מייקל ברלוביץ, סגן נשיא בפייזר: "מצאנו בישראל מקום אידיאלי לעריכת ניסויים קליניים ברמה הגבוהה ביותר"

ברלוביץ מסביר בראיון בלעדי ל"גלובס" על היתרונות שמצאה ענקית התרופות בישראל ועל השאיפות לגדול בתחום הביוטק

דר' מייקל ברלוביץ, סגן נשיא בכיר וראש מחלקת הפיתוח בחברת התרופות הגדולה בעולם פייזר, הוא אנדוקרינולוג המתמחה בסוכרת. ברלוביץ, במקור מרודזיה, שעבר גם בדרום אפריקה, הגיע לפייזר לפני כעשר שנים. הוא צפוי להגיע לישראל לשאת את נאום הפתיחה בוועידת הביו-מד 2007, שתיערך בתחילת יוני בארץ. בביקור של שבוע אחד, ישלב ברלוביץ פגישות עבודה דחוסות, שאחריהן, הוא מציין בהתנצלות מה, "אולי יישאר זמן גם למשפחה שגרה בארץ".

הוא אוהב את העבודה, פייזריסט מושבע ומאמין שעל פייזר לבצע כניסה יותר משמעותית לתעשיית הביוטק. בראיון בלעדי ל"גלובס", לקראת הוועידה הקרובה, הוא מעניק סופרלטיבים רבים לתעשיית הביומד הישראלית, לטכנולוגיה בכלל, ומדגיש שהרומן בין פייזר לישראל מתחמם, ויגדל בשנים הקרובות, ואגב, הוא לא שמע על כישלון טבע לקנות את החטיבה הגנרית של מרק הגרמנית.

"ישראל היא כמו הסיליקון-ואלי"

- מלבד הרצאה בוועידה מה תהיה האג'נדה שלך בארץ?

"אני אפגש עם נציגים ממשלתיים, ועדות מדעיות, וכמובן עם מדענים במכון המדע וייצמן ובטכניון. כמו כן, אפגש עם הקולגות שלי בפייזר ישראל, וככל הנראה, גם עם השותפים שלנו למחקר בהדסה".

- האם יש אצל פייזר מגמה להשקיע בחברות קטנות, בסטארט-אפים?

"הכל תלוי בצרכים האסטרטגיים של החברה. אנחנו נוטים להשקיע בכל שלב של חברה, גם בשלב הניסויים ההתחלתיים".

- מה היתרונות של החברות הישראליות?

"אם היה צריך לבחור תשובה אחת לשאלה הזו, הייתי אומר - ההון המדעי והאינטלקטואלי בישראל. אנחנו, ללא ספק, שואפים ללכת על טכנולוגיות שקרובות לתחום שלנו, כמו מוצרים חיסוניים, שמתאימים לנו אבל אנחנו גם פוזלים לפלטפורמות אחרות. ישראל היא כמו הסיליקון-ואלי, יש בה המון גורמי משיכה. כבר שנים רבות שישראל מייצגת את החזית המדעית בביו-טכנולוגיה, יש בה טכנולוגיה מתקדמת לצד רפואה מתוחכמת. הרופאים בארץ השתלמו בחו"ל, אבל גם הגיעו להישגים מרשימים בישראל. לישראלים יש את היכולת לאמץ המצאות מהצבא לשימוש רפואי אזרחי (מכשור רפואי). הידע הישראלי בתחום הרפואה מאפשר לערוך בישראל ניסויים קליניים ברמה הגבוהה ביותר. הרופאים יודעים מה הם עושים, והם עושים זאת ביעילות מרשימה".

- באילו תחומים אתם מתמקדים בארץ?

"אנחנו בוחנים את כל התחומים הנוגעים לאסטרטגיה, מחפשים שיתוף פעולה נוח והתאמה למודל העסקי של פייזר. אנחנו חברת תרופות, ולכן ההתמקדות שלנו תהיה כרוכה בתרופות חדשניות. עם זאת, אנחנו גם בוחנים היבטים אחרים של הרפואה הביוטכנולוגית במכשור ובדיאגנוסטיקה. לפייזר יש אגף חזק מאוד של מחקר ופיתוח. אנחנו מצאנו בישראל מקום אידיאלי לעריכת ניסויים קליניים ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו פעילים ב-11 תחומים רפואיים, ובכל אחד מהם יש לנו תכניות הן לגבי מוצרים בשלבים מוקדמים והן לגבי מוצרים בשלבים מאוחרים של פיתוח. אנחנו מתמקדים בעיקר באונקולוגיה; לב וכלי דם; השמנה וסוכרת; המוח ומערכת העצבים, התחום הדלקתי ומחלות זיהומיות. עם זאת, אני צריך להדגיש שאנחנו מתעניינים בכל השטחים בהם אנחנו מגלים יצירתיות וחדשנות".

