ברוכים הבאים למנהרת הזמן: היום ה-17 במאי 1977, בעוד 30 שנה פחות ארבעה ימים ישדרו סרטים מיוחדים לרגל היום הזה, אבל כרגע הכול בוער: גם בשכונה שכולה מגויסת למען הליכוד, הלוזר הנצחי של הפוליטיקה הישראלית וגם בבית של שולי, שהחבר שלה, בעל מכולת בשם אבנר, יגיע היום לביקור ראשון בבית משפחתה. ליד המשפחה של שולי, נראות הקלפיות כמו אי של שפיות: האמא ג'ינה היא אלמנה והספרית של השכונה, האח ניסו מתפקד כאב המשפחה מאז נפטר האב האמיתי, אבל דווקא מזל, האחות הגרושה של שולי, עומדת להעניק משמעות חדשה למילים "זכות בחירה" כשלבית מסתנן צעיר המזוהה, רחמנא ליצלן, עם "המערך".
התסריט הנפלא של דורית רביניאן והבימוי נטול המניירות של דורון צברי, הופכים את "הבחור של שולי" לאחד מסרטי הטלוויזיה הטובים ביותר שנעשו כאן: לא כבד ולא רדוד, אלא פשוט סיפורם של אנשים שחיו במשך 30 שנה בשוליים, עד שניצחו, אחר כך בא דודו טופז וקרא להם "צ'חצ'חים" והיום הם, לטוב ולרע, פרצופה של המדינה.
קשה להתייחס ל"הבחור של שולי" מבלי לומר כמה מילים על האכסניה: "סיפורים קצרים על אהבה" שתשודר החל מהערב ב-21:50. מדובר באחד הפרויקטים השאפתניים בעידן הטלוויזיה המסחרית בישראל, פרי יצירתו של חגי לוי: תשעה סרטים שאורך כל אחד מהם כ-40 דקות ושכל אחד מהם נוצר ובוים בידי יוצר אחר. למרות שמדובר בשידור שני, קשה שלא להתרשם הן מהיקף הפרויקט והן מרמתו. אמנם לא כל הסרטים שומרים על רמתו של "הבחור של שולי", אבל בסך-הכול זהו מבצע מרשים של יצירה מקורית שמצליחה לאזן בין טעם הקהל לבין ערכים מוספים מתחום האמנות. כמה טוב להיווכח שוב שלפעמים באמת איכות היא לא מילה גסה, אפילו לא בטלוויזיה מסחרית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
