בית המשפט העליון קבע כי שטחי מעבר ותמרון בחניה במגדל אפריקה ישראל יהיו פטורים מארנונה. לפסק-הדין יש השלכה לגבי תשלומי הארנונה באותם שטחים בחניונים בתל אביב.
אפריקה ישראל מפעילה, באמצעות חברת נכסי אריאל, חניון במגדל אפריקה ישראל, המונה 324 מקומות חניה, מתוכם 276 מקומות חניה מצויים בשימושם של שוכרי המשרדים במגדל. אפריקה ישראל טענה, באמצעות עו"ד יצחק מיוחס ועו"ד ארז גבע, כי מאחר ששטחי החניה מצויים בשימוש שוכרי המשרדים השונים, יש לראות בשוכרים כמחזיקים במקומות החניה ולהפחית את חיוב הארנונה שעיריית תל אביב מטילה בגין שטחי המעבר והתמרון, המהווים "שטח משותף", שלפי צו הארנונה של עיריית תל אביב אינו בר חיוב.
לפני מספר שבועות, בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את טענת החברה לפיה שוכרי מקומות החניה הם "מחזיקים" לצרכי ארנונה וקבע שמדובר בשטחים משותפים. הוא החזיר את הדיון לוועדת הערר.
עיריית ת"א פנתה לביהמ"ש העליון בבקשה לערער. לטענתה, יש לראות בשטחי המעבר והתמרון חלק אינטגרלי מהחניון החייבים בארנונה.
בית המשפט העליון קבע שאין הצדקה לרשות ערעור. בעניין הגדרת שטחי המעבר והתמרון כ"שטחים משותפים" ציין כי לכאורה, לשאלה זו אין כל נפקות מבחינת הטלת ארנונה, שהרי שטחים משותפים, כולל שטחי מעבר בחניונים בהיותם שטח טפל ונלווה לשטח העיקרי, יסווגו כפי שמסווג השטח העיקרי, ויחויבו בארנונה. ואולם, צו הארנונה של עיריית תל אביב קובע כי שטחים משותפים לא יחויבו בארנונה, כאשר חריג לפטור הוא אם לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק על ידי מחזיק אחד.
בית המשפט ציין כי העובדה שהעירייה החליטה בצו הארנונה להעניק פטור לשטחים משותפים אינה מצדיקה "פרשנות יצירתית" להגדרתם של שטחי המעבר והתמרון כ"לא שטחים משותפים". (בר"ם 7703/06)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
