איש הנצח

עמוק בעשור התשיעי לחייו, היוצר של ספיידרמן אפילו לא חושב לעצור. אחרי קריירה שידעה עליות ומורדות, סטן לי הוא כוכב בפני עצמו. וגם אם מנחם גולן אכזב אותו, הוא מוכן לתת צ'אנס לגיבור-על ישראלי > ניר נתן, לוס אנגלס

בגיל 85, אחרי יותר מ-65 שנה בזירת הקומיקס, סטן לי נמצא ברקיע השביעי, והאמת שלא קשה להבין למה. ספיידרמן 3, שובר הקופות העולמי, המבוסס על דמות שהוא יצר, הותיר מאחור את קו ההכנסות של 700 מיליון הדולר במהירות מסחררת, ובתעשייה כבר נשמעים דיבורים על שלושה סרטי המשך נוספים.

ואם לא די בזה, "מי רוצה להיות גיבור על", סדרת הריאליטי אותה יצר ובה הוא מככב, נכנסת לעונתה השנייה בערוץ המדע הבדיוני בכבלים. ועדיין לא הזכרנו את שלל הפרויקטים שהוא מגבש ומפיק בעבור האולפנים וערוצי הכבלים.

עם שיער מכסיף ושפם בגוון דומה, משקפיים כהים ודיבור איטי במבטא ניו-יורקי עסיסי, אפשר היה לטעות בו כקשיש חביב המתרפק על זיכרונות נעורים. אלא שסטן לי, אייקון אמריקאי והסנדק הבלתי מעורער של ענף הקומיקס, אינו חושב על פרישה וממשיך ליצור גיבורי קומיקס במרץ שלא היה מבייש צעירים שזה עתה סיימו את הקולג'.

שני העשורים האחרונים בחייו דווקא לא היו קלים. לא מבחינתו, ולא מבחינתה של הוצאת הקומיקס מרוול (Marvel) שאותה ניהל שנים רבות. רק בשנים האחרונות, כשסרטי ספיידרמן, אקס-מן ו"ארבעת המופלאים" - המבוססים על דמויות שהוא יצר והיה מעורב בפיתוחן הקולנועי - כבשו את בתי הקולנוע, חזרו הוא ומרוול למרכז הזירה.

"זה לקח שנים אבל ההמתנה היתה שווה", הוא אומר ומוסיף שלא הופתע משיאי ההכנסות שקבע ספיידרמן 3, שגרף בסוף השבוע הראשון להקרנתו 151 מיליון דולר רק בארה"ב ובקנדה, ו-373 מיליון דולר נוספים בשאר העולם. "ציפיתי לזה", הוא אומר בלי למצמץ.

לי שואב תענוג מיוחד גם מתפקידי האורח הזעירים שלו בספיידרמן 3 ובשאר סרטי הקומיקס של מרוול. "זה כיף לא רגיל לעשות את זה למרות שבקושי משלמים", הוא מספר בחיוך, "כשיצרתי את ספיידרמן, מעולם לא חשבתי שזה יהפוך לסרט וגם אני אופיע בו". לי, אגב, יתארח גם בסרט ההמשך ל"ארבעת המופלאים" שיגיע לאקרנים בארה"ב (ובמדינות נוספות) ביוני הקרוב.

בכלל, הפריחה המחודשת של ענף הקומיקס והצלחתם של סרטי מרוול, הפכו את סטן לי - אדם שכאמור מביט על גיל שמונים מלמעלה - לסלבריטי, שלא רק מככב בסדרת ריאליטי משלו, אלא גם בקומיקס ובסרטוני אנימציה המבוססים על דמותו.

מעל לכל, לי הוא השגריר של הענף. הוא נואם ומופיע באירועים, חותם על חוברות קומיקס למעריצים ולא מחמיץ את כנס הקומיקס העולמי בסן דייגו. באופן רשמי, הוא מכהן כיו"ר אמריטוס של "מרוול אינטרטיינמנט" ואף זוכה לקרדיט כמפיק ויוצר הדמויות, למרות שלמעשה אינו פעיל עוד בחברה שבשליטת הישראלי לשעבר, יצחק (אייק) פרלמוטר.

