הערכות: בנק ישראל לא יקדים את החלטת הריבית לחודש מאי חרף צניחת הדולר אל מול השקל

במקביל, בשוק המט"ח נמשכה היחלשות הדולר, והשער היציג ננעל בסיום ברמתו הנמוכה מאז מאי 2001, כשהוא מאבד עוד 0.15%, לרמה של 4.129 שקלים.

גם שוק האג"ח נעל שבוע מוצלח, ובסיומו פער התשואה בין האג"ח השקליות המקומיות לבין המקבילות האמריקניות חזר להתכווץ לרמת שפל של כל הזמנים, שעומדת על 0.5%.

פער התשואה הזה מאפשר להבין את המומנטום החיובי של הבורסה, שכן הוא מעיד על פרמיית הסיכון הנמוכה היסטורית שלה זוכה המשק המקומי בעיני המשקיעים הזרים. מגמה זו, ששלובה בנעשה כיום בכל השווקים המתעוררים, מלמדת על ה"טרנד" בתעשיית ההשקעות הגלובלית, של הסטת כספים לשווקים המתעוררים, דבר שמקפיץ את שערי המניות והמטבעות בהם.

אחת ההתלבטויות המרכזיות שיוצר המצב הנוכחי, טמונה במדיניות המוניטרית העתידית של בנק ישראל. זאת, עקב העובדה שמצד אחד נמצאת הריבית במשק בשפל חסר תקדים לעומת הריבית בארה"ב, ומצד שני גוברים הקולות לביצוע הפחתה נוספת בריבית.

אם יוריד הנגיד שוב את הריבית, תגדל האטרקטיביות לרכישת נכסים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה, כמו מניות ואג"ח, דבר שיתרום עוד לגאות בשוק ההון.

עם זאת, למרות השפל בדולר, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לא יקדים את החלטת הריבית לחודש מאי, והיא תינתן במועדה, ביום א', 22 באפריל, לפני יום העצמאות. בבנק ישראל מציינים, כי המשק לא שרוי במשבר, ולכן אין מקום להקדים את מועד החלטת הריבית.

עוד אומרים בבנק, כי הריבית אינה הגורם המשפיע ביותר על שער החליפין, והיא משפיעה כיום עליו "רק בשוליים". עוד מציינים בבנק, כי "באופן מסורתי, בפסח מחזורי המסחר במטבע חוץ קטנים יחסית". לכן יבחן בנק ישראל אם מגמת הייסוף נמשכת גם אחרי החג, לאחר שהסקטור העסקי יחזור לפעילות מלאה במט"ח.

בתוך כך מתברר מהפרוטוקולים המוניטריים, כי בהחלטת הריבית לאפריל לפני שבועיים, היתה תמימות דעים לגבי השארת הריבית ללא שינוי, ברמה של 4%.

השפל בשער הדולר פגע כבר ברווחי היצואנים ובמדד תנאי הסחר של ישראל. ללא יהלומים, דלקים ומוצרי אנרגיה, נרשמה הרעה בשיעור של 2.6% במדד תנאי הסחר של ישראל ברבעון האחרון של 2006, ובשיעור כולל של 4.3% בשלושת הרבעונים האחרונים.

רווחי היצואנים, ללא היהלומנים, ירדו ברבעון האחרון אשתקד ב-1.6%, לאחר עליות רצופות בחודשים ינואר-ספטמבר. מנגד, היחלשות הדולר והתחזקות האירו העלו את מחירי הייבוא (ללא היהלומים והדלקים) ברבעון האחרון ב-1%, ובמחצית השנייה - ב-2.8%.

מחקרים שנעשו בבנק ישראל, מעלים את הממצאים הבאים:

* התחזקות השקל מול הדולר מורידה את האינפלציה אל מתחת ליעד הרשמי שנקבע, בין 1% ל-3%, בגלל משקלו הגבוה של המטבע האמריקני בסל המוצרים והשירותים של הצרכנים בישראל.

* כדאיות הייצוא לאורך זמן לא נפגעת.

* את ההשפעה על הייצוא ועל הייבוא, יש לבחון בטווח הארוך, ולא הקצר.

* הביקוש לייצוא הישראלי והתייקרות מוצרי הייצוא בחו"ל מפצים את

היצואן על ההפסד בשקלים שנגרם לו בגלל הייסוף.

* בהחלטת היצואן להתקשר בעסקת ייצוא נוספת, שער החליפין אינו בהכרח שער הדולר הנוכחי, אלא שער החליפין "הנומינלי האפקטיבי", המשקלל את כל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל.

* בחשבון הרווח-הפסד לייצוא הישראלי, יש להתחשב במשקלה הסגולי הגבוה של ארה"ב בסחר החוץ של ישראל, אבל עדיין משקל זה נמוך יחסית לעומת הייצוא לגוש מטבע האירו, שהתחזק ומהווה שיעור של 40% מהייצוא הישראלי.