S&P מצטרפת למודי'ס ופיץ': מעלה תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציב" ל"חיובי"; "הכלכלה הישראלית מגלה עמידות לזעזועים גיאופוליטיים"

כלכלני חברת הדירוג: "הקונטקסט הגיאופוליטי יישאר בעייתי, אבל ניתן יהיה לבלום הידרדרות" * הירשזון: "הבעת אמון נוספת במדיניות הכלכלית של הממשלה שממצבת את ישראל בחזית הכלכלות הצומחות"

חברת הדירוג S&P העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציב" ל"חיובי". זאת, לאור עמידות כלכלית ופיסקאלית לנוכח זעזועים חיצוניים. כמו כן, S&P אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל לטווח ארוך במט"ח ובמטבע מקומי ברמה של A- וברמה של A+ בהתאמה. בנוסף, אושרר דירוג האשראי במטבע חוץ ובמטבע מקומי לטווח קצר ברמה של A-1.

"עדכון התחזית משקף את העמידות המשופרת של הכלכלה ושל המצב הפיננסי של הסקטור הציבורי בישראל לזעזועים גיאופוליטיים, לאחר תקופה של שלוש שנים של ריסון פיסקאלי וצמיחה כלכלית חזקה", מסרה ורוניק פייאט-צ'ייריגאס, אנליסטית האשראי מטעם חברת הדירוג S&P. "יתרה מכך, אנחנו מניחים שהקונטקסט הגיאופוליטי יישאר בעייתי, אבל שניתן יהיה לבלום התדרדרות פוטנציאלית".

בחברת הדירוג ציינו, כי הסיכון העיקרי לדירוגי האשראי של ישראל ימשיך לנבוע מהמצב הביטחוני שלה, אשר עשוי להמשיך ולהתדרדר עם עליית המתיחות סביב השאיפות הגרעיניות של איראן. בכל מקרה, מאמינים ב-S&P, כי התמיכה הדיפלומטית והפיננסית של ישראל מארה"ב תאזן באופן חלקי את הסיכונים הביטחוניים הגבוהים שמשפיעים על ישראל יותר מאשר על כל מדינה בקבוצת הייחוס שלה, המדורגת בקטגוריה 'A'.

פייאט-צ'ייריגאס הוסיפה, כי "אנחנו צופים שהריסון הפיסקאלי והרפורמות הכלכליות יוותרו בעדיפות פוליטית גבוהה בטווח הבינוני, אשר יאפשרו המשך הפחתת הגרעון של הממשלה הרחבה ושיעורי החוב", והדגישה כי האופק לשיפור הדירוג תלוי בקצב הריסון הפיסקאלי והמצב הביטחוני העתידי.

הירשזון: ציון לשבח למשק

שר האוצר, אברהם הירשזון, הביע שביעות רצון מהעלאת תחזית הדירוג על-ידי חברת S&P, המצטרפת להעלאות תחזית דירוג אשראי שנעשו על ידי חברת מודי'ס בחודש מאי 2006 ועל-ידי פיץ' בדצמבר 2006. לדבריו, העלאת תחזית הדירוג הינה ציון לשבח למדיניות הכלכלית של הממשלה ולמשק כולו.

הירשזון אמר, כי "מדובר בהבעת אמון נוספת במדיניות הכלכלית של הממשלה שממצבת את מדינת ישראל בחזית הכלכלות הצומחות, החופשיות והתחרותיות בעולם. המשך שמירה על מדיניות כלכלית ברורה ועקבית, תוך שמירה על משמעת פיסקאלית והפחתה של נטל החוב, יכולה אף להביא לשיפור נוסף של דירוג האשראי של המדינה והמשק.

החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, מסר כי העלאת תחזית הדירוג צפויה להביא להפחתה משמעותית בעלויות הגיוס של ממשלת ישראל. זליכה הוסיף, כי העלאת תחזית הדירוג של ישראל צפויה להשפיע לטובה על דירוג האשראי של מערכת הבנקאות ושל חברות ישראליות בסקטור הפרטי.

הכלכלה צלחה את מלחמת לבנון

חברת הדירוג S&P הדגישה בסקירתה, כי דירוגי האשראי של ישראל נתמכים על ידי כלכלה משגשגת וצומחת, אינדיקאטורים חיצוניים אמידים, ומחויבות פוליטית חזקה לרפורמות מבניות ולריסון פיסקאלי ארוך-טווח. הדירוגים נותרו מוגבלים על ידי נטל החוב הציבורי הכבד יחסית של ישראל, וכן על ידי הפגיעות של הכלכלה לסביבה הגיאופוליטית האזורית המסוכנת.

בנוגע למלחמה האחרונה בלבנון, מסרו בחברת הדירוג, כי על אף המלחמה שנמשכה כחודש, הכלכלה של ישראל המשיכה להתרחב בשנת 2006, עם צמיחה ריאלית של התוצר בשיעור של 5%. התחזיות לשנת 2007 נאות, עם צמיחה ריאלית של תוצר הצפויה להיות בשיעור של 4.5%-5.0%, והאמינות של בנק ישראל תומכת ביציבות המקרו-כלכלית.

מעבר לכך, מציינם ב-S&P, אינדיקאטורים לכושר הפירעון במט"ח של המדינה השתפרו בשנה החולפת על אף המלחמה, והינם טובים משל מדינות הנכללות בקבוצת הייחוס של ישראל. בפרט, העודף בחשבון השוטף התרחב ל-5.2% תוצר והוא צפוי להישאר בסביבות 4.0% בשנת 2007.

הסקטור הציבורי ספג את העלויות המיידיות של המלחמה בלבנון, הודות לצמצום פיסקאלי והכנסות גבוהות ממיסוי. הגרעון של הממשלה בישראל ירד באופן חד בשנת 2006 לרמה מוערכת של 0.9% תוצר, לעומת יעד תקציבי של 3.0%. ריסון פיסקאלי צפוי להימשך במהלך 2007-2009, תוך דבקות בתקרות הוצאה מחמירות, אך יצוין כי מדובר בקצב איטי מזה שנצפה במקור, בשל הוצאות המימון של המלחמה.

כמו כן, נשמרה המגמה הפוחתת של נטל החוב של הממשלה הרחבה, אשר הגיעה לרמה הנמוכה מ-90% תוצר בסוף שנת 2006, לאחר שהיתה ברמה של 102% בשנת 2003, למרות שיש לציין כי שיעור זה עדיין גבוה מהשיעורים המקובלים במדינות המדורגות באופן דומה. לפיכך, הפחתת החוב הציבורי תיוותר האתגר העיקרי בפני קובעי המדיניות, בהינתן שתשלומי הריבית מהווים 16% מההכנסות השנתיות של המדינה, ומכבידים על הגמישות הפיסקאלית שדרושה לישראל, יותר מאשר למדינות בקבוצת הייחוס, לצורך התמודדות עם עלויות של התפתחויות ביטחוניות לא צפויות.