זה לא אומר שהוא נח. בימים אלה הוא טרוד בפרויקטים עצמאיים ב-Pow!" "Entertainment, חברת ההפקות שהוא נמנה על שותפיה ומייסדיה. הוא כבר יצר שלל כותרי וגיבורי קומיקס חדשים בעבור סרטים וסדרות, ובו בזמן מתעל חלק מיצירותיו, כיאה לעידן הדיגיטל, גם לשוק ה-DVD, לאינטרנט, ולטלפונים סלולריים. לי גם עומד מאחורי Stripperrela, סדרת אנימציה כחלחלה המבוססת על דמותה של פמלה אנדרסון. הוא חבר ליו הפנר, מיסד פלייבוי, בסדרת קומיקס על השפנפנות שלו, וגייס את החיפושית לשעבר רינגו סטאר, לסדרת קומיקס נוספת שהוא מפתח.

כאחד ממייסדי הענף, אתה לא חושב שבהתפרסות בכל הנישות הדיגיטליות אתה מאיים על הקיום של חוברות הקומיקס הקלאסיות?

"אנחנו חיים בתקופה שבה המדיה מתפרסת לכל-כך הרבה תחומים, וכדי להיות עכשווי אתה חייב להיות מעורב בכולם. זה לא מאיים על הקיום של חוברות הקומיקס, כי המוני הצופים שנהנו מספיידרמן הסרט, בוודאי ירצו גם לקרוא את חוברת ספיידרמן".

על כל ספיידרמן, אקס-מן ו"ארבעת המופלאים" שהיו שוברי קופות, יש "הפנטום", "הצל" ו"אלקטרה", דמויות שנכשלו בקופות. זה קשור לפופולריות שלהן במהדורת הנייר?

"לאו דווקא. מה שחשוב הוא עד כמה טוב הסיפור שלהן, ועד כמה טוב הוא מסופר על המסך. יש מרכיבים שונים להצלחה של סרטי קומיקס: סיפור טוב, דמות מעניינת וביצוע מוצלח".

לי מספר שהבעיה הגדולה ביצירת גיבור-על היא השאלה אילו כוחות להעניק לו. רובם, אם לא כולם, כבר אומצו על ידי דמויות אחרות. "כשפיתחתי את ספיידרמן נתתי לו יכולת לטפס על קירות אבל התלבטתי איך לקרוא לו, Insect-man (איש החרק) או Musquito-man (איש היתוש). בסוף בחרתי ב-Spiderman (איש העכביש) פשוט כי זה נשמע יותר דרמטי".

האם הוליווד, באופן עקרוני, מעדיפה לעבד דמויות קלאסיות כמו ספיידרמן?

"אין קשר. הוליווד מחפשת כל מה שלדעתה יביא הרבה צופים לאולמות ויכניס הרבה כסף".

עד כמה הדמויות החדשות שיצרת לאחרונה שונות מספיידרמן, "ארבעת המופלאים" ואקס-מן?

"כל מה שאני עושה היום חייב להיות שונה, כי אני לא אוהב לחזור על עצמי. אני רק יכול לקוות שהדמויות שאני מפתח כיום יהיו מעניינות, ייחודיות ופופולריות כמו הדמויות הוותיקות יותר".

נראה שהשגת כל מה שרצית. מה בכל זאת מניע אותך להמשיך אחרי 65 שנה בעסקי הקומיקס?

"אני פשוט נהנה ממה שאני עושה. אני נהנה מאוד ליצור דמויות חדשות ולראות אותן מגיעות למסך. אלה שרוצים לפרוש בוחרים בזה אולי מפני שלא נותנים להם לעשות את מה שתמיד רצו לעשות. אני עושה בדיוק את מה שאני אוהב, אז מדוע לעצור?"

האמת שסטן לי לא עוצר מאז 1922, השנה שבה נולד בניו-יורק למהגרים יהודים מרומניה תחת השם סטנלי מרטין ליבר. בצעירותו גילה דמיון עשיר וכישרון כתיבה, ובזמן הלימודים חילטר ככותב מודעות-אבל והודעות לעיתונות. בגיל 17 התקבל כמתלמד בהוצאת "Timely Comics". החברה תשנה מאוחר יותר את שמה למרוול קומיקס וב-1972 יתפוס לי את מקום המו"ל. ליבר הצעיר החל לכתוב טקסטים לבועות הדיאלוג של דמויות קומיקס כמו קפטן אמריקה, וכבר אז חתם על יצירותיו בשם הספרותי סטן לי.