- אתם מתעניינים גם בנושא של מאגרי המידע הרפואיים?

"הטכנולוגיה המתקדמת בישראל בנושא ה-IT עוזרת לנו מאוד לאסוף נתונים מהימנים. במקומות רבים בעולם אנחנו נתקלים בקשיים באיסוף הנתונים, אבל בישראל הטכנולוגיה מדהימה, וזה מאפשר לנו לקבל נתונים ריאליים על איך שהתרופות משפיעות על החולים. אולי זה נושא משעמם אבל הוא יכול להכניס הרבה כסף לחברות ישראליות".

- לאחרונה חתמתם על הסכם שיתוף פעולה עם QBI לפיתוח הקשור למחלת ה-AMD (ניוון ראייה תלוי גיל).

ברלוביץ מגיב בהתלהבות: "נכון. זו חברה עם טכנולוגיה מדהימה. המנכ"ל דניאל צור מרשים מאוד. לא היינו נכנסים לשיתוף פעולה עם החברה לולא ראינו פוטנציאל רציני".

- עם QBI נכנסתם לשותפות בשלב מוקדם.

"נכון, בשלב השני של הניסויים".

- מה הקריטריונים שלכם לכניסה לשותפות?

"אנחנו מחפשים מטרות שיביאו לפריצת דרך, לשינוי משמעותי, המוני - ולא משנה אם מדובר במולקולות קטנות (פארמה) או גדולות (ביוטק). במודל העסקי של פייזר מתמקדים בעיקר בצרכים שיגיעו לשיא ב-2010-2015".

- באילו היקפים אתם משקיעים בישראל בשנה ומה תהיה האג'נדה של פייזר בשנים הקרובות?

"כיום אנחנו משקיעים יותר מ-10 מיליון דולר לשנה במחקר, נגישות לניסויים קליניים ונושאים הקשורים לאחריות חברתית של החברה שלנו בישראל. אין בידי מספרים לגבי ההשקעות העתידיות".

- חברות התרופות הגדולות נכנסות לתחום הביוטק ביתר אגרסיביות?

"מנכ"ל פייזר הביע בפומבי את הרצון של החברה שלנו לאמץ את הביוטק, למרות שגם כיום יש חברות תרופות גדולות שלא עושות זאת. אנחנו ללא ספק רוצים להיות שחקנים גדולים יותר בתעשייה זו".

- אתה מרגיש שיש פחד מהחברות הגדולות?

"יש לעתים חשש של החברות הקטנות. אבל לנו יש ניסיון חיובי עם השותפים שלנו. חייבים שייווצרו יחסים המושתתים על יתרונות הדדיים, ושלא תיווצר תלות גדולה מדי, אחרת יש נפגעים. את האיזון הזה בונים על ידי סינרגיה ואינטרס משותף. יש חשיבות יתר ליחסים האלה ולכך שהאיזון בצורה זו יגדל לעוד תחומים משמעותיים".

- האם אתה מאמין בשילוב של תרופות אתיות וגנריות באותה החברה? חברות תרופות רבות טוענות שקשה לשלב ולהתפתח בשני הכיוונים, למרות שכמה מהגדולות, כמו נוברטיס, אימצו דרך זו.

"אמנם צריך מודלים עסקיים שונים לשני הערוצים הנפרדים האלה, אבל גם אנחנו נכנסים לתחום הגנרי. יש לנו חטיבה בפייזר לנושא זה. תהיה נטייה גוברת של החברות להיחשף לשני הכיוונים".

- בתחילת שנות השמונים ניבאו לתעשיית הביוטק פריצת דרך משמעותית. האם ההבטחה הגדולה התממשה?

"אם את מתכוונת לשיווק המוני, התשובה היא שלילית. אבל זה לא המודל של תעשיית הביוטק. התחום כן הגשים מה שהבטיח עם טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר. הוא הביא לפריצת דרך במגזרים רפואיים שונים. אולי הביוטק לא הביא לריפוי מושלם, אבל הוא בהחלט הביא להארכת חיים, דיאגנוזה ומיפוי במחלות כמו איידס, אנמיה, מחלות ניוון ועוד. כיום גם חברות הביוטק מגבירות את המאמצים בכיוון המולקולות קטנות".

- מהו החלום הפרטי שלך?

"להביא מזור להמונים. תראי מה תרופת ליפיטור הצליחה לעשות בנושא המחלות הקרדיו-וואסקולריות. יש 150,000 אנשים שמשתמשים בה".

- החלום הזה יביא גם הרבה כסף לפייזר.

ברלוביץ מחייך: "כן, זה נכון".