. זה לא יקרה בן יום, אבל אני מאמין שבמהלך הזמן העמדה שלהם כלפי ה-AIM תשתנה".

* בורסת ה-AIM ספגה לא מעט ביקורת בשנה האחרונה. המקטרגים טוענים כי היא מתאפיינת, בין השאר, במגע קל של רגולציה ובמחזורי מסחר דלילים, שפוגעים במוניטין שלה. האם אתה שותף לביקורת הזו?

אנטרברג: "בהרבה מקרים, הביקורת האמורה היא מוצדקת. עם זאת, מנקודת המבט שלנו, ה-AIM היא פלטפורמה לעסקים, באותה מידה כמו הנאסד"ק".

גרין: "בנוגע לרמת הסחירות, אם בודקים את רמת הסחירות של חברות קטנות-בינוניות הנסחרות בנאסד"ק ומשווים אותה לזו של ה-AIM, מגלים כי גם זו נמוכה. כלומר, רוב החברות הקטנות, ואין זה משנה היכן הן נסחרות, מתאפיינות במחזורי מסחר נמוכים. כמו-כן, הכמות הצפה של המניות היא גורם נוסף המשפיע על רמת הסחירות. לידקום, למשל, היא חברה בגודל בינוני, אבל רמת הסחירות בה לא הייתה מביישת אף חברה בסדר הגודל שלה, הודות לכמות הצפה של המניות שלה".

* לאחרונה יותר ויותר חברות הנסחרות ב-AIM, גם ישראליות, שוקלות לבצע רישום כפול בנאסד"ק או אפילו הנפקה.

אנטרברג: "נכון. מדובר בטרנד שילך ויתרחב. כרגע, אנו לא חושבים שניתן לבצע תהליך שכזה בקלות, כי קהיליית המשקיעים האמריקניים עדיין לא השכילה ללמוד את ה-AIM. היום אנו מנסים לעשות זאת עם חברה אחת או שתיים, אך אני לא בטוח שנצליח. כמו-כן, לדעתי, חברה שנסחרת ב-AIM ורוצה להיסחר גם בנאסד"ק, לא צריכה להסתפק רק ברישום כפול, אלא לבצע גם הנפקת מניות, על-מנת לגרום למשקיעים להקשיב לסיפור שלה".

* כיצד לדעתך ייראה שוק ה-IPO השנה?

אנטרברג: "להערכתי, יהיו השנה יותר הנפקות מאשר ב-2006 מכיוון שהיום יש יותר חברות שמוכנות להנפקה, מאשר לפני שנה".

גרין: "לדעתי, השנה 8-9 חברות ישראליות יבצעו הנפקה ראשונית בשוק ההון האמריקני, ורובן תהיינה חברות חזקות ששרדו לא מעט שנים קשות והיום הפעילות שלהן מתחילה להניב פירות".

מלבד מיזוגים ורכישות והנפקות בנאסד"ק או ב-AIM, ידוע אנטרברג-טובין כאחד הבנקים המובילים בניהול PIPE (Private Investment in Private Equity). ליתר דיוק, בעולם מדורג הבנק במקום השישי בדירוג בנקי ההשקעות לפי עסקאות PIPE שביצעו ב-2006. הבנק ביצע אשתקד 16 גיוסי PIPE בסכום כולל של כ-316 מיליון דולר. אגב, בישראל מדורג הבנק במקום הראשון בגיוסי PIPE, ועם אלו נמנים, בין השאר, גיוס של 28 מיליון דולר עבור חברת הביו-טכנולוגיה XTL וגיוס של 15 מיליון דולר עבור קמטק. "לדעתי, השנה יותר ויותר חברות ישראליות יבצעו PIPE או שילוב של PIPE בתחילת השנה עם הנפקה משנית ציבורית בהמשך השנה", מסכם גרין.