בשנות ה-60 הטיל עליו המו"ל לפתח דמויות של גיבורי-על חדשים. לי החליט לחולל מהפכה ולא לאמץ את הנורמות המקובלות של המו"ל המתחרה DC Comics השייך ל"טיים וורנר". ב-DC יצרו דמויות פופולריות כמו באטמן, הפלאש וסופרמן וקבעו שגיבורי-על כשמם כן הם, מושלמים וכל יכולים.

לגיבורים החדשים שיצר לי היו חולשות אנושיות, תסביכים, מטענים נפשיים ובעיות קיומיות יומיומיות. בדיעבד התכונות הללו, כמו גם חוש ההומור החד והעיסוק בסוגיות חברתיות, אפשרו לקהל הקוראים הצעיר להזדהות עם גיבוריו ולא רק לסגוד להם. לי שהיה התסריטאי, המנהל הקריאטיבי והעורך (וגם פיקח על כל שלבי ההפקה), חבר לכמה מאיירים ואיתם יצר כמה מהדמויות הפופולריות בכל הזמנים. ספיידרמן, אגב, נולד באוגוסט 1962 בחוברת The Amazing Fantasy 15, להוריו - לי והמאיירים ג'ק דיטקו וסטיב קירבי.

ספיידרמן מסתבך ברשת

בתחילת שנות ה-80 החליט לי לעקור מניו יורק ללוס אנג'לס כדי לשכנע את הוליווד בפוטנציאל הטמון בספריית הדמויות של מרוול. הוליווד כבר עיבדה חלק מהדמויות הללו לסדרות טלוויזיה בשנות ה-70.

לי, שלא היה ערוך למפגש עם כרישים, רצה לרשום הישג מהיר ונחפז למכור את זכויות ההפקה על הדמויות שהיו בבעלות החברה. בדיעבד סיבך הצעד הנמהר שלו את ספיידרמן בסבך משפטי, שאינספור עורכי דין, מפיקים ומנהלים נזקקו ליותר מ-14 שנה כדי להתירו.

זה החל ב-1985 כשבדרכו נקרה מנחם גולן, שבאותה תקופה היה שותף ומנהל ב"קנון פיקצ'רס" לצידו של יורם גלובוס. באותם ימים, לפני עידן חיים סבן, ארנון מילצ'ן ואבי ארד, היה גולן הטייקון הישראלי הבולט בהוליווד, וידע להריח הזדמנויות. הוא הצליח לשכנע את לי למכור לו את זכויות ההפקה של כמה מהדמויות הבולטות של מרוול, כמו ספיידרמן שתמורתו שילם 225 אלף דולר בלבד. גולן אמנם השקיע שני מיליון דולר בפיתוח התסריט, אך ספיידרמן-הסרט לא קרם עור וגידים.

השותפות של גולן וגולובס קרסה, גולן לקח עימו לחברת ההפקה החדשה שלו ("המאה ה-21") את ספיידרמן, אך למרות מאמציו הוא כשל בסופו של דבר בגיוס תקציב ההפקה שנאמד ביותר מ-50 מיליון דולר.

רק ב-1999, לאחר אינספור מאבקים משפטיים וקריסת ארבע חברות, הצליחה מרוול המאוששת למכור את זכויות ההפקה לסוני תמורת שבעה מיליון דולר.

"עשינו עסקה לא טובה כשמכרנו את הזכויות למנחם גולן", מסכם לי את הסאגה, "מנחם היה אדם נלהב ומעניין ואני דווקא חיבבתי אותו, אבל הוא לא הצליח להרים את הסרט והחזיק בזכויות בזמן שכל האולפנים שרצו להפיק את הסרט, לא יכלו לגעת בזה".

דן רביב, כתב הרדיו והטלוויזיה של רשת CBS, כתב את הספר המרתק "מלחמות הקומיקס" על התהפוכות שעברה מרוול קומיקס מימי סטן לי ועד לימיו של פרלמוטר. רביב מכנה את לי בחיבה "איש הנצח", אך סבור שהוא לא הכיר בערך האמיתי של דמויות מרוול. מכירת הזכויות למנחם גולן היתה, לדעתו, האות שמרוול מוכנה למכור את הדמויות שלה בזול.

