מכה כלכלית לרשויות המקומיות. בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה קבע, כי רשות מקומית אינה רשאית לחייב את חברות הגז בארנונה בגין צוברי גז עיליים או תת-קרקעיים בבית משותף.
לדברי השופט רון סוקול, "בהיעדר נסיבות מיוחדות, שטחי הקרקע הצמודים לבתים ומהווים רכוש משותף או פרטי, שמוצבים בהם מיכלים עיליים או מיכלים תת-קרקעיים, יסווגו כחלק מהבניין ואין מקום לחייבם בארנונה כקרקע תפוסה".
מאחר שהקביעה היא עקרונית ומתייחסת לכלל הרשויות המקומיות, פרקליטי חברות הגז העריכו היום שמשמעותה היא הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה לרשויות, מכיוון שגם הדיירים לא יידרשו לשלם את הארנונה.
ההחלטה ניתנה בערעור מינהלי שהגישו סופרגז, דור-גז, החברה האמריקאית-ישראלית לגז, ופזגז על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית כרמיאל.
החברות ערערו על חיובן בארנונה באמצעות עוה"ד גדיאל בלושטיין, אליהו לוין, יצחק מיוחס ורונית פלג.
"כאשר טומנים את המכלים בחצרו של בניין משותף, וכאשר תפקידם לשמש אספקת גז לדיירי הבניין, יש לראותם כחלק מה'בניין', שהרי עיקר השימוש הוא עם המבנה", פסק סוקול. "איני מוצא כל סיבה להבחין בין שימוש בקרקע לצורך מערכת השקייה, דודי שמש וכדומה, לבין שימוש בקרקע לצורך הטמנת צוברי הגז". (עמ"נ 273/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
