הורים ירוקים

קשה לוותר על הרגלים ישנים, במיוחד כשהם מהנים. אבל האם זאת סיבה מספיק טובה להמשיך לעשן מריחואנה לפני הילדים?

ג', 38, איש היי טק בכיר מאזור הדרום ואב לשלושה, בן 10, בת 7 ובת שנתיים, מתוודה שבשנה האחרונה הפך תחביבו משכבר הימים, עישון מריחואנה, לנושא שמטריד את מנוחתו. "אני כבר לא יכול לשבת על המרפסת בסוף היום ולגלגל לי סיגריה בכיף כמו שנהגתי לעשות שנים, ואני עדיין אוהב לעשות. בשנה האחרונה הפכתי מודע לזה שהילדים שלי גדלים ומתחילים להבין מה אני עושה, או לפחות לשאול שאלות. עכשיו אני מעשן רק אחרי שהם הולכים לישון ודואג להעלים אחריי את העדויות".

הנורה התחילה להבהב במוחו של ג' לפני שנה, כשבנו הבכור ניגש אליו ובכף ידו חפונה ערמת עלים שמצא במגירה בסלון, ושאל אותו בפשטות "מה זה?".

"עניתי לו ש'זה הטבק של אבא', אבל זה הטריד אותי מאוד, ומאז אני מרבה לחשוב על הנושא. אני יודע שמה שאני עושה - אף שלפי תפיסת העולם שלי הוא מקובל ולא מזיק - הוא בכל זאת מעשה לא חוקי במדינת ישראל, ואני מרגיש מאוד לא נוח לחשוף את הילדים לנושא הזה. אני משתדל לא לעשן לידם בכלל, גם לא סיגריות, אלא לעתים רחוקות בלבד, אבל בכל מה שקשור למריחואנה, זה עוד יותר מסובך. אני בהחלט שוקל להפסיק לעשן בשנים הקרובות, כדי לנטרל את הקונפליקט סביב הנושא. יש הבדל גדול בעיניי בין אב שמעשן ליד ילדיו המתבגרים ובין אב שילדיו בני ה-25 יודעים שהוא מעשן מריחואנה מדי פעם".

איכס הריח

ג' הוא אדם שמתפקד היטב בכל המישורים. הוא בעל קריירה מצליחה, משפחה ותחומי עניין מגוונים, והוא בשום צורה ואופן לא שייך לסטטיסטיקה של נרקומנים ועברייני סמים. להפך. ג' מייצג קבוצה גדולה באוכלוסייה הישראלית של בני 35 פלוס שמתפקדים היטב בכל המישורים, ושמריחואנה, גראס או חשיש הם חלק יומיומי כמעט מחייהם. חלקם מעשנים רק בסופי שבוע, אחרים באירועים חברתיים, אבל לא מעטים מעשנים כמעט מדי יום, בסוף יום העבודה, כחלק מתרבות הפנאי והמנוחה שלהם. ברלד, אחד מארבעת השותפים בחבורת ההיי טקיסטים בדרמה "מסודרים", הוא דוגמה קיצונית של הטיפוס הזה. כדי למצוא שלושה מרואיינים כאלה לכתבה, לא נדרשתי ליותר משתי שיחות טלפון, ושלושתם התבררו כאנשים איכותיים, אינטליגנטים ומצליחים שעושים את בחירותיהם בחיים מתוך מחשבה ומתוך תפיסת עולם שלמה.

כך למשל ד', 43, גננת מזכרון יעקב ואם לשלושה, בת 14 ותאומים בני 11, סיפרה שהיא דור שני למעשני גראס בתוך המשפחה. אביה, נער פרחים אמריקני ואמן, עישן כל חייה ועדיין מעשן, לעתים מזומנות איתה ועם אחיה ואחיותיה. אולי לכן היא מרגישה נוח וטבעי לעשן ליד ילדיה, ולא הבינה כלל על איזה קונפליקט אני מנסה להצביע.

"אף פעם לא הסברתי להם שגראס זה לא חוקי", היא אומרת, "כי הם אף פעם לא שאלו מה זה ואם זה חוקי. מאז שהיו תינוקות הם רגילים שמדי פעם, כשבאים חברים, בסוף ארוחה או בסופי שבוע, אני ואבא שלהם מגלגלים לעצמנו סיגריה. התגובה היחידה שלהם בדרך כלל היא איכס על הריח, ואחריה הם יוצאים מהחדר. אם וכאשר הנושא יעלה, אסביר להם את תפיסת העולם שלי".