בעבר התייחס גולן לנושא: "עמדנו להתחיל בהפקה .ואז קנה את 'מארוול קומיקס' ישראלי אחר, אבי ארד. קולומביה הציעה מיליון דולר ומכרנו את הזכויות בכאב לב. ויתרתי גם על הזכות להיות מפיק, וקולומביה עשתה את זה בלעדי (...) הפשלה הייתה שלי שמעולם לא הגענו להפקה למרות שהאמנתי בזה אמונה טוטאלית"

העסקאות עם גולן בישרו את תחילת הקץ של מרוול בגלגולה הקודם. לי יצא מהתמונה וב-1989 השתלט על החברה המיליארדר והמשקיע רון פרלמן, ששילם עליה 82 מיליון דולר, מהם רק 10 מיליון ישירות מכיסו.

אך גם עידן פרלמן לא האיר פנים למרוול. החברה לא היתה מסוגלת לפרוע את אגרות החוב שהנפיקה, ובדצמבר 96' הכריזה על פשיטת רגל. באותם ימים נכנס לתמונה קרל אייקן, שזיהה את שעת הכושר והשתלט על החברה. אייקן לא לקח בחשבון צמד ישראלים-לשעבר, שכמו גיבורי קומיקס יצאו למערכה על הצלת החברה. מעצב הצעצועים המצליח אבי ארד (ראו מסגרת) ואיש העסקים יצחק פרלמוטר חלשו אז על חברת הצעצועים ToyBiz שהיתה הזכיינית העיקרית של דמויות מרוול. התמוטטות החברה עמדה לגרום להם נזק לא מבוטל.

ארד, שוחר קומיקס מילדותו, ראה את הערך האמיתי בדמויות של מרוול בעוד פרלמוטר התרשם בעיקר מהפוטנציאל. המפנה לטובתם חל בעקבות נאום נרגש שנשא ארד בפני המשקיעים ובעל החוב העיקרי (הבנק "צ'ייס מנהטן"), לאחר שהתפרץ לישיבת הנושים. הוא הפציר בהם להפקיד את ניהול ובעלות החברה בידיו ובידי שותפו, וטען כי ספיידרמן לבדו שווה מיליארד דולר, שלא לדבר על 4,700 הדמויות בספרייה הענקית של מרוול. הטענות שכנעו את הנושים: אייקן הודח וחברת הצעצועים של ארד ופרלמוטר השתלטה על מרוול.

צמד הסרטים הראשונים, "בלייד" ו"אקס-מן", הפכו ללהיטים והצמיחו המשכים מצליחים לא פחות. ואז, ב-2002, לאחר אינספור נפילות, הגיע סוף סוף תורו של ספיידרמן. הסרט שבר שיא הכנסות לסוף שבוע ראשון (114.8 מיליון דולר) - שיא שבו מחזיק כעת ספיידרמן 3 - וגרף בסך הכל 821.6 מיליון דולר, מתוכם 403.7 מיליון דולר בארה"ב ובקנדה. נכון להיום שללם של שלושת סרטי ספיידרמן עבר שני מיליארד דולר בבתי הקולנוע בעולם, לא כולל מאות מיליונים ממכירות מרצ'נדייזינג וזכויות שידור.

מיהו יהודי?

תהליך ההתאוששות הוכתר, כאמור, כהצלחה גדולה. מניות החברה זינקו משער של פחות משבעה דולרים ערב השקת ספיידרמן הראשון ב-2002, לכ-30 דולרים למניה, ולשווי שוק של למעלה משני מיליארד דולר ערב השקתו של הסרט השלישי בסדרה.

טענת בעבר שבספיידרמן יש משהו ממך וספיידרמן הרי יותר רגיש ומורכב מדמויות קומיקס אחרות. יש בו משהו יהודי?

(צוחק): "אם זה מה שעושה אותו יהודי, אז אולי ספיידרמן יהודי".

אם כבר מדברים על יהודים וישראלים, מתי יגיע תורו של גיבור קומיקס ישראלי?

"אתה יודע מה, אולי היה ראוי ליצור גיבור-על ישראלי. אם אמצא דרך לעשות זאת, זה עשוי להיות אחד הפרויקטים הבאים שלי".

כשמנסים לברר מי המועמד המוביל שלו לתפקיד גיבור העל הראשון שבא משורותיו של העם היהודי, מסתבר שהוא דווקא אינו מכוון לדמות תנ"כית. "בשנות ה-50 יצרתי למרוול סדרת קומיקס שנקראה סיפורים מהתנ"ך", הוא אומר. "זו היתה סדרה נהדרת, אבל היא לא נמכרה טוב. אולי היום היא תצליח יותר, אבל הייתי מעדיף דמות קומיקס ישראלית יותר עכשווית, אולי לוחם חופש כלשהו". "

צרו איתנו קשר *5988