העיתונאית טלי ליפקין-שחק תובעת 338 אלף שקל מ"רדיו ללא הפסקה"

טוענת כי פיטוריה מהתחנה היו שרירותיים ונעשו באמצעות הטלפון, ללא הודעה מוקדמת

העיתונאית טלי ליפקין-שחק, שערכה והגישה תוכניות רדיו ב"רדיו ללא הפסקה", משיבה מלחמה על פיטוריה מהתחנה. בתביעה שהגישה היום לבית הדין לעבודה בתל-אביב, טוענת ליפקין שחק כי פיטוריה על-ידי המנכ"ל, עידו מור, היו שרירותיים, בנימוק חסר בסיס, בחוסר תום לב, באמצעות הטלפון, ללא התראה והודעה מוקדמת וללא שימוע. היא תובעת כ-338 אלף שקל בגין פיצויי פיטורין ותגמולים, פיצויי הלנה, הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובגין עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב וזכויות נוספות.

על-פי התביעה, ב-1995 נחתם חוזה עבודה בין הצדדים, שקבע כי ליפקין-שחק תקבל 7,000 שקל לחודש וזכויות סוציאליות. בחלוף שנה הפסיקה את עבודתה, אך כעבור כשנה נוספת שבה לעבודתה. לטענתה, לא נחתם חוזה עבודה חדש והצדדים המשיכו לנהוג לפי חוזה העבודה שנחתם, למעט החלפת אופן התשלום משכר חודשי לתשלום לפי תוכנית.

ליפקין-שחק מציינת, כי ב-2002 ביקש ממנה מנכ"ל התחנה להפחית באופן זמני את שכרה בכ-30% מ-1,000 שקל לתוכנית ל-700 שקל לתוכנית, והיא נענתה. ב-2005 שלח המנכ"ל מכתב, שבו ציין כי גילה שלא נחתם בין הצדדים הסכם פורמלי. היא התבקשה לחתום על "הסכם מתאים", אך לא עשתה זאת בנימוק שהיה כבר הסכם פורמלי, כלומר חוזה העבודה שלפיו המשיכה לעבוד.

על-פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי עבאדי וחגי טימנס, במהלך 2006 חלה הרעה ביחסים שבין ליפקין-שחק לבין המנכ"ל. לדבריה, מור נעלב מדברים שאמרה עליו בתמימות, אך במקום לברר את הדברים החל להצר את צעדיה. הוא הפסיק לפנות אליה לצורך הכנת תוכניות מיוחדות, החל לדרוש שתאשר אצלו תוכניות שהגישה וערכה בגלי צה"ל, אף שהדבר לא נדרש על פי הסכם העבודה שלה, וניסה להחליפה בעיתונאית אחרת באחת מהתוכניות. ב-2006 נשלחה אליה טיוטת חוזה עבודה חדש, תוך כוונה שלא ישררו עוד יחסי עובד מעביד. בדיעבד, היא אומרת, הטיוטה שנשלחה אליה חודשים ספורים לפני פיטוריה, היתה הכנה חסרת תום לב לפיטוריה, והחברה עצמה לא חתמה עליה.

על-פי התביעה, בחודש שעבר התקשר מור לליפקין-שחק והודיע לה טלפונית על פיטוריה לאלתר, לאחר ש"גילה" באתר NRG שהיא מתכוונת לשדר תוכנית בגלי צה"ל. ליפקין-שחק הבהירה שאין מניעה לכך משום שחוזה העבודה מתיר זאת ומשום שהתוכנית בגלי צה"ל תעסוק בנושאים אחרים. לטענתה, המנכ"ל סירב להעלות את הדברים על הכתב ורק לאחר מכתב ששלחה לו הוא השיב במכתב, שבו טען כי ההסכם שעליו היא חתומה אמנם אינו אוסר במפורש עבודה במקום אחר, אך אוסר תחרות בתחנה. מור התלונן על כך שלליפקין-שחק לא היתה "אינטגריטי" לספר לו על תוכניות השידור שלה בגלי צה"ל. הוא אף הוסיף וכתב: "התנהגותך בעיניי אינה יותר מכפיות טובה כלפי מקום שממנו התפרנסת קרוב לתריסר שנים".

לטענת ליפקין-שחק, ניתן לראות מסגנון המכתב את הבסיס האמוציונאלי לפיטורים. לדבריה, עילת הפיטורים היתה רק אמתלא לפיטורים, שאותם זמם המנכ"ל מזה זמן. לדבריה, מור התכחש לקיומם של יחסי עובד מעביד, והפיטורים היו שרירותיים. עוד ציינה, כי פרסומם של הפיטורים למאזיני התוכנית ששידורה חדל לפתע, הביא לפגיעה במוניטין שלה, והיא מצאה את עצמה נאלצת להצטדק בפני גורמים שונים על לא עוול בכפה. הפיטורים, שהיו "כסטירת לחי מצלצלת ומפתיעה עבורה", גרמו לה עוגמת נפש רבה. התנהלות החברה, נטען בתביעה, חמורה עוד יותר, שכן רדיו ללא הפסקה היא בעלת זיכיון לשידורים לציבור, שניתן לה על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו וחלות עליה חובות המשפט המינהלי, כולל בפיטורי עובדים. טרם הוגש כתב הגנה. (עב 5106/07).