הרכב ועדת הערר לענייני ארנונה

החלטת ועדת הערר ניתנה במותב חסר. בשל כך, בין השאר, הגישה המערערת ערעור מנהלי, שנדון בפני השופט ניל הנדל מבית המשפט לעניינים מנהלים בב"ש.

המערערת טענה שיש לפסול את החלטתה של הוועדה בשל העובדה שהיא ניתנה במותב חסר. המשיב טען, מנגד, כי אין להורות על ביטול ההחלטה, ותומך טיעונו בפסיקה ובדין.

אכן, קובע השופט הנדל, ישנה פסיקה התומכת בעמדת המשיב, אולם לא כל החלטה מנהלית עומדת בשורה אחת. לא כל דרישה למניין חברים בהליך מנהלי דומה לרעותה. הביקורת המנהלית של בית המשפט דורשת בדיקה פרטנית של סוג המקרה, לרבות מהותו של הגוף המחליט. המפתח מצוי בסיווג של הוועדה שמוסמכת לקבוע קביעות שונות על-פי דין.

לאמור: האם עסקינן בגוף מנהלי, בגוף שיפוטי או בגוף מעין שיפוטי? גוף מנהלי מאפשר גמישות בבחינת החלטות שניתנו על-ידי הרכב חסר. הפסיקה נקטה גישה סלחנית כלפי גוף מנהלי המחליט בהרכב חסר. המצב לגבי גוף שיפוטי או מעין שיפוטי הינו מורכב יותר. המחוקק מאבחן בין שני מצבים: האחד, כאשר נקבע בחיקוק שהרכב חסר אינו מביא לביטול ההחלטה. האחר, שהמחוקק שותק בנושא וכי אז החסר בהרכב מביא לביטול ההחלטה.

ומהו סיווגו של הגוף הרלוונטי לענייננו, היינו, ועדת ערר לענייני ארנונה? תחילה יש לבחון את השאלה האם מדובר בגוף מנהלי או בגוף שיפוטי או מעין שיפוטי.

לעיתים קשה לסווג הליך כמנהלי או כשיפוטי או מעין שיפוטי. ברם, במקרה דנא המלאכה אינה קשה. זאת בשל מאפיינים חיצוניים המקלים על ההכרעה והתייחסותה של הפסיקה למעמדה של ועדת ערר לענייני ארנונה.

ועדת ערר הינה גוף הפוסק בריב בין שני צדדים. זאת ועוד, החלטת ועדת ערר בענייני ארנונה נתונה לביקורת שיפוטית של בתי המשפט המנהלי לא במסגרת עתירה על החלטה של הרשות, קרי עתירה מנהלית, אלא במסגרת ערעור מנהלי בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. אמור מעתה, כי עסקינן בגוף שיפוטי או מעין שיפוטי, ולא בגוף מנהלי.

השאלה המתבקשת עתה היא, מה עמדת המחוקק בדבר הכרעה על-ידי הגוף השיפוטי או המעין שיפוטי - ועדת ארנונה שניתנה בהרכב חסר? בחוק הרלוונטי - סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על גביית ארנונה כללית, תשל"ו - 1976), אין הוראה המכשירה פעולותיו של הרכב חסר הדן בנושא. מכאן, המחוקק הביע את דעתו שלא ניתן להכשיר הכרעה שניתנה - כפי שכאן - על-ידי הרכב חסר של ועדת ערר לענייני ארנונה.

המשיב מעלה את הטענה שאין נפקות לכך שהוועדה שמעה את הערר בהרכב חסר, משום ששני החברים שנכחו בדיון כבר הגיעו לאותה תוצאה. לפי היגיון זה, אף אם היה יושב חבר שלישי, התוצאה שנפסקה היתה עומדת על כנה, משום שבכל מקרה לפחות שני חברים מההרכב היו נשארים בדעתם. השופט הנדל דוחה טענה זו.

התוצאה הסופית: הערעור נתקבל, הדיון הוחזר לוועדת ערר.

עמ"נ 15/05 בית המשפט לעניינים מנהליים בב"ש.

בשם המערערת: עו"ד מלכה.

בשם המשיב: עו"ד ברעם.