שלומי סנדק, 48, מרמת גן, כיום מורה דרך (רוחני) העורך סדנאות בנגב בכל תחומי הניו אייג' ומצלם הילות, היה ב-1994 ממקימי העמותה לשינוי חוקי הסמים, עמותה שממנה צמחה ב-1999 מפלגת עלה ירוק. במסגרת ניסיונותיו להפוך את עישון הסמים הקלים ללגיטימי וחוקי במדינת ישראל הדליק אז סנדק ג'וינט בתוכניתו של גבי גזית בערב שישי, וגם היום הוא מתראיין בגלוי מתוך עמדה אידיאולוגית.

"חשוב לי להראות שלמעשני המריחואנה אין שום דבר עם הנרקומנים שעומדים ברמזור בשביל שקל. כשהתראיינתי אצל גבי גזית שאלה אותי הכתבת אם אני לא מפחד מהמשטרה. אמרתי לה שאני מת מפחד, אבל זו הדרך שלי להגיד די. אף פעם לא הסתרתי את זה שאני מעשן. בראיון אחר, לרפי רשף, הוא שאל אותי מתי עישנתי בפעם האחרונה, ועניתי לו 'לפני 10 דקות במונית בדרך לפה'. הוא נשאר ללא מילים".

סנדק, אב לשניים, בן 23 ("שנמצא עכשיו בהודו ומתנסה בהתנסויות משלו") ובן 17, מעשן כבר 30 שנה.

גם ליד הילדים?

"חשוב לי להסביר שיש כל מיני סוגים של סמים. יש מריחואנה ויש הרואין, וזה לא אותו דבר. הילדים שלי גדלו עם הבנה שמריחואנה וחשיש זה לא סמים. מריחואנה זה צמח מרפא. כבר בגיל צעיר הסברתי להם, שכמו שיש מדינות בעולם שבהן אם יתפסו אותי שותה בירה אקבל מכות בשוט על הגב בכיכר העיר, ויש מדינות כמו ישראל שבהן לא יעשו לי כלום, כך יש מדינות כמו הולנד, שבהן מותר לעשן מריחואנה, ויש מדינות כמו ישראל, שבה אם יתפסו אותי מעשן מריחואנה ישלחו אותי לכלא. לכן את זה שאני מעשן מריחואנה לא מספרים מחוץ למשפחה. והם שיתפו פעולה. יש הורים שמסתירים, ואיך שהילד נכנס לחדר נכנסים לפאניקה ומחביאים את התערובת, אבל ילדים קולטים כשמסתירים מהם, ואם הילד לא יידע מה בדיוק אבא מסתיר הדמיון שלו יעבוד, ומי יודע מה הוא יכול לחשוב. הרבה יותר טוב להגיד את האמת. 'זה מריחואנה וזה חשיש, אסור לעשן את זה בישראל כי יש חוק טיפשי, ועד שנשנה את החוק צריך לשמור את זה בסוד'".

אם נתעלם מהחומרים הפעילים שבסמים הקלים ונתייחס רק לעניין הטכני, האם לא מטריד אותך שבניך - אם יחליטו ללכת בדרכך ולעשן מריחואנה - ייאלצו לרכוש את החומר מדילרים ומסוחרי סמים, ולהיחשף כך לעולם מסוכן ופלילי?

"אם הילד שלי היה מעשן מריחואנה הייתי מעדיף שכל פעם שהוא ירצה, הוא ייקח ממני, ולא ילך לפגוש כל מיני טיפוסים בפרדס אפל בקצה יפו. ההיגיון אומר, שאם כבר הוא נוסע לפרדס האפל ביפו לקנות חומר מסוחר סמים, עדיף שיקנה שקית אחת גדולה שתספיק לו לכל החודש, אבל בישראל אם יתפסו אותו עם שקית גדולה הוא יואשם בסחר בסמים, וזה כבר 15 שנה בכלא, אז החוק בעצם מעודד כמה שיותר מפגשים עם סוחרי סמים. זה עוד אבסורד של החוק".

