עלים רבים של זכויות במקרקעין אשר חלקותיהם סמוכות זו לזו, במשך השנים מפתחים טכניקה של חיים בצוותא, גם אם לעיתים אין עדיין באזור תוכניות פרצלציה ברורות הקובעות את גבולות חלקותיהם. שימוש של שנים יוצר זיקת הנאה למעבר ו/או שימושים בלעדיים במקרקעין של חטיבות קרקע שלמות.
דא עקא, לא תמיד ההבנות וההסכמות הללו מועלות על הכתב, ואז די בסכסוך אחד כדי שכל ההבנות יתמוטטו כמגדל קלפים. עניין זה רווח מאוד באזורים בהם מינהל מקרקעי ישראל החכיר לפני עשרות שנים לכל חוכר וחוכר בחלקה חלק מסוים. החלק המסוים הוחכר לאותו חוכר בדרך כלל על-פי תשריט, אך לעיתים התשריטים אינם מדויקים או אינם יורדים לפרטים מזהים, וקשה כעבור עשרות שנים לעקוב אחר המידות, קווי הגבול והמעברים שנקבעו.
הבעיה מתחזקת כשבשטח החוכרים נוהגים בינם לבין עצמם באופן השונה מהאמור בהסכמים ו/או המצוין בתשריטים, ואז לכשבאים להסדיר אחת ולתמיד את רישומי המגרשים בחלקה, חייבים לפתור את הבעיה של מעבר כלשהו, או רוחבו וגודלו, בעיה של גבול בין שני מגרשים או החלוקה בין שני מבנים המחוברים ביניהם.
לעיתים החוכרים במהלך השנים השכילו לכתוב בינם לבין עצמם הסכם שיתוף, ובכך לפחות להסדיר את מערכת היחסים ביניהם. אך מסתבר שלעיתים הסכם השיתוף לא שם קץ למחלוקת עת באים להכין תוכנית שיכון ציבורי (התרש"צ) מכוח חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה) תשכ"ב-1964.
לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בתל-אביב סוגיה דומה בעניין ה.פ 212/06 שרעבי גלאור ואח' נ' מליאנקר מרדכי ואח'. בעניין דנן, המבקשים והמשיבים הינם חוכרים במשותף של מקרקעין שהינם חלקה בשטח של כשני דונם וחצי. במהלך השנים נחתם ביניהם הסכם שיתוף כלשהו, אשר דווח גם למינהל מקרקעי ישראל. על-פי ההסכם, נוצר מעבר של שלושה מטרים כדי לאפשר מעבר מחלקם של המבקשים למשיבים.
בשנת 1999 נרשמה תוכנית מכוח חוק שיכונים ציבוריים, ומכוח תוכנית זו הופרש מעבר של ארבעה מטרים במקום שלושה מטרים. בשנת 2006 המבקשים פנו לבטל ולתקן את התרש"צ, בטענה שמעבר של ארבע מטרים נוגד את הסכם השיתוף אשר קבע מעבר של שלושה מטרים.
המשיבים, אשר יוצגו ע"י בא כוחם עו"ד יורם חגי-חגבי, טענו לביטול הסכם השיתוף עם רישום התרש"צ, וכן טענו לשיהוי רב שנים.
השופטת רות רונן קיבלה את טענת המשיבים בקובעה, כי המשיבים שינו מצבם לרעה ועל כן יש בסיס לטענת השיהוי. חלק מהמשיבים על סמך התרש"צ והעובדה שהמעבר הינו ארבעה מטרים קיבלו היתר בנייה, וכן היתה גם דרישת שירותי כבאות. כמו כן, השופטת רות רונן קבעה כי ספק רב אם ההליך שהמבקשים נקטו הינו הליך נכון, באשר המדובר בתיקון תוכנית שיש לתקנה על-ידי תוכנית, ולא על-ידי צו שיפוטי.
הכותב מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה וממ"י.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