אלוהים ברא את הצמח

סנדק עייף בשנים האחרונות מלהילחם בחוק הסמים והוריד פרופיל בפעילותו בעלה ירוק. "פרשתי מהתנועה כי אני רוצה לעסוק יותר בהבאת השלום ולארגן מפגשי יהודים וערבים", הוא אומר. "אני מרגיש שהזיהוי שלי עם המריחואנה והסמים הקלים לא תורם לי בקידום המטרות שאני שואף אליהן היום. גם עייפתי מלהתווכח. עם המשטרה, עם הדתיים. הטיעון הכי חזק שלי נגד הדתיים הוא, שאם אלוהים ברא את הצמח הזה, מי אתם שתבואו ותגידו לי שזה לא חוקי. אין דבר נוסף בעולם שאלוהים ברא והאדם ברוב יהירותו אמר 'לא, זה מחוץ לחוק'. מייאש לשמוע טענות שהיום, בעידן האינטרנט, הן מגוחכות עוד יותר מבעבר. למשל, הטענה שכל הנרקומנים התחילו ממריחואנה. אם כך, כל האלכוהוליסטים התחילו מחלב אם. אז אולי נוציא את חלב האם אל מחוץ לחוק? אפשר להוכיח מחקרית שכל הנרקומנים שותים בבוקר קפה שחור. אז אולי נוציא גם את הקפה השחור אל מחוץ לחוק, כי נמצא קשר בין קפה שחור להתמכרות לסמים קשים?".

לחיזוק טענותיו סנדק מגייס את הסטטיסטיקה שמלמדת שסמים קלים הם מצרך שכיח. "לפי סקר של הרשות למלחמה בסמים, 10% מהמבוגרים בישראל הודו בשימוש במריחואנה, שזה 600 אלף איש. לדעתי יש הרבה יותר, אבל הם לא יודו כי הם מפחדים שזה יסבך אותם. אני מעריך שיש בישראל היום כמיליון מעשני מריחואנה ורק 23 אלף נרקומנים, אז מה הקשר בין הדברים? אם מריחואנה היא תחנה בטוחה בדרך לעולם הפשע, אוניברסיטת תל אביב הייתה צריכה להיות הארלם".

עם יד על הלב, לא היית מעדיף שהילדים שלך לא יידעו בכלל מהי מריחואנה, ולא יעשנו סמים קלים או סיגריות לעולם?

"אם הייתי יודע בגיל 18 מה שאני יודע היום על טבק, לא הייתי מתחיל לעשן. זה סם נורא, הוא הורג מאות אלפים מדי שנה, הנזקים שלו מוכחים והוא חוקי לחלוטין. מריחואנה לא הרגה אף בן אדם עד היום. הדרך היחידה למות ממריחואנה זה לאכול אותה ולהיחנק. כל יום מחקרים חדשים מוכיחים שמריחואנה מועילה ליותר ויותר מחלות, אבל בגלל שחברות התרופות לא יכולות לעשות מזה כסף, דואגים להשתיק את המחקרים הללו. אם כל אחד יגדל מריחואנה בחצר הפרטית, לא נזדקק לחלק גדול מהתרופות".

קרה שהציקו לילדיך בגלל האבא ה"חשישניק" שלהם?

"אנחנו מספיק פתוחים, כך שאם היה לילדים סיפור שלילי הייתי יודע. יכול להיות שפה ושם איזה ילד אמר להם משהו, אבל אפילו הם לא לקחו את זה מספיק ברצינות בשביל להתייחס לזה. אם כבר, אני חושב שהם וגם החברים שלהם גאים בי. אבל ידענו תמיד לא להפוך למועדון של החברים, שלא יהיה מצב שהחבר'ה באים אלינו הביתה ומעשנים. צריך לשמור על גבולות, ואחרי הכול, צריך לזכור שזה עדיין לא חוקי".

והורי החברים של הילדים אף פעם לא התלוננו שאתה מעשן סמים קלים ליד הילדים?

"אולי היה מקרה אחד. רוב התגובות היו הפוכות - של אנשים שהעריכו את זה שאני לא מסתיר את זה שאני מעשן. גם אני חששתי מסנקציות שליליות על היציאה שלי עם הנושא הזה לתקשורת, ופחדתי שאנשים ברחוב יציקו לי, אבל קיבלתי רק תגובות חיוביות, ורוב האנשים הודו שאני אומר בגלוי את מה שכולם חושבים. אבל היו דברים אחרים. למשל, כשהבן שלי היה בכיתה ו' הייתה להם בכיתה הרצאה של הרשות למלחמה בסמים. בסוף ההרצאה הוא הרים את היד ואמר למרצה, 'אני מסכים עם כל מה שאתה אומר חוץ מזה שמריחואנה זה לא סם אלא צמח מרפא'". "

editor@2eat.co.il